ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

רשות הציבור - ספר

ע"י: הרב יובל שרלו

זהו ספר השותי"ם השלישי של הרב יובל שרלו. הספר עוסר בענייני ציבור כסירוב פקודה,יחס למדינה ועוד. את הספר ניתן להשיג גם דרך האתר ב´הוצאת הישיבה´.הספר בגירסת PDF

 


הציונות הדתית מבקשת להציב מודל לחיים יהודיים מלאים. מלאות החיים היהודיים מתבארת בתורה במעגלים שונים. מדובר במלאות חייו של אדם הנאמן לתורה ולמצוותיה, מתפרנס מעמל כפיו, מקדים דרך ארץ טבעית ויסודית לתורה, קובע עיתים לתורה, מביא את יכולתו וכשרונותיו בתחומים השונים לידי ביטוי מקסימאלי ומחובר להוויות השונות בעולם. מדברי רבי ישמעאל במסכת ברכות (לה ע"ב) למדנו כי יש לנהוג מנהג "דרך ארץ" בעולם, ואף שאין לשלול את דרכו של רבי שמעון בן יוחאי, כבר העיר אביי כי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן. בדרך זו חי אדם חיי תורה ועבודה, ומביא את כל עולמו של הקב"ה לידי מיצוי מלא.


המעגל הרחב יותר הוא המעגל הלאומי. אין אנו עומדים כיחידים מול ריבונו של עולם, כי אם כציבור, ואין ציבור עומד כאוסף של יחידים, כי אם כישות לאומית כללית. מכאן תמיכתה היסודית של הציונות הדתית במדינת ישראל, והכרתה בכך שזהו הכלי בו בחרה כנסת ישראל להביא את הציבוריות שלה לידי ביטוי. למעלה מכך, בקבלה על עצמה את נוסח התפילה לשלום המדינה מבטאת הציונות הדתית את ראיית מדינת ישראל כשלב בתהליך התחייה של האומה. אותה שבועה ש"לא להעיר ולא לעורר" פקעה, והגיעה עת "עד שתחפץ", והחפץ הפנימי הוא תחילת גאולתם של ישראל.


תמיכה זו אינה נותרת בתחומי העיקרון בלבד, ואין היא מצמצמת את תחומה לפרשנות המציאות בלבד. מדובר בשותפות של ממש - בין בקבלת מוסדות השלטון, בין בשותפות בכל רבדי החיים של המדינה, בין בהכשרה לקראת יכולת שותפות כזו במערכות החינוך, בין בשרות בצבא ובין בקבלת הדרך העקרונית בה מדינת ישראל מתנהלת, השיטה הדמוקרטית. קבלה זו אינה מונעת את הציונות הדתית מלחלום על מדינה מתוקנת בהרבה, שגם יסודותיה וגם אופי חייה קרוב בהרבה לאורח החיים האמוני, ולפעול כדי להשיג מציאות זו - כל זה במסגרת המציאות המדינית הנוכחית.


כאלפיים שנים לא הייתה מציאות כזו בישראל, לא במישור הפרטי של חיים מלאים ולא במישור הלאומי של כינון מדינה יהודית. בשל כך אנו עירומים ממסורת הלכתית ורעיונית מסודרת בשני המעגלים - הפרטי והכללי. אין אנו מוצאים היקפים גדולים של מסורת מסודרת הדנה בחייו של האדם היחיד בעולם מלא - הלכות מדע, אתיקה, אומנות, ספורט, קשר עם חילוניים ועוד - ואנו נאלצים להתנהל בערפל. קל וחומר שאין אנו מוצאים סוגיות לאומיות ומדיניות מסודרות ושיטתיות - דרכי השלטון וקבלת המרות הדמוקרטית, מוסר מלחמה, חלוקת תקציב המדינה, מדיניות משרד הבריאות, מעמד הזרים, קשרים בינלאומיים וכדו'. ניצוצות של מקורות פזורים מצויים בכל עניין ועניין, ובסיס לחשיפתה של ההלכה מצוי. ברם, אין להשוות את המלאות של דיני נידה או בישול בשבת, לחלל בתחומי הלכות מדינה ופרט בחיים של תחייה לאומית.


ב"ה, לא אלמן ישראל, ועם הקמת המדינה מצינו את גדולי ישראל עוסקים בשאלות אלו. רבותינו, וביניהם הרב הרצוג והרב פרנק, הרב ישראלי, הרב גורן ועוד רבים אחרים זכר צדיקים לברכה, וכן החיים עמנו היום כמו הרב וולדנברג ייבדל לחיים טובים וארוכים, לימדו אותנו את היסודות והתחילו במפעל הגדול. ברם, מישורים שלמים הניחו לנו כדי להתגדר בהם, ועוד רבה העבודה לפנינו, עד שנוכל לומר כי בידינו משנה מסודרת של המשמעויות ההלכתיות והרעיוניות הנובעות מהציונות הדתית.


גם חיבור קצר זה מבקש להיות חלק מהדיון, אם כי באופן שונה. אין הוא בא למלא את החסר במישור הדיון ההלכתי הארוך והמסודר. יש לראותו יותר בבחינת קריאת כיוון. המעיין בו יוכל ראשית להכיר חלק מהשאלות הנשאלות בנושאים אלו - בין במישור הפרט ובין במישור הכלל. הצגת השאלות היא המטרה היסודית של החיבור, ובכך נפרש לעיני הקורא חלק ממישורי הדיון הרחבים. מטרה שניה לדיון היא להביא בפני הקהל כיווני מחשבה ועמדות יסוד. גם ממקום בו אין דיון מסודר ומנומק ניתן ללמוד מהן נקודות המוצא ומה אמורה להיות המגמה. כאמור, אין הוא מתיימר להחליף את החשיבות של כתיבה מסודרת ומנומקת, אך המעיין בדברים יוכל להבין היטב את הבסיס ההלכתי והרעיוני שהדברים מבוססים עליו.


לא ניתן להתעלם מהשעה בה מגיע חיבור זה לידי ברכה על המוגמר. הציונות הדתית מוצאת עצמה בעימות קשה עם מוסדות השלטון. עימות זה נוגע הן ליסודות מדינת ישראל ולחובותיה כלפי ארץ ישראל, הן למוסריותה כלפי המתיישבים שנתפשו בעיניה כחלוצים העוברים לפני המחנה ומיישבים את הארץ ועתה הם "אויבי השלום", והן לדרכי התנהלותה והבאת רצון האומה לידי ביטוי אמיתי והוגן. אין אנו יודעים להיכן אנו צועדים, וקיים חשש של ממש להיווצרותו של קרע אמיתי בין הציונות הדתית לבין מדינת ישראל. חלק מהתמודדותנו עם המציאות הקשה והמרה הוא בירור עמדות בתחום יחסי הציונות הדתית ומדינת ישראל, בד בבד עם הניסיון המתמיד להשיב את המדינה אל עצמה. חיבור זה הוא חלק קטן מבירור זה. הוא מוקדש לחבורה היקרה של מתיישבים הנושאים צלקות בגופם ובנפשם מהתהליכים המתרחשים בימים אלו.


מקור החיבור הוא אלפי התשובות שנכתבו באתר "מורשת" המהווה את אחת האכסניות הגדולות ביותר של ה"שו"ת הוירטואלי". אין מדובר בספר שאלות ותשובות במובן המקובל של המילה, ואין מדובר בדיון הלכתי בדרך בה יש לערוך אותו. יש לראות את הדברים כתיעוד של שיחה בעל פה בין רב לבין קהילתו, בה בדרך כלל מופיע הכיוון הכללי ומקור היסוד, ולא פירוט מסודר של המסקנה.


תפילתי היא כי הציונות הדתית תגדל ותפרח, ותרכוש את לב עצמה ואת לב הציבור הישראלי, בראותו בה את הדרך היסודית והמהותית למימוש התורה, חזון הנביאים והמסורת ההלכתית, בחיים מלאים בכל תחומי המציאות.


תודתי העמוקה לבֹעז נכטשטרן שאילולי עבודתו המסורה על קובץ זה, כמו חזונו לפני שנים רבות בהקימו את אתר "כיפה", לא היה כל החיבור בא לידי גמר.


תודה גם ליהונתן ברונפמן על הסיוע הרב שהגיש בעבודת העריכה.


 

יובל שרלו

לקריאת הספר לחץ כאן


 




 

 

בית המדרש