ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

התנהלות במחלוקת

ע"י: הרב יובל שרלו

כיצד מתנהלים במחלוקת? מהי הדרך בה יש לנהוג במחלוקת עסקית? על כך במאמר הבא. המאמר מתפרסם בעלון ´עסקים ולומדים´ לפרשת קרח תשס"ז

 


"כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו" (משנה מסכת אבות, פרק ה משנה טז).


הציטוט שלעיל הוא כבר חלק מהאתוס של מחלוקות ודיונים. הוא קובע כי יש מחלוקת שהיא לשם שמיים ויש מחלוקת שהיא לא לשם שמיים. לא זו בלבד, אלא שהציטוט מדגים איזו מחלוקת היא לשם שמיים ואיזו לא. כדוגמה הבולטת למחלוקת שהיא לא לשם שמיים בחרה המשנה את פרשת השבוע שלנו - פרשת קורח. במוקד הפרשה מדובר בתסיסה ובהסתה בה מנסה קורח, שהיה בן משפחה של משה ואהרון, למרוד בהנהגה של משה ואהרון. הוא מאשים אותם בהתנשאות על עם ישראל, ובניצול מעמדם לטובות אישיות. לעומת זאת, הוא מציג את עמדתו כעמדה דמוקראטית, בה "כל העדה כולם קדושים", ועל כן אין מקום למשה ולאהרון. אל קורח נאספים אחרים שיש להם חשבון עם משה ואהרון, והפרשה עוסקת בבירור המחלוקת ובדחייה המוחלטת של קורח ועדתו.


דווקא בשל העובדה שהמחלוקת היא חלק בלתי נפרד מעולמו של האדם בכל מישורי הקיום, נעשה ניסיון במשך השנים למצוא מדד מתי מדובר במחלוקת שהיא לשם שמיים ומתי לא. בדרך כלל, אמנם, מדובר במחלוקות אידיאולוגיות, וכל אידיאולוג מדגיש כי הוא עושה את הדברים "לשם שמיים" ולא למען טובתו האישית "חס ושלום". ברם, שאלה זו עולה פעמים רבות גם בעולם העסקים - מתי מדובר במחלוקת עיסקית עניינית, הנעשית כחלק מהעולם העיסקי והמשא והמתן שבין הבריות, ומתי מדובר במחלוקת מכוערת בה לא הממד העיסקי עומד במוקד, כי אם רגשות של נקמה, הכנעה, בוז ודחייה ? האם ניתן לסמן אינדיקציות אשר יחשפו בפני האדם את כוונתו האמיתית, ויצילו אותו מליפול לבור המחלוקת המאיימת להרוס את הכל ?


אחת התשובות היפות שניתנו במשך הדורות לשאלה זו נגעה לדרכי ההתנהלות של מחלוקת זו, והיא נכונה גם לעולם העיסקי. במקום בו ניתן לנתק ולהפריד בין השאלה העיסקית ובין היחסים שבין אדם לחבירו, במקום בו לא מצרפים לנושא הנידון במחלוקת גורמים נוספים המנצלים את ההזדמנות כדי לחסל חשבונות, במקום בו לא משתמשים במילים שיפוטיות המנסות לקבוע מה המוטיבציה ומה המניע הפנימי של העומד מולך במחלוקת, אלא מתמקדים בנושא עצמו - שם מדובר בתופעה טבעית ואפילו מבורכת של עמדות שונות ומאבקים והכרעות. מטבע הדברים, אין מדובר במדד חד משמעי, ופעמים שמחלוקות אמיתיות מתבררות בצורה שונה. אף על פי כן, הקפדה על כללים אלה, ובחינת כל מחלוקת עיסקית גם לאור הקריטריונים דלעיל עשויה להועיל מאוד, ולשמור כי אש המחלוקת לא תוצת ותכלה כל חלקה טובה.


קשה לעצור בשעה שהדם עולה לראש, וקשה לנסות ולראות גם את חלק האמת הנמצא בטיעוניו של בעל הפלוגתא. למעלה מכך, קשה עוד יותר לנתק בין הנושא העומד במחלוקת ובין היחסים האישיים של הניצים ובעלי הדין. על אף הקושי יש בכך חשיבות עליונה, גם לבירור האמת שרק בדרך זו היא נעשית כראוי, וגם מבחינה מעשית. בסופו של דבר נראה כי הנזקים שהביאו מחלוקות מכוערות וההרס הגדול שהמיטו על העולם גדולים בהרבה מאשר התועלת שנשאו בחיקם, שלא לדבר על התחושות הקשות ועל המחיר הנפשי של השנאה והעוינות . על כן, ניתן לנצל את פרשת קורח כדי ליצור תרבות עיסקית המודעת לאיסור להחזיק במחלוקת, ולשמור תמיד על אש נמוכה ומבוקרת בשעה שנמצאים בתהליך משפטי עסקי. "ולא יהיה כקורח וכעדתו".

 

 

בית המדרש