ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

עיון תפילה ט"ז: מה מלמדת אותנו העובדה שאנו אומרים ברכות השחר?

ע"י: הרב שי פירון

זהו שיעור המשך של הרב שי פירון על ברכות השחר בתפילה. השיעור הבא אי"ה ביום שישי.

 


מה מלמדת העובדה שאנו אומרים את ברכות השחר, בבית הכנסת ברצף, ולא על פי הנחייתם הבסיסית של חז"ל בסוגיה דלעיל.


כלל ידוע בדיני ברכות שעל הברכות להיות עובר לעשייתן. לפיכך, מה נשתנו ברכות אלה שמברכים אותם, בדר"כ לאחר המעשה, בבית הכנסת?!


אומנם לדעת תלמידי ר"י (מ"ד ע"ב בדפי הרי"ף) משמע שהברכה נתקנה בבית הכנסת מפני אילו שאינם יודעים לברך. ואם נכונים הדברים, במה נשתנתה ברכה זו משאר הברכות?


מלכתחילה, הברכה מלווה את מעשיו הראשונים של האדם ביום. בכך, הופך הקשר בין האדם לאלוהיו לקשר מוחשי, ממשי, קיומי:


"כי שמע קול תרנגולא, לימא: ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. כי פתח עיניה, לימא: ברוך פוקח עורים. כי תריץ ויתיב, לימא: ברוך מתיר אסורים. כי לביש, לימא: ברוך מלביש ערומים. כי זקיף, לימא: ברוך זוקף כפופים. כי נחית לארעא, לימא: ברוך רוקע הארץ על המים. כי מסגי, לימא: ברוך המכין מצעדי גבר. כי סיים מסאניה, לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי. כי אסר המייניה, לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה. כי פריס סודרא על רישיה, לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה. כי מעטף בציצית, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. כי מנח תפילין אדרעיה, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין. ארישיה, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין. כי משי ידיה, לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. כי משי אפיה, לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי, ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך, ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון, וכוף את יצרי להשתעבד לך, ורחקני מאדם רע ומחבר רע, ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך, ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל". (עיין ברכות ס' ע"ב)


בבסיס היום מלווה ברכת ה' את המתפלל וכך הוא מצהיר על הקשר הקיומי בין רבש"ע     לבין שגרת החיים.


אף על פי כן, כיום מברכים את כל הברכות ברצף אחד (כפסקו של השו"ע, או"ח, מ"ו, א-ב).


מפרשי השו"ע עמדו על כך שבימינו מברכים  את כל הברכות כיוון שרוב האנשים אינם בקיאים. לאיזה בקיאות נצרך האדם כדי להיות מסוגל לומר את הברכה הזו, על הסדר, על פי כוונת הגמרא?!


הרי כל מי שיודע להתפלל בבית הכנסת, יוכל ללמוד לעשות זאת כאדם פרטי על סדר היום, כפי שנתכוונו חכמים!


לענ"ד, הקושי שאין בקיאים בו הוא היכולת להבין את תורת החיבורים. היכולת לראות את הקשר שבין ההשכמה לשכינה, בין בינת השכווי להשגחת האל. תורת החיבורים מהווה בסיס מרכזי לברכות השחר. זו מטרתן הבסיסית.


אשר על כן, כיוון  שנעשתה הפרדה בין החיים לאלוקות ואנו מתקשים לראות בהשראת השכינה וחיבורה לפרטי החיים, אנו מחזירים את התפילה לבית הכנסת, כך שהשראת השכינה של עשרה מישראל, מסייעת לנו למפגש של בני אדם עם האל.


האתגר הגדול, הוא להחזיר את ברכות השחר למציאות החיים. אלה, ישפיעו על כל דקה ודקה מיומו של המתפלל.

 

 

בית המדרש