ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם יגאל עמיר ראוי להשתחרר מהכלא?

ע"י: הרב יובל שרלו

האם צריך לשחרר את יגאל עמיר מהכלא?האם הוא רוצח יותר גרוע מרוצחים אחרים? על כך בתשובה הבאה

 


שלום לכבוד הרב שרלו,


אני מעריך אותך מאוד ורציתי לשאול אותך מה עמדתך ביחס לשחרור יגאל עמיר.


מדובר בשחרור לא סתם אלא בשחרור אם ישוחרר ברגותי בהסכם פוליטי.


אם פוליטיקה אז פוליטיקה גם ליגאל עמיר.


שלא יהיו שום אי הבנות - הרצח הוא נורא אבל כל הרוצחים משתחררים בצורה כלשהי.


מה שהוא עשה זה רצח אז למה אין שוויון.


תודה רבה על זמנך היקר


 


 


שלום וברכה


שפיכות דמים והמאבק הבלתי מתפשר נגדה אינו קשור לפוליטיקה, ואינו קשור לשאלה של שחרור אויבינו מכלאם. הוא מושג מוחלט ובלתי מותנה.


ראשיתו אינו קשור לעם היהודי. בפרשת נח נאמר כי שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם א-לוהים עשה את האדם. מדובר באיסור שפיכות דמים בשל היות כל אדם בעל צלם א-לוהים. זה גם הניסוח המוחלט והחד משמעי - לא תרצח. יגאל עמיר נמצא בכלא לא כחלק ממשא ומתן פוליטי ולא בהקשר של מחבלים ערבים שעלולים להיות משוחררים, כי אם בשל העובדה שהוא שפך דם. לפיכך, אין מקום לשחררו גם בהקשר של אפשרות של משא ומתן מדיני.


אדגיש כי עמדתי היא ששחרור מחבלים שנידונו על פעולות רצח של אזרחים מחוץ למעגל הלחימה הוא שעבוד המוסר לצרכים פוליטיים, והתומך בכך אינו יכול להיחשב עוד כאיש מוסר וכאיש שלום.


התורה כותבת במפורש בסוף ספר ויקרא כי אין לקחת כפר לנפש רוצח.


הסיבה לכך כתובה בספר החינוך "לפי שעון הרציחה חמור עד מאד שבה השחתת העולם".


לא זו בלבד, אלא שהתורה מלמדת שהדבר מביא לאבדן ארץ ישראל בשעה שמחניפים את הארץ. אין שום אפשרות למאבק על ארץ ישראל כאשר הוא מלווה בשפיכות דמים. אם בשביל לחיות בארץ ישראל מתכוונים יהודים לרצוח יהודים - אין כל טעם על פי תורתנו הקדושה בישיבה בארץ. שחרור רוצחים שעשו זאת אפילו למען ארץ ישראל הוא אפוא סתירה פנימית.


 


האם יגאל עמיר גרוע מרוצחים אחרים ?


אם אנו דנים במעשה הרצח בממד האישי - היו רציחות חמורות יותר, אם על בנים, התעללויות והתאכזרויות מהסוג הגרוע ביותר.


ברם, לא מדובר רק בממד האישי. מדובר ברציחה שביקשה לכפות על עם ישראל עמדה שהוא לא בחר בה, וביקשה לסכן את עם ישראל שבמקום שהויכוחים והמחלוקות יוכרעו בהנפת אצבע ובפתק בקלפי הם יוכרעו בשפיכות דמים ברחוב. אם מישהו היה "רודף" בסיפור הזה [וכדי להסיר ספק אדגיש שדין רודף הוא המוסרי שבדינים, שכן אין הוא מתיר לאדם לראות את חברו הולך להירצח ולא לעצור את הרוצח, אולם אין לו כל מקום בשעה שמדובר ביחסי אזרח-שלטון] הרי זה יגאל עמיר, שרדף את הציבור הישראלי כולו וסיכן אותו במלחמת אחים. גם אלה שניצלו את הרצח כדי להתסיס וכדי ליצור דה-לגיטימציה מסכנים את עם ישראל.


הדבר הטוב ביותר לעשות הוא פשוט להניח לסיפור הזה, לא להעלות את הדיון על שחרורו שכן דיון זה לעצמו מגמד את מעשה הרצח ואת היחס שלנו לשפיכות דמים, ולהמשיך לבנות את ארץ ישראל על אדני צדק ומוסר.


כל טוב

 

 

בית המדרש