ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

החופש הגדול וצלוחית החלב

ע"י: הרב יובל שרלו

המציאות מניחה לפנינו את החופש הגדול כברכה וכקללה. הברכה היא הפיכתו של החופש הגדול לחופש יחסי מכפייה ומהכרח. זה המקום בו אנו יודעים היכן אנו נמצאים בדיוק, וזה המקום בו אנו יודעים היכן ילדינו נמצאים. הקללה היא הפיכת החופש הגדול להפקרות מחד גיסא ולמלחמת העולמות בין הורים וילדים מאידך גיסא.אז איך הופכים את החופש לברכה? על כך במאמר הבא

המציאות מניחה לפנינו את החופש הגדול כברכה וכקללה. הברכה היא הפיכתו של החופש הגדול לחופש יחסי מכפייה ומהכרח. זה המקום בו אנו יודעים היכן אנו נמצאים בדיוק, וזה המקום בו אנו יודעים היכן ילדינו נמצאים. הקללה היא הפיכת החופש הגדול להפקרות מחד גיסא ולמלחמת העולמות בין הורים וילדים מאידך גיסא.


אז איך הופכים את החופש לברכה? קודם כל מאמינים בו, ומאמינים בילדינו. מאמינים בו ובכל שמגיע לילדים שלנו חופש, שמותר להם לפלס את דרכם, שהם צריכים לעמוד על הרגליים של עצמם, ושביסודו של דבר רק מה שהם עושים כתוצאה מההנעה העצמית שלהם הוא האמת החיה בתוכם. לא זו בלבד שאנו מאמינים בהם, אלא אנו מכירים כל יום בכל שביסודו של דבר הם ילדים טובים אלא שרק קשה להם לפעמים לקום. אנחנו יודעים  שהם רוצים להיות טובים אלא שהשאור שבעיסה מעכב. מכאן שלא יהיה זה נכון לעמוד עליהם כשוטרים, ולתפוס את מקומם שלהם בעיצוב עצמם. מה שנכון יותר הוא להכין ולהרחיב להם את השדה בו הם מסוגלים לפרוח: לסייע להם לארגן את תפילת השחרית המאוחרת ביותר האפשרית; להציע להם מיוזמתנו צורות בילוי והעשרת תרבות; לנצל את הזמן הזה לחופש גם שלנו ולהתקשר בהם ובעולמם; להעיר כמה שפחות ולשמוח בהם כמה שיותר; לתת בהם אמון יוצר שמרומם אותם ולא הופך אותם לפושעים בפוטנציה; לחשוב יחד איתם על אתגרים רוחניים שהם יכולים להעמיד לעצמם - קביעות של לימוד, עשיית צדקה וחסד, משימה משפחתית - והעיקר שהכל יעשה מתוכם וביחד אתם.


איך הופכים, חס ושלום, את החופש הגדול לקללה? זה קורה כשמקרינים כל הזמן ביקורתיות ושיפוטיות; כאשר מנסים לכפות על הילדים עניינים החורגים מהלחץ המסוים שראוי שהורים ילחצו על הילדים; כאשר טוענים מולם כי הם כישלון ונמושות; כאשר לא מאפשרים להם לעמוד על רגליהם שלהם; כאשר מפקירים את הילדים ולא תרים אחר דברים המסוגלים להסעיר את עולמם. הורים אינם שוטר -אמנם יש בהורות גם ממד מסוים של שיטור, אולם כשם שבחברה הכללית לא השוטרים הם המופקדים על חינוך הציבור, כך גם גם במערכת היחסים שבין הורים וילדים הפיקוח והכפייה הם רק אחד הממדים, ולא העיקרי שבהם. 


ביסודו של דבר, אדם ניכר בזמן החופש. אנו בונים עולמות מיסגרתיים מסוגים שונים: מערכת החינוך היא קביים המעמידות את האדם גם על ידי קביעה מחוץ; סדר היום הרגיל לאורך השנה הוא פיגומים המעמידים את הבניין כדי שנוכל לצקת בו דברים. ברם, בסופו של דבר האמת מצויה במצב בו הילדים כבר אינם הולכים עם קביים, והפיגומים הוסרו ממעטפת הבניין. ההלכה כידוע מיקדה את תשומת ליבה במערכת המיסגרתית. חכמי ההלכה פקחים היו, ואנו הולכים בעקבותיהם, ורואים חשיבות עליונה בקיומה של מסגרת ובכפייה מסוימת שאנו כופים את ילדינו לאורך השנה כולה. יחד עם זאת חשוב לזכור כי ההלכה אינה חזות הכל, ועולמות שלמים של כוונה ומגמה, התחברות והתלהבות פנימית, נוצקו לתוך אורח החיים היהודי על ידי תנועות שבאו להשלים את ההלכה - הנבואה, הפיוט, החסידות, המוסר, ועוד עשרות תנועות רוחניות. בין התנועות האלה מצויה גם "תנועת" החופש הגדול, בה לא המסגרת היא העומדת במוקד, אלא שאלת התוכן הפנימי של ילדינו. וכשיש חופש יש בעיטה מסוימת ומרד מסוים ואימוץ דרכי התנהגות שלא מתאימים לחלומות שלנו. ההתמודדות עימם לא נעשית במקלות - כמובן שלא פיזיים, אך גם לא במקלות לשוניות או בעונשים שונים. ההתמודדות עימם נעשית בהרבה אהבה, בהרבה אמון, בהרבה קבלה, בהרבה חיבוק, ובהבנה עמוקה כי יש רק דרך אחת שילדינו יצמחו בה יותר ויותר - מבפנים. אנחנו צריכים לזמן את האפשרויות, ולאפשר להם ואפילו לעודד אותם ולפתוח להם דרכים, ובד בבד להבין לעומק את החשיבות העליונה של הבחירה החופשית שלהם, ואת החיוניות שבהכרעות העצמיות.

יש שתי דרכים להוציא חתול המסתתר מתחת למיטה. אפשרות אחת היא לרכון מתחת למיטה, לזחול פנימה, ולנסות ולהוציא אותו בכוח. בדרך כלל החתול יגיב בפראות, יחשוף שיניים ובציפורניו ינסה לשרוט את החודר לעולמו, ובתהליך החילוץ ייפצע הן החתול והן המחלץ. אפשרות שניה היא להניח צלחת חלב סמוך למיטה, להתרחק מהמקום, ולאפשר לו את המרחב ואת הפיתוי לצאת. מוטל עלינו כהורים ללמוד את סוד צלוחית החלב, ודרכה את היכולת להתרחק מחד גיסא ומאידך גיסא ליצור דבר מה שימשוך את ילדינו לחופש מלא חירות ולא מלא הפקרות. אי אפשר לעשות זאת בכוח, ומאידך גיסא אסור להפקיר את המאמץ להוציא מתחת למיטה. צלוחית החלב היא שתכריע את הההבדל.
מתפרסם בעלון 'השבת' לפרשת פנחס

 

 

בית המדרש