ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

לקט הלכות פסח

ע"י: הרב שי פירון

המאמר מסכם הלכות שונות של פסח החל מהכשרת כלים וכלה בליל הסדר.כמו כן ישנה התייחסות מפורטת לכלים השונים ודך הכשרתם וכן לשאלת מצות יד ומצות מכונה מי עדיף.

 


כללי הכשרת כלים לפסח


-1  לפני פסח יש לנקות את כל הכלים מכל שאריות החמץ. נקיון זה כולל גם את הכלים בהם לא משתמשים  בפסח.


-2 יש להקפיד ולנקות  גם צעצועי ילדים בהם יש חשש לחמץ. צעצועים שקשה לנקותם יש להכניס לארון נעול למשך כל ימי החג.


-3 הכלל המרכזי בהכשרת כלים לפסח הוא: "כבולעו כן פולטו". כלומר: אופן ההכשרה יהיה דומה לאופן בו נבלע החמץ בכלי.


דוגמא: כלי שמבשלים בו אורז, בשר וכו' - כיון שעיקר פעולת הבישול מתבצעת ע"יּ הרתחה, ובעזרת נוזלים, הרי שהכשרת הכלי תעשה על ידי הגעלה.


לפיכך: חמץ שנתבשל בכלי ללא נוזלים יוכשר על ידי ליבון. דוגמא: רשת של מנגל וכו'.


-4 כיצד יש לנהוג בכלי בו מבשלים גם בעזרת נוזלים וגם  בצליה )דוגמא: מחבת(?


למנהג הספרדים:  הולכים אחרי רוב שימושו. אם בדרך כלל משתמשים בו לצורך  בישול עם נוזלים, די בהגעלה.


למנהג האשכנזים: גם אם השתמשו בכלי פעם אחת לצורך צליה - יש להכשירו על ידי ליבון.


5          מהי הגעלה: טבילת כל הכלי במים רותחים בעת רתיחתם.


            מהו ליבון:    ליבון קל -   מניח על הכלי נייר ומחמם את הכלי באש עד שהנייר


                                        שעליו ישרף.


                                             ליבון קשה - חימום הכלי  באש, עד שיצאו ניצוצות מהכלי.


-6 כלים שיש עליהם חלודה  והכשרתם על ידי הגעלה - אי אפשר להגעיל. יש ללבן את הכלי במקום החלודה ורק אחר כך להגעילו.


-7  אין להשתמש בכלי  עשרים וארבע שעות לפני הכשרתו.


-8 כלים שלהם ידיות מפלסטיק  וכו' - יש לנקות היטב בעזרת מחט או   קיסם מסביב לידיות הכלי.


 


 


הכשרת הבית לפסח[


 


ארונות מטבח:      נקיון יסודי עד כמה שאפשר. ואם לא משתמשים, אפשר גם לסגור ולסמוך על המכירה.


שיש: יש לנקות את השיש היטב בכל הפינות והסדקים.  יש לערות מים רותחים מכלי ראשון בעודם מבעבעים. )יש להיזהר מלעשות כן בקומקום חשמלי בשעה שעדין מחובר לחשמל. "ולמזהיר ולנזהר שלומים תן  כמי..."(


 לאחר ההכשרה, ראוי לכסות את השיש לכל ימי החג. אבל לא חייבים. אפשר להספק בניקוי קל ובכיסוי ע"י נייר אלומיניום. לא צריך להשתגע!!!


כיור: נקיון  יסודי  בעיקר במקום החיבור לשיש. עירוי מים רותחים כמו בשיש.  יש נוהגים להניח דף מעץ או פלסטיק. לא חייבים. אפשר לסמוך על ההכשרה, כמו בשיש.


מעמד ליבוש צלחות וסכו"ם:  מים וסבון.


 


כלים חשמליים:


 


מקרר ומקפיא:  יש לנקות באופן יסודי.  יש הנוהגים לכסות בנייר.


 


כיריים:   יש לנקות היטב בחומרים חריפים כגון סנו תנורים וכו'.  אחר הניקיון, יש  ללבן  בליבון קל את מסגרות המתכת )חצובות(  עליהן  עומדים הסירים מכל צדדיהן. ויש שנהגו לכסותן ברדיד אלומיניום. על המשטח יש לערות מים רותחים. יש נוהגים לכסות את מקום מעמד הסירים והמשטח ברדיד אלומיניום לכל ימי החג.


 


תנור אפיה: אין להשתמש בתנור 24 שעות לפני ההכשרה. יש לנקות את פנים התנור היטב בחומרים חריפים המיועדים לכך. אחר כך יש להסיק את התנור למשך כשעה, בדרגת החום המירבית. למנהג האשכנזים: יש המסתייגים מהכשרת תנור לפסח. אין כל אפשרות להכשיר תבניות אפיה.


 


מיקרוגל: לאחר נקיון יסודי מרתיחים במיקרוגל  מים המעורבים בסבון בכלי  כשר לפסח  עד לדרגת החום המירבית. את המגש יש לנקות היטב ולהגעיל.


 


טורבו גל: יש להכשיר כתנור וכמיקרוגל כאחד.


 


מיקסר ובלנדר: יש לפתוח את בית המנוע ולנקותו היטב. כמו כן יש לנקות היטב את   כל החלקים האחרים. לאחר מכן יש להגעיל במים רותחים את החלקים   הבאים במגע עם אוכל.


יש הנוהגים להימנע מלהשתמש במיקסר שנשתמשו בו בחמץ.


 


פלטת שבת: לאחר נקיון יסודי יש לחמם למשך שעה. רצוי לכסותה בנייר אלומיניום.


 


קומקום חשמלי ומיחם מים לשבת: לאחר נקיון יסודי, יש למלא במים עד הסוף ולהרתיח. את מכסה המיחם יש להגעיל.


 


מדיח כלים: יש לנקות היטב מכל שאריות החמץ. אין להשתמש בו 24 שעות לפני  ההכשרה. אח"כ, יש להפעילו בדרגת החום המירבית. את הרשתות יש להכשיר ע"יּ הגעלה או עירוי מים רותחים.


 


סנגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיצוב, בשעה שהיה רואה בערבי פסחים  נשים עוסקות בניקוי והכשרת הבית היה אומר: "יהי רצון שאלה המלאכים היוצאים מן קשר"ק )קרצוף, שטיפה, רחיצה, קירוד(  יעלו לפני כסא כבודך וימליצו טוב בעדנו


 


כלי אוכל:


 


סירים: סירי אלומיניום, נירוסטה וכו' מכשירם בהגעלה. את הידיות החיצוניות של הסיר, יש לנקות היטב.


 


מחבתות: למנהג ספרדים   - די  בהגעלה.


                     למנהג אשכנזים - יש ללבן. לפיכך אי אפשר להכשיר מחבת טפלון.


 


סכו"ם, מצקות : כנ"ל.


 


כלי פלסטיק: יש הנוהגים שלא להכשיר. הנזקק לכלים אלה יגעילם. )ויש מוסיפים שיעשה כן שלש פעמים(


                     


כלי  זכוכית רגילה:  מנהג הספרדים - די  בשטיפה והדחה.


                                           מנהג אשכנזים - אם שמושם בצונן, יש להשרות ג' ימים.


                                                                          אם שמושם בחמץ חם,  נהגו שלא להכשיר


                                                       


כלי זכוכית דורלקס, פיירקס, קורל, ארקופל, הרמוניה


                                           מנהג ספרדים -   הגעלה ברותחים.


                                           מנהג אשכנזים -  הגעלה ג' פעמים.


                                                                           ואין להכשיר אם אופים בהם מאכלי חמץ.


 


כלי חרס, פורצלן, חרסינה וכו': אין אפשרות להכשירם.


 


טרמוס: הגעלה.


 


בקבוק לתינוקות: אם משתמשים בו בחמץ, ראוי להחליפו לפסח.


 


מפת שולחן: די בכיבוס.                                            


 


 


רהיטים:


 


שולחן אוכל עם פורמיקה:  עירוי מים רותחים.


 


שולחן אוכל ללא פורמיקה: ניקוי יסודי ומפה לכל משך ימי החג.


 


כיסאות: די בניקיון יסודי.


 


שאר הרהיטים בבית: אם באים במגע עם חמץ במשך ימות השנה )כגון: ספת הסלון וכו'( יש לנקות ולהבריש היטב.


                                                   


"והכיסים צריכים בדיקה" )הובא ברמ"א( - צריך אדם לבדוק את כיסיו יפה יפה אם אין בהם ממון של גזל, גניבה, הונאה.                                    )של"ה(                       


חסיד אחד מעיר לבוב, נכשל בחול המועד פסח בחשש חמץ. בא אל הגאון ר' יוסף   שאול נתנזון וביקש  ממנו שיסדר לו תשובה על המעשה. יעץ לו שיסע לבעלז, אל  הרביי ר' יהושע. בא  לרבי והרבי  אמר לו: תשובתך  היא שתיסע  לארץ  ישראל.  כשחזר החסיד  ללבוב וסיפר  לגאון  מה שהרבי אמר לו, כתב הגאון מכתב אל הרבי וביקש להודיעו המקור ממנו שאב תשובה זו. השיב לו הרבי: במדרש איכה, על הכתוב  "גלתה יהודה מעוני" אמרו "על שאכלו חמץ בפסח". משמע שעל איסור חמץ חייבים גלות. מוטב שיגלה לארץ ישראל...


 


 


מכירת  חמץ


1) פוסקים רבים התלבטו בשאלת מכירת החמץ.  הרקע לתקנת המכירה היה: מציאות בה נשארו האנשים עם חמץ רב לפני הפסח. המצב הכלכלי הדחוק הכריח לחפש דרכים לא  שגרתיות לפתרון הבעיה. מכירת החמץ לגוי במקורה, היתה נתינה מוחלטץ של החמץ לגוי עד לאחר ימי הפסח. )עיין: תוספתא, פסחים פרק ב', ו'; והריטב"א הדגיש: "ובלבד שלא יערים"(


2) מכוין שהיה קשה להוציא את החמץ מהבית תקנו שיוכלו למכור את החמץ ולהשאירו בבית. אולם, היתר זה נאמר במקורו ביחס לבעלי בתי מרזח שלא יוכלו להעביר את כל השיכר למקום אחר. מה שלא נכון ביחס למעט החמץ שיש לכל אחד מאיתנו.


3) במכירת החמץ יש  בעיות הלכתיות רבות המערערות על עצם תקפותו. הבעיות ההלכתיות הללו מתחלקות למספר תחומים: בעיות בעצם המכירה לזמן קצוב, שאלת ההערמה  ועוד... לכן יש פוסקים שנמנעו מלסמוך על היתר זה.


4) לפיכך, ראוי ונכון להמנע ממכירת החמץ עד כמה שאפשר. עתה, חודש לפני פסח אפשר להערך נכונה ולהמנע ממצב של הזדקקות למכירת חמץ.


אין בדברים אלה משום שלילה מוחלטת למנהג עתיק יומין. אולם, לענ"ד לא על מציאות ימינו נתקנה התקנה, ומי שיש בכוחו להמנע ממכירה זו, יבא על הברכה.


אכן, יש לנמק בהרחבה את הבעיתיות שבתקנה זו, ובעז"ה עוד חזון למועד!


  


 


מהלכות ליל הסדר.


  1. הקדמה - עקרו של ליל הסדר הוא באמירת פסח מצה ומרור. את האמירה הפשוטה הזו יש לברר. יש בה תמצית של כל הזהות שלנו. פסח - ביטוי לבית המקדש, למטרה, לנוכחות האלוקית במציאות. מצה - התהליך. החיפזון, הדרך. מרור - המחיר אותו משלמים בדרך. בימינו - כשאין קורבן, אנו אוכלים אפיקומן, וטעמו הוא זה שנשאר בפה בסוף הסדר.

  2. ילדים - יש לנקוט בשינויים רבים שיגרמו לילדים לשאול שאלות ולהתעניין. בחז"ל מופיע "קליות ואגוזים". הרעיון הוא לתת משהו שלא מקבלים כל יום, או שבדר"כ צריך מאוד להתאמץ כדי לתת אותו. מומלץ לתת משהו מדורג, שיחייב להיות ערים כל הזמן. ניתן לשחק במעין מחפשים את המטמון, היינו שאלות שישאלו לכל אורך הסדר ובסוף יצטרכו לזהות את המתנה.

  3. ארבע כוסות - שתיית ארבע כוסות ברצף ללא אמירת דברים מההגדה בין כוס לכוס מצרפת את הכוסות לכלל כוס אחת...(רשב"ם, ר"ן) כי ענין הכוסות להיות חלק מתהליך זכרון יציאת מצריים (שולחן ערוך תע"ב, ח') יש לשתות יין מסוג משובח, שישמח אך לא יגרום לשכרות ואפשר לצאת בשתיית מיץ ענבים (הרב פרנק מקראי קודש לפסח, ח"ב סי' לה'). לכתחילה, מצווה ביין אדום (ע"פ התלמוד הירושלמי) אולם יוצאים בכל יין (שו"ע). גם נשים חייבות במצווה זו. בכל כוס צריך להיות רביעית, היינו לכל הפחות 86 מל"ל  ולדעת החזו"א 150 מל"ל.  יש למלא את הכוס עד תומה גם אם היא מכילה יותר מרביעית. כשהכוס מכילה יותר מרביעית יש לשתות את רובה. ורצוי לשתות את השיעור ברצף ולא בהפסקות.  ועל הגביע חלים כל הכללים של כוס של קידוש.

  4. הסבה - חכמים תקנו להסב, כדי שנראה בני חורין (רמב"ם, חמץ ומצה ז', ו'). יש סוברים שמצווה זו נוגעת ביחס לצורת הישיבה באותם ימים שאכלו על מעין מיטות אולם בימינו אין דין הסיבה  אולם להלכה גם בימינו חל דין הסבה. ההסבה היא ישיבה בנוח תוך הישענות על גב הכסא והטיה קלה לצד שמאל. יש להסב: באכילת כזית מצה, כורך, אפיקומן ובעת שתית ארבע כוסות.

  5. מצה -   לחלק מהדעות כזית מצה הוא  כ - 30 ג' וזהו משקלה של מצת מכונה שלמה. לפי"ז יש לאכול בליל הסדר לכל הפחות ארבע מצות מכונה (שתיים באכילת מצה: המוציא וכזית מצה, אחת בכורך ואחת באפיקומן [ יש דעה שגם אפיקומן צריך שני כזית]). אחרים, חלקו וסברו שכזית הוא כשליש מצת מכונה ולפיכך חובה לאכול לכל הפחות מצה ושליש. את המצה יש לאכול תוך כדי "אכילת פרס" והוא לדעת החת"ס 9 דקות, והדעה המינימאלית היא 4 דקות (ר"ח נאה). ואין להפסיק תוך כדי אכילת המצה.


 


שאלה: האם יש עדיפות למצות תוצרת יד על פני מצות מכונה?


תשובה:


  1. כשהחלו לאפות מצות במכונה נתעוררה סערה גדולה. בראש המתנגדים, עמד ר' חיים מצאנז (שו"ת דברי חיים, סי' כ"ג) ועיקר טענותיו היו על בסיס ענייני תורת הנסתר ולפיכך כתב שהן חמץ גמור ואסורות לגמרי. עמדתו לא נתקבלה.

  2. טענו האוסרים שמצות מכונה  יבטלו את העיסוק במצוה חביבה זו. אולם, המתירים אמרו שאפשר לעמוד ליד המכונה בשעת האפיה.

  3. יש טוענים שא"א להשתמש במצות מכונה לליל הסדר כיוון שיש בהם חסרון גדול. הכנת המצות צריכה להיות "לשמה" ובמכונה אין "לשמה". אחרים טענו שאם הפעלת המכונה נעשית מתוך כוונה, הרי שיוצאים ידי חובת "לשמה"

  4. יש שכתבו שיש לחשוש לנקיות המכונה ואחרים כתבו שאדרבה, במנגנונים של היום ניתן להקפיד על כשרות המצות של מכונה יותר מאשר על מצות יד. המצות נאפות מהר וניתן לנקותן על ידי לחץ אויר וכו'. .

  5. הלכה למעשה, ניתן לצאת ידי חובה במצות מכונה, ויש שהחמירו לאכול בליל הסדר מצת - יד כדי שלא להכנס לספק בענין "לשמה", וכן דעת החזון אי"ש(או"ח סי' ו').


 

 

בית המדרש