ישיבת אורות שאול, רעננה
על הלימוד

בישיבה עוסקים בלימוד התורה על כל מקצועותיה, גמרא ותנ"ך, הלכה ואגדה, הגות וחסידות. אנו משתמשים בכל היקף הכלים המאפשר להצמיח את האורות בלימוד הגמרא, מהלימוד הישיבתי הקלאסי בעיון עמוק, דרך שילוב כלים ספרותיים ואקדמיים ועד לחיפוש היבטים רוחניים ומשמעותיים בלימוד. כל אלו כחלק מהחיפוש אחר תורת ארץ ישראל. בישיבה ניתן ללמוד גם הלכה לצורך הסמכה ללימודי רבנות כתכנית מקבילה לשיעורים המבוגרים. כמו כן, ישנו עיסוק נרחב בסוגיות ציבוריות, כגון: שאלות מוסר ומלחמה, רפואה, אתיקה וסוגיות של רבונות ולאומיות בדורות של גאולה - במבט תורני-הלכתי.

לימודי העיון

לימודי העיון נמשכים לאורך סדר בוקר. שיעורי העיון מועברים לכל שיעור בנפרד, ומתקיימים בסדר בוקר. הישיבה מאמינה בפתיחות וגיוון ולכן לכל ר"מ יש סגנון לימוד ייחודי ושונה. בנוסף, בשעתיים הראשונות של סדר צהריים כל תלמידי הישיבה, שיעור א' וב' והשיעורים הגבוהים, לומדים יחד סדר 'סיני' – לימוד גמרא בהיקף רחב עם העמקה עיונית, בסדר משותף שבסופו יתקיים שיעור עיון על הדף, ובסדר אחד בשבוע יתקיים סדר ושיעור כללי על אחד מנושאי דפי השבוע על ידי ראשי הישיבה, הרב תמיר והרב שרלו.

לימודי ההלכה

בנוסף לתוכנית ללימודי הרבנות, בישיבה מתקיימים שיעורי הלכה לשיעור א' וב' בהלכות שבת, כשרות, חגים, ועוד בהנחיית הרב גיל דביר. הישיבה מעודדת לימוד בצורה מסודרת ומעמיקה של הלכה.

לימודי תנ"ך

אחת הבשורות הגדולות שהישיבה שואפת להפיץ הוא לימוד תנ"ך ברצינות תוך שימת לב לפשוטי המקראות ועיון מעמיק בדברי הנביאים כמקור בסיסי לעבודת ד'. דבריהם של הנביאים על המוסר והצדק החברתי ,ועל מקומה של הכוונה ופנימיות עבודת ד', והמשקל שהם נתנו למבנה הנכון של תורה ,הם אחד היסודות המהותיים של הישיבה .התנ"ך איננו רק אחד מספרי הלימוד בישיבה אלא מעצב מרכזי בתפיסת העולם התורני. חשיבות לימוד התנ"ך באה לידי ביטוי בין השאר בשיעור יומי של ראש הישיבה הרב יובל שרלו על אחד מספרי התנ"ך, וכן בתוכנית בקיאות הנלמדת בערב אשר שואפת להקיף את כל התנ"ך. התוכנית היא בהובלת הרב איתמר אלדר שגם מעביר במסגרת התוכנית שיעור תנ"ך בכל יום חמישי בערב.

לימודי אמונה

לימודי המחשבה הם חלק חשוב ומרכזי בלימוד התורה ובתהליך התחייה בארץ ישראל. בשל כך מתקיימים בישיבה שיעורי מחשבה רבים במגוון תחומים: משנת הראשונים, משנת החסידות, משנת גדולי דורנו ועוד. בדרך כלל מתקיימים השיעורים בשעות אחה"צ והערב. כמו כן, קיימת תוכנית "יסודות" הנלמדת בערב, אשר מטרתה ללמוד את יסודות האמונה והמחשבה היהודית, ושואפת להקיף את ספרי המחשבה של הראשונים כגון: רס"ג, כוזרי, מורה נבוכים, שמונה פרקים, רמב"ן על הפרשה, רבינו בחיי ועוד. במסגרת תוכנית "יסודות" מתקיימים שיעורים בהובלת הרב חיים וידל והרב איתמר אלדר.

אחד מחידושיה הגדולים של הישיבה היא הצעת מסלולים שונים ללימוד תורה. לשיעור א' בשעות הערב מתאפשרת בחירה בדגשים שונים של מקצועות התורה, גמרא תנ"ך ומחשבה. אך עיקר החידוש הוא בבית מדרש שערים המיועד לבוגרי צבא (משיעור ד' בהסדר, ובוגרי צבא במסלולים אחרים), הבוחרים באחד מן השערים: גמרא, תנ"ך ומחשבה ועיקר יומם הם עסוקים בלימוד באותו השער, בנוסף ללימוד הגמרא אחה"צ המשותף לכל הישיבה כולה.

עבודת המידות ועבודת הלב

בישיבה מתקיים היסוד "נעשה אדם". ישיבה צריכה ליצור אדם שחי את המידות. לא שהוא כפוף להן, אלא שהן חלק בלתי נפרד מאישיותו. המידות הן הביטוי המעשי הן של דרך הארץ שקדמה לתורה והן של השפעתה המבורכת של התורה במפגשה עם האדם. דמותו של הלומד בישיבה היא דמות אדם בכל מידות מתוקנות, בעניינים שבין אדם לחברו ובעניינים שבין אדם למקום. בישיבה מתקיימים בין השאר שיעורי מוסר במסילת ישרים ובשמונה פרקים.

עבודת ה'

מעבר להתחייבות הברורה לקיומם של עבודת השכל ועבודת הלב, הישיבה מבקשת שהתורה תהיה גם נוגעת, פונה אל הלב, תהיה משמעותית וקיומית, תשאף לצעוד מעבר לפורמאליות של 'ההבנה' – אל הדעת - מקום החיבור של היכלות החכמה והבינה אל היכלות הרגש, המידות והקיום. הישיבה מבקשת שיהיה להט, התלהבות, התרחשות ותסיסה – בירור פנימי ועיוני מתמיד בלימוד. תפילה בהתעוררות ובהתלהבות. הדבר בא לידי ביטוי בצורת הלימוד בישיבה, וכן בחבורות המתקיימות בישיבה. בנוסף, מתקיימות בישיבה סדנאות בתחומים שונים להעצמת הנפש ולקניית כלים בעבודת ה'.

ההכרה בכך שישנם תהליכים רוחניים המתפתחים מחוץ לבית המדרש והמעורבות אקטיבית בתהליכים אלו הם דברים חשובים מאוד. הישיבה רואה לעצמה כמטרה להכשיר את בוגריה לעסוק בהתמודדות על דמותה הרוחנית והתרבותית של מדינת ישראל. זוהי אחת הנקודות המיוחדות של הישיבה, ותפקידה המיועד בתחיית האומה בארצה. בימי שישי מתקיים שיעור בית מדרש ציבורי אשר מועבר על ידי הרב שרלו, ועל ידי רבנים שונים מרעננה שמציגים לנו התמודדויות שלהם כרבני קהילה.