ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בית המקדש בעיניים חילוניות

ע"י: הרב יובל שרלו

אני מאמין בבניין בית המקדש ומצפה לבניינו המלא במהרה. הקשר שבין האדם לבין בוראו אי אפשר לו להישאר חד צדדי כהיום. התנ"ך מלמד אותנו על יחס דו סטרי, בו נגלה דבר ד´ ליריאיו, ובו זכו אנשים לחוות את העניין האלוקי בכל הוויתם. משוררי האומה שרו על כיסופים לישיבה בחצרות ד´, ונביאי האומה תיארו את עוצמת החוויה של המפגש האלוקי. קשה להצביע על משהו גדול יותר מאשר התקווה לשוב ולראות כל אלה במלוא עצמתם, והחיפוש אחר האלוקים. הרואה באלה שלדים בארון אינו יודע חיי אמונה מהם.המאמר פורסם במוסף הארץ

 


אני מאמין בבניין בית המקדש ומצפה לבניינו המלא במהרה. הקשר שבין האדם לבין בוראו אי אפשר לו להישאר חד צדדי כהיום. התנ"ך מלמד אותנו על יחס דו סטרי, בו נגלה דבר ד' ליריאיו, ובו זכו אנשים לחוות את העניין האלוקי בכל הוויתם. משוררי האומה שרו על כיסופים לישיבה בחצרות ד', ונביאי האומה תיארו את עוצמת החוויה של המפגש האלוקי. קשה להצביע על משהו גדול יותר מאשר התקווה לשוב ולראות כל אלה במלוא עצמתם, והחיפוש אחר האלוקים. הרואה באלה שלדים בארון אינו יודע חיי אמונה מהם.


אהוד עין גיל דומה למי שאינו יודע אהבה מהי ומנסה להבין את טיבו של המגע הגופני. זה נראה לו כדבר מה מוזר ביותר , אם לא דוחה, שאין לו כל פשר - שני אנשים מתגפפים ומתקרבים פיזית ללא פשר. רק מי שידע אהבה מהי יוכל להבין, ואז גם תתבהר לו תחושת הרצון להקריב ולתת, ומשמעות הקשר הגופני כולו. רק מי שחי חיי אמונה יוכל להבין את הכמיהה להביא את אלה בתור ביטוי, ולא יעמיד עצמו באור מגוחך של מי שראה ולא הבין מה ראה.  כך דימו הנביאים את היחס בין האדם לבין אלוקיו. כך גם שרטטו את מקומם של הקורבנות: הקורבנות - עשרת הדברות שקראנו בשבת בה פורסמו הדברים כלל אינם כוללים צווי על הקורבנות. עוסקים הם באהבת ד' ויראתו, ואלה קודמים לכל קשר מעשי. הקורבנות מופיעים הרבה הלאה, כדרך הבעה עמוקה המבקשת לנתב נפש המתפוצצת מרגשות קרבת אלוקים לעבודת המקדש. אכן, יש מקום עמוק לביקורת על המעמיד את הקורבן והפולחן קדום לזיקה הנפשית העמוקה. ביקורת זו נישאה בעבר בפי נביאי ישראל, ואף היום קרויים מנהיגיה הרוחניים של האמונה לשאת את קולם ברמה, ולמחות על תופעות פולחניות המעמעמות דמותה. אולם לא פחות מכאן לוקה הרואה בכל אלה שלדים. טובים שלדים אלה מהרבה אוצרות רוח אחרים, שאינם נושאים עוצמת חיים גדולה כשל אלה. לא אבד על אלה הכלח (כדברי אהוד בן גיל), להפך - רעננותם היא המעניקה חיים למוצאיהם. אין האמונה אלא בקשת חיים בעולמות נוספים לזה של עולמנו, וכשהם נגלים לו לאדם הוא חש את עוצמתם במלוא שיעור קומתו הרוחנית.


תחת חיקוי מעשיהם של כותבי הפרוטוקולים של זקני ציון, שלקטו עניינים שאינם עומדים בפני עצמם וציירו אותם כעולם היהודי כולו, ניטיב לעשות אם נבחן מצוות אלה כחלק מקונטקסט כללי, תוך הכרה בדינאמיות של חיי תורה שבעל פה. או אז יצטייר עולם מלא חיים שהביא לעולם את בשורת כבוד האדם וחירותו, את המוסר והאמונה, והוא עשוי לעשות זאת גם בעתיד.


 

 

 

בית המדרש