ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

יום הכיפורים כיום טוב

ע"י: הרב יובל שרלו

אין כוח מניע חזק יותר מאשר האופטימיות הפנימית והשמחה הנולדת מהיום הטוב הזה, ועיקר הטוב הנטוע ביום הזה הוא האנרגיה המופיעה בתוכנו, ושולחת אותנו לקראת מעגל שנה חדש בכוחות מחודשים ומאמינים. יום טוב של ממש.

 


"...לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים" - בנעילתו של יום, יום הכיפורים הוא יום טוב לישראל. ביום זה מתברר כל כך הרבה על עצמנו: אנו מבקשים להיות אנשים טובים המתפייסים איש עם רעהו וחיים באהבה ואחוה ושלום ורעות; אנו מבקשים להיות קרובים יותר לריבונו של עולם, ושלא תהיינה חציצות בינינו ובינו; אנו מוכנים להקדיש את מחשבותינו ועולמנו הפנימי כדי לחיות חיים של תשובה ותיקון; אנו מאמינים כי ניתן לתקן, ויש בנו תקווה אמיתית כי אפשר והשנה הבאה תהיה טובה יותר, תוך מודעות עמוקה לכך שהרבה מאוד תלוי במה שאנחנו נעשה; אנו אמיצים דיינו כדי להודות בכישלונות שכשלנו, שכן זהו תנאי הפתיחה המשמעותי ביותר לחיים קיומיים מתוך ענווה וקבלת האחר; אנו קרובים יותר לכנסת ישראל כולה מתוך הכרה שאין אנו עומדים לבד מול ריבונו של עולם אלא כחלק מהאומה הישראלית כולה; אנו נושמים את נשימתו של הלבוש הצנוע, ההתייחסות הצנועה אל עצמנו, ולומדים לראות את היופי שיש בעצם קיומה של צניעות חיצונית ופנימית - יום טוב של ממש.


היום הטוב אינו מתחולל בבית הכנסת בלבד. זהו יום בו אפשר לראות את הזיקה היהודית העמוקה שיש בכל אחד מישראל, ובציפייה שלו כי מחד גיסא תובער הזיקה הזו ביתר שאת, ומאידך גיסא עולמה של תורה יקבל אותו ואת תפישת עולמו, וייתן גם לה מקום בתוך הקודש; זהו יום בו ניתן לראות כי יש גם יתרון במקומות בהם אין כפייה, ודווקא יום הכיפורים הוא אחד הימים הנשמרים ביותר על אף שאין "חוק יום הכיפורים"; זהו יום בו אנו נתקלים במי שנותן ליום הזה משמעות שהיא לכאורה שונה לחלוטין ממה שאמור להיות (יום הזיכרון למלחמת יום הכיפורים) אך במחשבה שנייה אפשר שדווקא נתברך מהיבט זה, ונעשיר את היום ב"דרשות מחודשות" המוסיפות ממדים נוספים ליום הקדוש והנורא; זהו יום בו בתי כנסת רבים אימצו מנגינות של הקדושים שבפיוטים ("ונתנה תוקף") שנכתבו ברוח ישראלית והפכו לנכסי צאן ברזל של הציבור כולו, והם מוצאים את דרכם אל החזנים ומלמדים על אפשרויות שונות של דיאלוג רוחני בין שדות שיח שונים; זהו יום בו הלוח העברי מתגבר על הכפר הגלובאלי הקטן ועל ההתעלמות המתמדת ממנו, וחושף את העובדה שמדינת ישראל והעם היהודי כולו מתנהל לאורו; זהו יום בו מוצאים אנשים רבים את דרכם אל הא-לוהים ואל הטהרה הפנימית לא דרך המערכת המצוותית הדתית, ואף על פי כן התחושה היא שהם בני ברית לנו - יום טוב של ממש.


היום הטוב הזה אינו מתחולל במדינת ישראל בלבד. זהו יום בו יהדות העולם כולו מציינת; זהו יום שחלק מהיהודים בעולם כולו נוהגים רק בו לבוא בשערי בית הכנסת; זהו יום בו על פני הגלובוס כולו נחשפת העובדה שהעם היהודי שהוא "מעט מכל העמים" מפריח בכל דור ודור את ענפיו בצורה מיוחדת, וההערכות השחורות על העילמותו הצפויה פוגשות דווקא רנסנס רוחני המתרחש בצורות שונות ובמקומות שונים בעולם; זהו יום בו רבים ממלמלים תפילות שאין הם מבינים מילה מהן, ואף על פי כן הם מצליחים להטמיע את עולם הפנימי בתוכן - יום טוב של ממש.


ועיקר העיקרים - כל מה שמתרחש ביום הזה מאפשר לנו להציץ אל האפשרויות הגלומות בשנה הבאה; הכפרה בה אנו זוכים מאפשרת לנו לפתוח את הסתימות שבצינורות - האישיים והציבוריים, ולהאמין כי אפשר שתכלה שנה וקללותיה. אין כוח מניע חזק יותר מאשר האופטימיות הפנימית והשמחה הנולדת מהיום הטוב הזה, ועיקר הטוב הנטוע ביום הזה הוא האנרגיה המופיעה בתוכנו, ושולחת אותנו לקראת מעגל שנה חדש בכוחות מחודשים ומאמינים. יום טוב של ממש. 

 

 

בית המדרש