ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

על גאולת לוט והשלכותיה לימינו

ע"י: הרב יובל שרלו

שליחים שלנו עצמנו יושבים בשבי - גלעד שליט בידי החמאס, ואלד רגב ואהוד גודווסר בידי חזבאללה* רון ארד במקום לא ידוע* בכיוון אחר לחלוטין - יונתן פולארד בידי האמריקאים* זכריה באומל יהודה כץ וצבי פלדמן במקום שאף הוא לא ידוע, וישנם עוד נעדרים שאנו לא שוכחים. כממשיכי דרכו של אברהם אבינו אין אנו יכולים לישון כאשר מציאות זו מתרחשת לנגד עינינו, ואנו צריכים להמשיך את מורשתו של מייסד האומה הישראלית.

 


 


וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן - בשעה ששמע אברהם אבינו כי לוט בן אחיו נפל בשבי לא התחשב בשום גורם אחר: אברהם אבינו התגבר על העובדה שלוט נטש אותו ונפרד ממנו; אברהם אבינו התגבר על העובדה כי בהליכתו של לוט לסדום הוא הכריע כי טוב לו לשבת בין אנשים רעים וחטאים לד' מאוד ולעזוב את ביתו של עובד א-לוהים כאברהם אבינו; אברהם אבינו התגבר על העובדה כי לא רק לוט יינצל במרדפו כי אם גם העיר סדום הנפש הרכוש והמלך; אברהם אבינו התגבר על העובדה שהוא מבקש להתייצב מול ארבעת המלכים הגדולים ביותר בעולם שנמצאים בדרכם חזרה ממסע כיבוש מוצלח מבחינתם שהגיע עד שערי מצרים; אברהם אבינו התגבר על העובדה שלצורך מלחמה זו הוא מסכן את חניכיו ילידי ביתו; אברהם אבינו התגבר על העובדה שבכך הוא מסכן את כל עתידו ואת עתיד הבשורה שהוא מבקש לבשר בעולם - עובדה אחת בלבד עמדה לנגד עיניו: לוט בן אחיו נפל בשבי והוא חייב לצאת ולגאול אותו משביו.


במעשה זה חרט אברהם אבינו יסוד לדורות, שהתבטא בצורות שונות: לעתים הוא בוטא בעמדה החד משמעית ובחובה לפדות שבויים ממאסרם; בדורות אחרים הוא התבטא בכך שלא משאירים פצוע בשטח, ועושים הכל כדי ששבויים ישובו הביתה. בעיקר אמורים הדברים כאשר מדובר בשבויים שנפלו בשליחות האומה, שאז החובה המוסרית להשיב אותם הביתה חיונית הרבה יותר, או כשמדובר באלה שזיכו את האומה בתחומים מסוימים שהועילו מאוד והתקבלו ברצון על ידי האומה. זו החובה המוסרית החד משמעית.


שליחים שלנו עצמנו יושבים בשבי - גלעד שליט בידי החמאס, ואלד רגב ואהוד גודווסר בידי חזבאללה; רון ארד במקום לא ידוע; בכיוון אחר לחלוטין - יונתן פולארד בידי האמריקאים; זכריה באומל יהודה כץ וצבי פלדמן במקום שאף הוא לא ידוע, וישנם עוד נעדרים שאנו לא שוכחים. כממשיכי דרכו של אברהם אבינו אין אנו יכולים לישון כאשר מציאות זו מתרחשת לנגד עינינו, ואנו צריכים להמשיך את מורשתו של מייסד האומה הישראלית.


לעומדים מבחוץ, כמונו, קשה לדעת מה נעשה ומה לא נעשה, והם העובדה שהם לא בתוכנו היום היא באמת בשל המציאות הבלתי אפשרית להשיב אותם, או בשל העובדה שהמופקדים על התחום לא עשו די, ולא העמידו את השבתם הביתה כיסוד המדיניות. עניינים שכאלה מתרחשים בחדרי חדרים, ואינם נחשפים לעין הציבור - וכך ראוי שייעשה. בשל כך, קשה מאוד לדעת האם הם נעשים כשורה, ואכן הם עומדים בראש סדר העדיפויות של הממשלה, או שמדובר בהכרעה מוסרית לקויה של האוחזים בהגה המנהיגות, אשר מעדיפים לנהל מדיניות בלתי מוסרית ובלתי צודקת מסיבות שלהם. אנו יודעים כי בשורה התחתונה הם לא נמצאים בביתם, ואנו ממשיכים את חיינו כרגיל.


מה בכל זאת יכול הציבור הרחב, הנמצא מבחוץ, לעשות ? כממשיכי דרכו של אברהם אבינו הוא יכול להקרין כלפי השלטון את התביעה המתמדת שלא להרפות, ושלא לנהוג בצורה לא מוסרית מול המציאות הנתונה; הוא צריך להקרין כי הוא מוכן לתשלום מחיר כדי להשיב את הבנים הביתה, וכי הוא מסמיך את ממשלתו לעשות צעדים אמיצים לצורך כל, במסגרת המגבלות המוסריות האחרות; הוא צריך לתמוך במשפחות באופן מתמיד, ולהעניק להן את התחושה שהן לא לבד; הוא צריך להפעיל לחץ על ממשלת ארצות הברית שתשתחרר את יונתן פולארד ועוד ועוד. גם כאשר אין בכוחנו לעשות את הכל, אין אנו רשאים להיבטל מאותם דברים שאנו חייבים לעשות, כדי ללכת בדרכו של אברהם אבינו הפודה שבויים מכלאם ואינו מניח להם להישכח.
המאמר מתפרסם בעלון 'שבתון' שבת לך-לך תשס"ח

 

 

בית המדרש