ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עיון תפילה ז´ - מהותה של תפילה (3)

ע"י: הרב שי פירון

זהו המשך הדיון בנושא הכוונה שהחל שלשום (יום שני). מאמר זה הינו חלק מסידרת השיעורים שמעביר הרב שי פירון בימים א-ד באתר.

 


יום רביעי כ"ז סיוון תשס"ז


בעיוננו הקודם עסקנו בהבנת עניינה של תפילה. הבהרנו את מקומה העז של הכוונה בתפילה. כאמור הכוונה בתפילה כוללת 'כונה פרטית', היינו לכוון באמירת המילים, בהבנתן, בהתחברות אל המשמעות הפנימית של  כל מילה(עיין גם עין אי"ה, פרק חמישי, י"ז). בה בעת, יש בתפילה גם 'כונה כללית', היינו כוונה המתייחסת למהות המפגש של האדם עם בוראו.


כיצד היא הכוונה?


על רקע קביעתו של האברבנאל(מובא בספר "ישועות משיחו") שתפילה ללא כוונה היא כגוף ללא נשמה. מכאן, שהכוונה היא נשמת התפילה, מה שמגדיר את המעשה התפילה (=גוף) ומעניק לו משמעות (=כוונה). אתגר הכוונה כל כך גדול עד כדי כך שבעלי התוס' אמרו: "אנו, שבשום פעם אין אנו מכוונים היטב" (תוס', ברכות י"ז ע"ב).


הקשיים בכוונה בתפילה מלוים את המתפלל מראשית היווצרה של התפילה. גדולי חכמינו הכירו בקשיים המלווים את התפילה ולפיכך הציבו בפנינו אתגר: "אל תעש תפילתך קבע" (משנה, ברכות פ"ד, מ"ד).


אולם, כדי להבין את הקושי הגדול שבתפילה, יש לחזור אל סוגיית הנוסח אליה התייחסנו בעיוננו הקודם. הצגנו הסבר המגדיר את הנוסח הקבוע כתוצאה מקלקולי הגלות. בין אם נלמד את דברי הרמב"ם כפשוטם ובין אם נתמודד עם ההסבר שהבאנו, האידיאל אליו אנו שואפים הוא תפילה חופשית, לא מנוסחת.


זוהי התבוננות המביאה בחשבון רק צד אחד שבמשמעות התפילה. אולם, משהוגדרה התפילה כ'עבודה', "עבודה שבלב", הובהרה המשמעות השיטתית שבתפילה. אין התפילה חוויה אקסטאטית המלווה את המתפלל שימים של התרוממות והתרוננות הרוח. התפילה היא עבודה. יש לבנות אותה, ללמוד אותה, להתקדם במשעוליה.


מימד הקביעות שבתפילה הוא הבסיס להבנת עניינה. הגדרה זו מכבידה על מימד הכוונה שבתפילה, משום שחז"ל דורשים מאיתנו שתי דרישות שיש בהן מימד של סתירה: קבע ותחנונים, נוסח וכוונה.   לפיכך האיזון שבין 'קבע' ל'תחנונים' הוא פעולת התפילה. הכוונה הכללית היא גם לשמור על סוד האיזון שבתפילות.


אם שתי הנטיות מגדירות את התפילה, ממה מזהירה הסוגיה באומרה: "אל תעש תפילתך קבע"?


מסתבר שחז"ל מבקשים להתמודד עם אחד הקשיים המהותיים בעולם הרוח. השפה שלנו היא כזו המבקשת לעורר את האינטימיות, את הפעולה האישית, את השיח הפנימי בין אדם לקונו. אולם, בפועל, ביחס הפכי להצהרת הכוונות שלנו, אנו מעדיפים את התפילה המנוסחת הקבועה. לשון אחר - אנו אוהבים לדבר על תפילה אישית ולהתפלל בתפילה קבועה!


 


 

 

 

בית המדרש