ישיבת אורות שאול, רעננה
לדרכה של הישיבה

מסורת הישיבות וננס על גבי ענק

מסורת הישיבות נפתחת בישיבות התנאים בארץ ישראל, המשך בישיבות בבל, והלאה אל הישיבות בגלויות ישראל, בארצות המזרח והמערב, ישיבות פולין ליטא, ועד הישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר של היום. ישיבתנו כיום, וחזון ישיבתנו בעתיד, ניצב כננס על גבי ענק המביא עימו את המסירות והדבקות לתורה, את תודעת "חיי עולם נטע בתוכנו" – המבטאת את היחס הישראלי ללימוד התורה, את המסורת הלמדנית, את תביעת הבקיאות (סיני) מחד, וההעמקה והחריפות (עוקר הרים) מאידך, ועוד ועוד.

כל חזון של ישיבה בעתיד יוכל לרקום עור וגידים רק לאחר ומתוך ההצטרפות להוויה הישיבתית לדורותיה. ולכן – שאיפתנו היא קודם כל להצטרף לשרשרת מסירת התורה ולעולם הישיבות בדרך הרצינית והעמוקה ביותר, ולהתמסר להקמת מקום תורה שישדר רצינות, מחוייבות, דבקות בה' ובתורתו, רמה גבוהה של לימוד ורמה גבוהה של מאמץ והשקעה – וששמה של הישיבה ייקנה לה, קודם לכל, כמקום תורה ועבודת ה' שכל בחור מבקש ה' ותורתו יידע שכאן הוא יוכל למצוא בית מצויין ושותפים נאמנים לשאיפתו לצמוח בתורה ובעבודה.

פנימה והחוצה– הווה ונצח

על ישיבה בארץ ישראל בזמן הזה למצוא את שביל הזהב שיאפשר לה איזון נכון בין היותה מרחב רוחני על-זמני, סגור ומוגן, המתאים להפרחתם של נשמות צעירות מתוך אקלים של תורה וקדושה, מחד גיסא; לבין היותה נוכחת בזמן האקטואלי, היותה קשובה למתרחש, ושאיפתה להשפיע מוסר, טהרה ואנושיות וקדושה ממקור הנצח, מתורת הנצח - על סביבתה, הן זו הממשית והקרובה, הן זו הרחוקה, מאידך גיסא.

החזון אותו נציג להלן מונח על גבי היסודות הללו ומדגיש את הייחודי לישיבתנו המתחדשת.

המעגל הפנימי – בית המדרש

"עשרה מאמרות"
השלב הראשון של פעילותה של הישיבה מכוון כלפי המעגל הפנימי: תלמידי הישיבה, קהילת האברכים, ההתרחשות בבית המדרש וכיו"ב - שהוא בבחינת הלב באברים של כל תחום פעילות אחר. בשלב השני נפנה לעשייה במעגלים רחבים יותר.

להלן עשרה מאמרות, מהם חדשים ומהם מדוייקים ומחדדים, המתארים את ההוייה האנושית-רוחנית-לימודית בישיבה.

  1. ישיבה ארץ ישראלית - תורת ארץ ישראל היא - "התורה של ארץ ישראל". ארץ ישראל היא ארץ הנשמה. ארץ אהבת האדם ואהבת השי"ת. ארץ של גליל וגולן, וארץ של רחבת הקמפוסים וגני ילדים. ארץ של אומנות ויצירה, מוסיקה מעורבת וקליטת עליה. ארץ של שכונות מצוקה ואימהות חד הוריות ואגף התקציבים באוצר. המשמעות של להיות ישראלי היא ישראליות לקבל את ולהודות על מה שיצר עם ישראל במאה ארבעים שנה האחרונות בארץ ישראל: על הציונות, המודרניות, התל אביביות, תוך מודעות עמוקה לערבוב של טוב ורע, נשגב ונמוך, והבירור שלהם. ישיבה שתורתה תקשיב לכל אלה, ותפעים, תכוון ותרומם אותם - היא ישיבה ארץ ישראלית!
  2. תורה רחבה - מבית מדרשו של הראי"ה קוק למדנו כי המושג "תורה" בארץ ישראל כולל את כל ענפי התורה: למדנות והלכה, תנ"ך ואגדה, אמונה ומוסר, נגלה ונסתר – ותחומים אלה כולם יילמדו בעז"ה בישיבה. תורת ארץ ישראל שואפת ליצור איחוד עיוני ופנימי בין ענפיה השונים והמגמות השונות שכל אחד מהם נושא: היא מחברת נבואה-אגדה עם הלכה, מחברת אידיאליות עם מעשיות, מחברת מוסר טבעי עם דקדוק הלכה בחושן משפט, פלפול למדני עם שכל ישר, ולימוד פשט עם הרגשת הסוד.
  3. עבודת הלב - להט, התלהבות, תסיסה – בירור פנימי ועיוני מתמיד, התרחשות – לא קפיאה, התחדשות מיום ליום ומזמן לזמן. מחשבה על דבקות בהשם, גם בלימוד. תפילה בהתעוררות ובהתלהבות. גילוי הנפש - נוכחות לא רק אינטלקטואלית אלא נוכחות נפשית מלאה של תלמידים ומורים בשיעורים.
  4. תורה נוגעת – עבודת השכל ועבודת הלב / תורה ויראת שמים – במחובר. מעבר להתחייבות הברורה לקיומם של שתיהן (חובת הלבבות, מוסר, חסידות) – בקשה ספציפית שתורת השכל (כלומר: הלימוד: גמרא, אמונה, תנ"ך, הלכה) תהיה גם נוגעת, פונה אל הלב, תהיה משמעותית וקיומית, תשאף לצעוד מעבר לפורמאליות של 'ההבנה' – אל הדעת - מקום החיבור של היכלות החכמה והבינה אל היכלות הרגש, המידות והקיום.
  5. חבורתיות - חבורות עובדות השם, בדיבור רוחני, מעגליות כיסוד מרכזי. שיתוף, שיח – התבוננות ועבודה מעגלית. החבורה בישיבה היא מיקרוקוסמוס לעולם שבחוץ.
  6. בריאות אנושית ודתית - יראת שמים ללא פחד– רגישות, עדינות, ענווה – כל אלה הם בסיס לעבודת השם, בסיס לתורה, בסיס ליהדות: 'זה ספר תולדות אדם'. בקשה להצמחת נפשות דתיות בריאות, לא מפוחדות, המחוברות לעולם הזה ודבקות בה' ובתורתו בכל לב, המחברות גוף ונפש, רוחניות ועולם. ערנות מוסרית ונפשית עם שמחה, עבודה בשמחה.
  7. מורכבות ואיזון פנימי – ללמוד לחבר עולמות שונים, ללמוד ולחיות עם אופקים רחבים, עם ענווה ויראת שמים שאיננה יראה נפולה או פסולה – שאיננה חרדה, אלא מלאת כבוד, חמושה בזהירות, מתאפיינת במודעות שלווה, ובבקורת עצמית מפוכחת. לדעת את דרכנו ולהתמסר לה, אך להכיר, לכבד וללמוד גם דרכים אחרות. לחבר ידע עולם עם תורה, ולבנות את בנין התורה על יסוד המדע וחכמת העולם.
  8. הקשבה - פיתוח תכונת ההקשבה כתכונה מרכזית, לאדם, לתורה, לחבר, לעולם. הקשבה כמונח מדייק במקום פתיחות וכדו'. תנועה ליבית ולא רק אינטלקטואלית.
  9. התורה והיחיד - בית המדרש הגבוה "שערים" – אמונה ביחיד, באות שלו, בתרומה הייחודית שיש לו לתת כאדם, כלמדן. אמונה זו חייבת להתממש גם ביחס החינוכי, וגם בשיטת ובתוכנית הלימוד, וכאן חידוש חשוב שהחזון הלימודי-מעשי שלנו נושא. ותן חלקנו בתורתך – בשנית המבוגרות, לאחר סיום פרק השירות הצבאי (שיעורים ד-ז), יילמדו הבחורים במסגרת בית מדרש גבוה: "ותן חלקנו" שייתפצל לשלוש חבורות עיקריות שלכל אחת מהן יהיה 'ראש חבורה' מבין הצוות המוביל, וכל אחת תעסוק בתורה, בעבודת הנפש ובעבודת ה' תוך לימוד תחום תורני מרכזי, אחד מבין השלושה הבאים: גמרא, תנ"ך או אגדה.
    התוכנית כוללת לימודי עיון ובקיאות בכל תחום לימודי, בהנחית ראש החבורה ובשיתוף מרצים אורחים המומחים בתחומם, מתוך שאיפה להגיע לאיכות גבוהה של לימוד, כולל הכנת הרצאות ומאמרים, ולהעמקה בעבודת ה' מתוך הגילוי של 'החלק הייחודי' של כל תלמיד בחלק התורה הקרוב לליבו.
  10. הישיבה והחיים - הלמידה והעבודה בשנים המאוחרות בישיבה מכוונת מעבר לעיצוב הזהות הרוחנית האישית ליצירת טיפוס של תלמיד חכם באחד ממקצועות התורה או יותר, שיודע ללמוד וללמד, לכתוב, לגבש עמדה רוחנית-הלכתית ולהביעה בהקשר קהילתי או ציבורי, שרוצה להשפיע ולהוביל תורה ארץ ישראלית תוססת ולבבית. תכלית התהליך הלימודי והרוחני שעובר התלמיד היא "שתהא שלהבת עולה מאיליה". כל תלמיד הוא בריאה חד-פעמית, הנתבעת להביא את הברכה שלה לעולם בנוסחה המיוחד והיחיד, בעמקות, ברצינות ובמחויבות. "נעשה אדם" – אדם שחוצב את דרכו משורש נשמתו, מחד גיסא, ומתוך השתעבדות לה' ולתורתו – מאידך גיסא, ומתוך גדלות אישית רוחנית-תורנית עוסק בחסד אישי וציבורי, ומוביל את השאיפה לצדק ולחסד חברתי בבחינת "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" ויכול ליטול חלק בהשפעה על דמותה הרוחנית של כנסת ישראל – לרוממה לצורתה האידיאלית.

המעגל החיצוני – קהילה וציבור

החזון הכללי - הישיבה תשאף להיות בית פיסי ורוחני למעגלים רחבים יותר של הציבור הרחב (הדתי והכללי כאחד) , להפוך למרכז של תורה ותפילה שמאיר אור של תורה ועבודת ה' ארץ ישראלית, עמוקה, רחבה ולבבית, בזמן הווה, שמטען העבר איננו מנטרל אותה אלא מעשיר ומצמיח אותה.

עשייה קהילתית וציבורית/ בימ"ד קהילה - אנו רואים בפעילות קהילתית וציבורית, של התלמידים ושל צוות הישיבה, בפרסומים תורניים העוסקים בסוגיות של חברה, מוסר ואמונה שיש להם הד ציבורי ראוי, ובארגון חגים, כנסים וכדו' – מרכיבים חשובים בחזונה של הישיבה ובפעילותה בעתיד – לאחר התבססותה במעגל הפנימי (השלב השני). נשאף להפעלת בית מדרש קהילתי בצד הישיבה שיפעיל תוכניות של לימוד תורה, עבודת נפש וסדנאות – לציבור הרחב.

מכוונות - מתוך היכרותנו את הנפשות הפועלות, את נטיות ליבם ואת הביוגרפיה הרוחנית שלהן, אנחנו סבורים שהכיוון המתאים לפעילותה הציבורית של הישיבה בעתיד הוא מול אנשי רוח וציבור כגון: אמנים, עיתונאים, קהילת העסקים וכדו' מתוך שאיפה ליצור שיח כן ורציני על זהות יהודית, ללמוד וללמד – מתוך תלמוד תורה, ניגון ותפילה וממעיינות המסורת היהודית כולה.

תפילה

"ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננהעלינו ומעשה ידינו כוננהו"

יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים שתעזרנו להגשים את חלומותינו למענך ולמען עמך ישראל אשר כוננת בארצך, מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות, ותעזרנו לשלב את כל הכוחות והנפשות הטובות שעמנו, באחדות שלמה לעזרנו לעשות רצונך, ותסיר מדרכנו כל מעקש ומכשול, ונזכה ללמוד וללמד לשמור לעשות ולקיים ולהיות לבבנו מיוחד אליך, ונמצא חן ושכל טוב בעיניך ובעיני כל בני אדם.