ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

לידה ללא נישואין

ע"י: הרב יובל שרלו

המאמר שלפניכם הינו שאלה שנשלחה לרב בדואר האלקטרוני ותשובתו לבחורה השואלת. עקב חשיבות הנושא השאלה והתשובה מופיעות במלואן


שלום לכבוד הרב שרלו שליט"א

ראש ישיבת פתח תקווה

 

אני מבקשת ממך לאזור אומץ ולכתוב בצורה שווה לכל נפש תשובה לשאלה שמציקה לי מאוד מאוד.

אני בחורה בת 36, נאה משכילה ומטופחת, שמנסה יותר מ15 שנים להתחתן ולא מצליחה. עשיתי טעויות בהתחלה ודחיתי כמה בחורים ואחר כך פשוט לא רצו אותי יותר. לא אתאר לך מה הסכמתי לעשות כדי להתחתן, אבל בסופו של דבר כל הזמן נוצלתי ורומיתי, שזה בכלל משהו שרבנים לא מודעים לו מספיק אבל זה לא העניין.

אני רוצה ילד !!!

אני חולמת עליו כל הזמן, ואני רוצה ילד !!!

אני מתחננת בפניך: אנא כתוב לי את כל הנושא מהתחלה ועד הסוף, עם מסקנה סופית. האם מותר לי להביא ילד לעולם לא נשואה ? ליתר דיוק אני שואלת "איך מותר לי להביא ילד לעולם" ?

לא שלחתי את המכתב ל"מורשת" או ל"כיפה" אלא אליך אישית במייל, כי אני לא רוצה להביך אותך אם לא תרצה לפרסם את הדברים שלך. אבל אני רוצה שתדע שחשוב נורא לפרסם את הדברים כי אם הרבנים יעצמו עיניים מה שיקרה הוא שהם יהיו לא רלוונטיים, וכל אחת תעשה מה בראש שלה, והתוצאות בהתאם.

 

תודה

בחורה כואבת

 

לבחורה הכואבת

אנסה לעשות כמיטב יכולתי להציג את הסוגיה במלואה, ואת השיקולים השונים.


  • א. יסוד היסודות של הקיום האנושי הוא המשפחה היהודית המלאה. התורה כתבה כבר בסיפור גן עדן "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", ולימדה כי כל מרכיבי המשפחה מתמצים במקום אחד: הזוגיות (יעזוב איש את אביו ואת אמו"), המיניות ("ודבק באשתו") וההפריה ("והיו לבשר אחד"). על כן, השאיפה המתמדת והחתירה היא להקמת משפחה, ובמסגרתה ללדת ילדים. בשל העובדה שהדבר כתוב כבר בפרשת גן עדן אנו למדים את החשיבות העליונה של הדבר, ואת התשתית היסודית של הקיום. בניגוד לעולם התרבותי בו אנו חיים, שהוא עולם של פירוק והרכבה מגוונת מחדש, זו יציבותה של המשפחה הישראלית וזו קדושתה. על כן, לפני כל אפשרות אחרת עושים כל מאמץ להקים משפחה כדת וכדין, ובמסגרתה גם להביא ילדים לעולם.

  • ב. בשל קדושת המשפחה בישראל קיימת אפוא רתיעה עמוקה מפני הולדת ילדים מחוץ למערכת המשפחתית כזו ניתנת להקמה. הפוסקים אף קשרו את מצוות פרו ורבו עם מצוות הנישואין, וביארו שבשל כך לא מופיעה מצווה בפני עצמה להינשא. ההלכה מצפה מבני אדם המבקשים להינשא לבנות בית מתוך ויתור, הדדיות, כבוד, נכונות להתפשר, קבלת בני זוג גם אם אינם מושלמים ועוד ועוד.

  • ג. בשעה שאישה מגיעה למצב בו היא חיה במציאות כי קרוב מאוד לוודאי שלא תזכה להקים בית בישראל אף שהיא רוצה מאוד ומוכנה להתפשר לצורך כך, ובד בבד מתקתק השעון הביולוגי וסיכויי הצלחה הניסיונות ללדת הולכים ופוחתים, והיא מאוד רוצה בילד - עומדת שאלת כבדת משקל בפני פוסקי ההלכה, והם חלוקים ביניהם. חלק סוברים כי אל לה לאישה להעמיד את רצונה בילד מול חשיבות קדושת המשפחה בישראל, ומול טובת ילד להיוולד במשפחה שיש בה אב ואם, ואין דרך ללכת במציאות כזו. לא זו בלבד, אלא שיש גם מערכת ציבורית כללית שיש להתחשב בה, והיא הרצון למנוע את המדרון החלקלק של גלישת הרצון להרות ללא נישואין לגילאים הרבה יותר צעירים, ולמציאות בה ההולדה ללא בעל תהפוך לאפשרות נורמטיבית או אפילו אידיאלית. לעתים תקנות ציבוריות לקדושת המשפחה בישראל בולמות את רצונו הפרטי של אדם.

  • ד. לעומת זאת, סובר חלק אחר של הפוסקים, כי כאשר מגיעים לגיל בו הסיכוי להרות עומד לפוג, וכי כאשר מדובר במי שעשתה את כל שביכולתה להינשא ולא זכתה בכך, לא ניתן למנוע מבחינה הלכתית את מימוש התקווה הזו. זאת משום שהתורה עצמה מתארת את האישה ללא הילד כמי שחשה שחייה אינה חיים ("הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי") והמדרש מעיר כי יעקב פגע ברחל וענה לה בצורה שלא נהוג לענות בה; זאת משום שאין איסור מפורש על אישה ללדת ללא בניין משפחה; זאת בשל העובדה שאסור להיכנס לשאלת "הרישיון להרות", וזו דרך ארץ שקדמה לתורה ומהות יסודית של הקיום האנושי; זאת בשל העובדה שפעמים שדווקא אם יולדת בן מיוחד משלה גם ללא אב מגדלת אותו בחום ובאהבה יותר ממשפחה רעועה שממשיכים ללדת בה ילדים.

  • ה. אני נוטה לעמדה השנייה, אולם בשל האחריות הגדולה למשפחה ולקדושתה יש לצמצם את ההיתר הזה רק לנשים שהן בערך בגיל 37, שהגיעו שלא ברצונן לגיל זה כאשר הן לא נשואות. גיל זה נקבע לאור עמדת הרפואה בדבר סיכויי הפריה וירידתם, ובשל העובדה שזה קרוב לקו האחרון האפשרי. אין לעשות זאת בגיל צעיר יותר, אלא לחפש בכל דרך את האפשרות להקים משפחה בישראל.

  • ו. מובן מאליו כי גם לאחר תהליך ההפריה וההולדה יש מקום לשאוף להקים בית בישראל.

 

הדרך לעשות זאת:


  • א. בטכנולוגיות הרפואיות של היום, ישנן שלוש דרכים עיקריות אפשריות. ראשונה בהן היא כדרך כל הארץ, ביחסי אישות. מחד גיסא זו הדרך הטבעית והפשוטה, אך מאידך גיסא ביחסים אלה ישנה פגיעה נוספת בקדושת ישראל - יחסי אישות של פנויה.

  • ב. אפשרות שניה היא הזרעה לרחמה של האישה. היתרון כאן הוא שאין מדובר בפעולה רפואית מסובכת, אולם מאידך גיסא מדובר בתהליך שיש בו מעט חוסר נוחות, ולא זו בלבד אלא שעולה השאלה של שימוש בזרע רב יחסית ומכאן שאלת הוצאת זרע לבטלה.

  • ג. אפשרות שלישית היא הפריה חוץ גופית (IVF). גם לה כמובן יתרונות וחסרונות. היתרון הוא סיכויי הצלחה גדולים, הפריה ללא יחסי אישות וכדו'. החיסרון העיקרי הוא שמדובר בהתערבות רפואית חודרנית ללא צורך רפואי, בגירוי שחלתי שיש בו סכנה לגירוי יתר, בהרדמה מלאה בשאיבת הביציות וכדו'. מבין שלוש הדרכים דומה שההזרעה היא העדיפה ביותר. כאפשרות שניה אני נוטה יותר להפריה החוץ גופית, שהפכה להיות נורמה יחסית, מאשר בקיום יחסי אישות לצורך הפריה בלבד.

  • ד. שאלה בפני עצמה היא באיזה זרע להשתמש. כאן עומדות בעיקר שלוש אפשרויות. הראשונה והטובה ביותר היא זרעו של יהודי מזוהה. מדובר באדם המוכן להכיר בילד כבנו, והוא מגיע להסכמה חוזית עם הבחורה על טיב הכרה זו. ניתן להגיע לסוגים שונים של הסכמים - מאלה שאינם מחייבים את הבחור דבר, ועד שותפות אמיתית באחריות לילד, בדומה לשותפות שמקיימים בני זוג גרושים.

  • ה. האפשרות השניה היא מתורם אנונימי. קיימת העדפה הלכתית חד משמעית לזרע של גוי. בראש ובראשונה כדי למנוע את הגדרת הילד כ"שתוקי", שאף שמדובר באיסור דרבנן, אנו שומרים על איסורי דרבנן בקפדנות, ובעיקר כאשר מדובר באיסור דרבנן הנוגע ליוחסין. יש לזכור כי על פי ההלכה שתוקי אסור בנישואין, ועל כן ייתכן וגורמים עוול לילד שנולד מזרע של יהודי אנונימי. ישנן סיבות שונות להעדפת זרע של גוי, שחלקן רפואיות (מניעת נישואי קרובים). אמת הדבר שהתחושה שהיא שרוצים שהילד ייוולד מזרע של אב יהודי, אולם העדפה זו היא חד משמעית. אין לבצע הפריה מזרע של יהודי אנונימי.

 

דברים אלה נכתבים מתוך צער עמוק על המציאות בה ישנן נשים שהגיעו לגיל זה ולא מצאו דרך להקים בית על אף רצונן. הדברים מסורים ללב, ובוודאי שאין ללכת בדרך זו כדרך לכתחילה, שכן היא מנוגדת כאמור לכל מגמתה של תורה, ומערערת את קדושת המשפחה היהודית. מובן כי ישנה דרך ארוכה לאחר הלידה, וגידול הילד באהבה ובחום, בחינוך ובמצוות, אולם זה כבר עניין אחר.

 

אני מקווה שתמצאי מזור לכאבך והשאלה לא תהיה רלוונטית.

כל טוב

הודעת המערכת: לאחר פרסום המאמר התפתח סביבו דיון נרחב ועמוק. לאור הפולמוס והתגובות למאמר כתב הרב יובל שרלו מאמר המשך בו הוא חוזר ומבהיר מספר נקודות.

 

 

בית המדרש