ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות יום הכיפורים

ע"י: הרב רונן נויברט

מה דין יולדת ביוה"כ?מניקה?מה דינו של חולה?מה יש לעשות במוצאי הצום? על כך בקובץ ההלכות

א.   הקדמה

  • יום הכפורים, על אף היותו יום תענית, הינו בראש ובראשונה יום של שמחה.  זהו יום של שמחה על כפרת העוונות, שמחה על ההתקרבות לקב"ה, שמחה על החוויה הרוחנית,  ועל כן יש להתיחס אליו כיום חג לכל דבר ואין להוסיף כל צער מעבר לחמשת העינויים. וז"ל השו"ע[1] :" נוהגים בכל מקום להרבות נרות בבתי כנסיות ולהציע בגדים נאים בבית הכנסת", והוסיף המשנ"ב שם :" דדרשינן "קדוש ד' מכובד -  יוה"כ" כיון דאין לכבדו באכילה ושתיה כבדהו בכסות נקיה ונרות הוי ג"כ כבוד".



  • אין יוה"כ מכפר על עבירות שבין אדם לחבירו עד שיפייס את חברו. בראש ובראשונה יש לעסוק בפיוס בתוך הבית בין איש לאשתו , בין אח לאחיו ובין הורים לילדיהם. על כל אדם לחזר אחר אנשים בהם פגע וז"ל הרב אבינר[2] : "אם נותרו שרידי טינה, הכפרה הכללית מעוכבת. נכון שבפני בקשת סליחה קיימים מכשולים פסיכולוגיים של גאוה, אך יש להתגבר על כך ולבקש סליחה...יותר קשה מבקשת הסליחה היא הסליחה עצמה, המחיקה המוחלטת מן הלב של כל טינה שנאה ומשטמה. "איש את רעהו אל תחשבו בלבבכם". לא רק מניעה מלשון הרע אלא אף ממחשבה רעה. אדרבה לדון לכף זכות...יתן החי אל ליבו למחול לכולם מכל הלב, ובזכות זאת ירחמו עליו מן השמים, כמאמר רבותינו שכל המעביר על מידותיו - מעבירין לו על כל פשעיו"

  • מנהג יפה הוא לברך את הבנים והבנות בערב יוה"כ לפני ההליכה לבית הכנסת. הנוסח המיוחד ליוה"כ מופיע ברוב המחזורים.


•ב.    ערב יוה"כ


  • מעוברת פחות מ-40 יום, אינה צריכה לעשות כפרות על עוברה.

  • מצווה מן התורה[3] להרבות באכילה.

  • מותר לאכול לאחר הסעודה המפסקת עד שקיעת החמה, ובתנאי שהתנה לפני ברהמ"ז שיוכל לאכול עד השקיעה.

  • נהגו שלא לאכול בשר בקר[4] בסעודה המפסקת אלא דוקא בשר עוף.

  • אשה המקבלת את יוה"כ בהדלקת נרות, תחלוץ נעלי עור לפני ההדלקה.


•ג.     מעוברת, מינקת, יולדת וחולה


  • ככלל, כל מעוברת/מינקת/יולדת או להבדיל חולה, אשר יש חשש שהליכה לבית הכנסת תקשה על הצום ותביאם לצורך לאכול בשיעורין -  מוטב שישארו בביתם ויתפללו ביחידות.


אכילת שיעורין



    • !!! אכילת שיעורין אסורה מן התורה (כיוון שגם חצי שיעור אסור מן התורה). אעפ"כ התירו חכמים אכילה לשיעורין במקרי צורך גדול בלבד.

    • אכילה : נפח  30 סמ"ק כל 9 דק'.

    • שתיה : 40 מ"ל כל 9 דק'. לאדם קטן המידה היא כ-32 מ"ל וניתן למדוד בקלות ע"י מלוי מים באחת מלחייו ופליטה לתוך כלי מדידה. קצת פחות מהכמות הנפלטת - זהו שיעור מלא לוגמיו.

    • במקרה הצורך[5] ניתן להקל במרווח של כ-7 דק'.

    • הזמן נמדד מתחילת האכילה/שתיה הקודמת[6] ולא מסופה.

    • אכילה ושתיה אינן מצטרפות.

    • ברכה[7] נצרכת רק באכילה הראשונה ויכוון לפטור את שאר האכילות.

    • עדיף לשתות משקים מזינים, כגון : חלב או מיץ ענבים, על מנת לצמצם את הסיכון לאכילה יותר מכשיעור.



יולדת :


תוך ג' (מעת לעת): לא מתענה.
אם אמרה שאינה צריכה לאכול - מאכילין אותה בשיעורין.
אמרה שצריכה לאכול - מאכילין אותה כדרכה.


בין ג' - ז' (מעת לעת): מתענה.


אם אמרה שצריכה לאכול - מאכילין אותה בשיעורין.


לאחר ז' - נחשבת ככל אדם, ואם יש לה חולי מיוחד, דינה כדיני החולה כדלקמן.


 


  • מעוברת:


    •  צמה כרגיל אע"פ שקשה לה. אמנם, בכל מקום של מחלה הנובעת מן הצום, כגון:


      • כאשר מרגישה חולשה קשה במיוחד, התייבשות, סחרחורות קשות, דפיקות לב חריגות,  לחץ דם חריג וחום גבוה הנובע מהצום.

      • ישנן בעיות מיוחדות שבגללן רופא ציווה עליה לאכול.




במקרים אלו, יכולה לאכול ולשתות פחות מכשיעור. אם כל זה אינו מספיק ויש סכנת נפשות, תשתה ותאכל ע"פ צרכה.



    • חשוב לציין שיש לשמוע חוות דעת של רופא ירא שמיים בנושא אשר מכיר בחשיבותו של הצום.


  • מינקת צמה כרגיל. אמנם במקום שהתינוק יונק בלבד (ואינו ניזון מכל מקור אחר, או שתזונה אחרת יכולה לסכן אותו במחלה כלשהיא) ואין לה די חלב - מותר לה לשתות בשיעורין. אם התינוק מסכים לקבל תחליפי חלב ואין לו בעיה רפואית עמם - אין לשתות לשיעורין, ולכן יש לנסות את תחליף החלב לפני יוה"כ.


 


  • חולה


    • כאשר החולה אומר שחייב לאכול ואם לא יאכל - הוא מסתכן, וכן כאשר אומר לו כן הרופא - מותר לו לאכול בשיעורין. אם זה אינו מספק לטענת החולה או לטענת הרופא - מאכילין אותו כל צרכו.

    • אם החולה יודע שיזדקק בודאות[8] לאכול או לשתות בשל מחלתו, מוטב שיאכל בשיעורין טרם שמרגיש שהוא אנוס, שאם לא כן - יתכן ויאלץ לאכול או לשתות יותר מכשיעור. הלכה זו אינה חלה על אדם בריא החושש שיחלה.

    • אדם[9] הסובל ל"ע מהמחלות דלקמן, יוועץ לפני יוה"כ עם רופא יר"ש. בכל מקרה של ספק או כאשר אין רופא להוועץ עמו - זהו ספק פקו"נ ולכן יאכל בשיעורין ואם צריך יאכל כדרכו.


      • מחלת לב - תוך שנה להתקף לב, אי ספיקה, הפרעות קצב.

      • כליות - אי ספיקה, זהום בדרכי השתן, אבנים בכליות.

      • מעיים - הקאות מרובות, שלשולים מרובים, אולקוס.

      • מחלה זיהומית המלווה בחום גבוה - דלקת ריאות, אנגינה חריפה.

      • מחלות במערכת הנשימה - אי ספיקה נשימתית, אסטמה פעילה.

      • מחלות מוחיות - חסימת עורקים, שטפי דם.

      • חוסר דם (מתחת ל9 מוגלובין)




 


  • שימוש בכדורים :


    • חולה (אף שאין בו סכנה) הנזקק לטיפול תרופתי - מותר לו ליטול כדורים .

    • אם חייב מים לבולעם, מותר להשתמש במים שטעמם פגום ביותר כגון : מלח או דבר מר. (כך שלא תהיה כל הנאה מהמים). 

    • בטבליות מציצה מותר להשתמש רק בבליעה ולא במציצה.



 



•ד.    תפילות


  • ברכת שהחיינו


    • כאשר מברכים עם הש"ץ יש לסיים את הברכה לפניו כדי לומר אמן.

    •  אשה מברכת באחד משני המצבים הבאים :


      • בהדלקת נרות.

      • בבית הכנסת עם הש"צ.



  • טלית:


    • אם מתעטפים בו בכניסת יוה"כ לפני השקיעה, יש לברך עליו.

    • בשעת העיטוף בבוקר, יתכוון לפטור בברכה[10] גם את העיטוף שלאחר הפסקת הצהרים. שכח לכוון וההפסקה ארכה יותר מחצי שעה[11], יברך שנית לפני מנחה.


  • כריעות : כאשר כורעים בחזרת הש"ץ, יש לשים מטפחת מול הפנים משום איסור "אבן משכית לא תתנו בארצכם".



  • נטילת ידיים לכהנים : כהנים הנוטלים ידיהם לפני עליה לדוכן , צריכים ליטול מהפרק, כלומר: את כל כף היד ולא רק מקשרי האצבעות.

  • כאשר ארון הקודש פתוח, יש לעמוד כולל בתפילת נעילה. חולה , מעוברת , מינקת ויולדת בודאי פטורין, וכן יש להקל במי שקשה עליו הצום מאד.

  • אין זה מכבוד בית הכנסת לשבת בו יחפים ללא גרביים וע"כ ההולך בנעלי בית, אין לו להסירם בבית הכנסת[12].

  • תפילת נעילה : 


    • זמן אחרון לעלית כהנים[13] : 17:55



 

•ה.   רחיצה וסיכה


  • רחיצה להעברת לכלוך מותרת , אמנם רק במקום הטינוף. 

  • נטילת ידיים מותרת עד קשרי האצבעות.

  • שימוש במטליות לחות[14] (המותרות גם בשבת[15]) מותר לצורך נקיון בלבד

  • הרטבת השערות במעט מים מותרת ובתנאי שלא יגיעו המים לקרקפת, ולא ירטבו חלקים אחרים מגופו[16].

  • הסובל מכאבי ראש חזקים עד שנחלש גופו מאד - מותר[17] לשטוף ראשו במים צוננים אם הדבר יקל עליו.

  • שימוש בבשמים :


    • שימוש בבשמים וקוסמטיקה אפילו למטרות ניקיון אסור משום סיכה (אשר נאסרה אפילו שלא לתענוג - בשונה מתשעה באב). על כן אין להשתמש בדיאודורנט[18] וכדומה.

    •  הרחת בשמים על מנת לחזק ולהקל את הצום מותרת, ולכן מותר להריח טבק לצורך התחזקות.



 

•ו.      נעילת הסנדל


  • נעל שאינה עשויה מעור אך מחופה בעור[19] (מלמעלה או מהצדדים)- אסורה. ואם זוהי רצועה קטנה שאינה מחזיקה את הנעל - יש להקל[20] בכך.



  • כיום כשאין הבדל רב בין נעלי עור לנעלים אחרות, אין מקום להקל[21] לחולה וליולדת בנעילת הסנדל אלא אם כן יש צורך גדול בכך.


 

•ז.      במוצאי יוה"כ


  • יש לעשות הבדלה על נר ששבת, כלומר : שדלק מערב יוה"כ. די בלהבה אחת להבדלה ואין צורך באבוקה[22].

  • אם חל יום הכיפורים בשבת:


    • יש להבדיל על נר ששבת. אין לו נר ששבת, יכול להבדיל על נר רגיל שלא שבת[23].

    • מברכים על הבשמים בהבדלה[24].


  • מוצאי יוה"כ הינו "קצת יום טוב" וראוי לעשות סעודת שמחה על הכפרה, שנאמר : "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיך". מסופר על חסידים ואנשי מעשה, שהיו אלו הרגעים השמחים ביותר שלהם במהלך כל השנה. וכך אמר הראי"ה קוק[25] : "על יום הכיפורים נאמר : וזרקתי עליכם מים טהורים, ואנחנו משתדלים ומתאמצים לקלוט טיפי טהרה, ואילו עם סיום עיצומו של יום, כשאנו זוכים לטעום את הטעם המשומר של תשובה מאהבה, ומתקיים בנו "לפני ה' תטהרו" , גואים ועולים אז מעיינות הטהרה, זורמים הם בעוז ושוטפים את הנפש על גדותיה, מרוממים אותה בזכותם, ומרגישים אז את גודל הישע של יוה"כ "

  • לאחר הסעודה יש לגשת לבניית הסוכה שנאמר : "ילכו מחיל אל חיל".

  • הזכיר בתפילתו המלך הקדוש או המלך המשפט -אינו חוזר.


 


 


 




[1] סימן תר"י, סעיף ד'


[2] הרב שלמה אבינר שליט"א, שאילת שלמה ה'


[3] משנ"ב תר"ד סק"א ע"פ המג"א


[4] משנ"ב תר"ח סקט"ז


[5] הוראת הגרש"ז אויערבך זצ"ל, עיין מעדני שלמה עמ' ס"ה


[6] שש"כ ל"ט הע' ס"ז, חזו"א או"ח ל"ט ד"ה והא


[7] מעדני שלמה , שם


[8] שש"כ ל"ט הע' ס"ט


[9] פסקי תשובות תרי"ח א'


[10] ביאור הלכה, סימן ח' ד"ה אם


[11] עיין שו"ע או"ח ח' י"ג ומשנ"ב שם


[12] הרב שלמה אבינר, עם כלביא


[13] כן המנהג ע"פ הוראת הגרי"ש אלישיב שאפשר לעלות עד סמוך ממש לצאת הכוכבים וע"ע הלכות תפילה ע"מ תכ"ו


[14] פסקי תשובות תרי"ג ג'


[15] ללא תלישה, ולא מהסוג שספוגות בנוזלים רבים


[16] פסקי תשובות תרי"ג , א'


[17] פסקי תשובות תרי"ג ד'


[18] פסקי תשובות תרי"ד א'


[19] שו"ע תקנ"ד ט"ז, משנ"ב שם ל"א


[20] עיין פסקי תשובות תרי"ד ב'


[21] מנחת שלמה צ"א


[22] מעדני שלמה, ס"ח


[23] משנ"ב תרכ"ד ז', שער הציון ט'


[24] משנ"ב תרכ"ד ה'


[25] מופיע במועדי הראי"ה , עמ' פ"ח

 

 

בית המדרש