ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אתיקה יהודית (טז) יסודות האתיקה התקשורתית - ניגוד העניינים (א)

ע"י: הרב יובל שרלו

אחת הבעיות האתיות החמורות ביותר בכל התחומים כולם הוא שאלת ניגוד העניינים. הדוגמה הבולטת והקיצונית ביותר של ניגוד העניינים היא דיין הדן בענייני עצמו. דוגמה לא רחוקה מכך היא השוחד, בו הדיין נמצא בניגוד ענייני בין רצונו לרצות את נותן השוחד ובין חובתו לפסוק על פי האמת. אולם, רוב מובהק של נושאי ניגוד העניינים הוא "אפור" יותר, ופעמים רבות קשה מאוד לשים חיץ ברור בין המותר הראוי והאסור. בשיעור זה אנו נעסוק במבוא עקרוני לשאלת ניגוד העניינים באתיקה היהודית, ובשיעור הבא נתמקד בשאלת ניגוד העניינים בתקשורת.

 


א


קודם שנעסוק ביסודות האיסור כדאי לראות את המדרש הבא:


"ויקהל עליהם קרח. אמרו על קרח כי לץ גדול הי', התחיל אומר לכל העדה אי אתם יודעים מה עשה לכם אהרן אחיו בציוויו של משה, ראו כי יש אלמנה אחת בשכינותינו, שהיתה לה רחלה אחת, ובאתה לגזוז אותה, בא אהרן ואמר לה תנו ראשית הגז, עמדה ונתנה לו, כשהיתה הרחלה יולדת זכר בא אהרן ואמר לה שלי הוא הבכור, מיד נתנה לו, אמרה האשה הואיל וכן הוא שלא אנצל אשחוט אותה ולא יהיה לאהרן חלק בה, עמדה ושחטה אותה, מיד בא אהרן אמר לה תנו לי הזרוע ולחיים והקיבה אמרה לא אוכל לינצל מידך, והנה בחרם מי שיהנה ממנה, אמר לה אהרן היא מעתה כולה לי, שכן כתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח יד), ולקחה כולה, ונשארה הענייה ריקנית שלא נהנית ממנה כלום, כך דורשים לעצמם לקחת ממונם של ישראל שלא צוה אותו הקב"ה" [מדרש אגדה על פרשת קרח].


זו דוגמה מופלאה להאשמה בניגוד עניינים, מול האמונה הצרופה כי משה רבינו ואהרון הכהן מביאים לעם ישראל את דבר ד' ואינם עושים זאת בשל היותם נוגעים בדבר. קשה למצוא מדרש נאה יותר לבאר את הבעייתיות הקיימת בסוגיה זו.


ב


הלכות רבות בתורה באות למנוע מציאות של ניגוד עניינים. רובן מופיעות מטבע הדברים בדיני הדיינים, כמו: פסול נוגע בדבר, פסול אוהב או שונא להעיד, איסור ישיבה בדין של שני קרובים וכדו'.


דוגמה נוספת: "בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן, אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר" (בבא בתרא מג ע"א).


עמדתנו לאורך השיעורים כולם היא שלדעת ראשונים רבים האיסורים המוטלים על הדיינים מלמדים על ענייני ניגוד העניינים בהיקפים רבים של התורה ובתפקידים מגוונים. הדבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה במסכת אבות, שאף שהיא במקורה מכוונת בעיקר לדיינים, הורחבו המשמעויות השונות שבא לכל אדם.


בתשובות שונות של ראשונים אנו מוצאים הקבלה בין איסורי נוגע וקרוב ובין החובות המוטלות על נציגי הציבור. מובן כי יש לראות השוואה זו במידה מסויגת, שכן סביר להניח כי אם התביעה מכל נושא מישרה ציבורית להיות נקי מכל נגיעה כפי שזו הדרישה מהדיין, לא יימצא איש היכול להיות מופקד על התחום המקצועי שלו. לדוגמה, אין רופא שאינו נוגע בהקשר של כל פרוטוקול רפואי חדש או כל הצעת ניסוי, ועל כן רופאים לא יוכלו לשבת כלל בועדות אתיות רפואיות - דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. ברם, עצם התביעה להסרת ניגוד העניינים גם בתחומים שאינם משפט היא יסודית מאוד בהלכה היהודית ובמסורת. בעיה דומה קיימת בקהילות קטנות. יש  מקור ידוע בספר הישר שמתאר בעיה אחרת של הקפדת יתר:  "...ובעירנו אין מי, כי כלם אחים וקרובים לבד רבינו שלמה בר' יצחק, והוא לא רצה ליישב..." (סימן לו).


ג


ישנם כמה פתרונות לשאלת ניגוד העניינים:


  • א. הסתלקות מהניגוד, כגון: "כל עדות שתבא הנאה לאדם ממנה אינו מעיד בה שזה הוא כמעיד על עצמו לפיכך בני העיר שבא מערער לערער עליהם במרחץ או ברחוב של עיר אין אחד מבעלי העיר מעיד בדבר זה ולא דן עד שיסלק עצמו בקנין גמור ואחר כך יעיד או ידין" (רמב"ם עדות טו, א). פיתרון זה אינו פיתרון קסם. פעמים רבות הוא בלתי אפשרי, בשל העובדה שבנושא הנידון הנגוע בניגוד עניינים אינו יכול להסתלק מהדין; פעמים רבות אי אפשר לבחון האמנם באמת הייתה הסתלקות או שזו קנוניא; לעתים התביעה להסתלקות תביא לכך שלא יהיה אדם שיהיה מוכן לשאת בתפקיד הציבורי, וכדו'. בתקשורת אפשרות זו קשה הרבה יותר בשל העובדה שזהו תחום שכמעט כל אחד נוגע בדבר.

  • ב. גילוי נאות: שקיפות המידע על העניינים השונים הנמצאים בניגוד אינטרסים מאפשרת ביקורת של הציבור או של גופי פיקוח על קבלת ההחלטות השונות, ומאפשר איתור הכשלים האפשריים. לא זו בלבד אלא שהדבר גם מהווה כלי הרתעה מסוים מפני שחיתות. האפקטיביות של תחום זה היא בעייתית, כי לעתים מדובר במס שפתיים, ויש צורך בגילוי נאות המגובה בהגבלות מפורשות הקשורות בנושא זה.

  • ג. היתר ניגוד אינטרסים עד רמות מסוימות. הבסיס להיתר זה הוא הבעיות שהועלו לעיל, ואנו מוצאים בפסיקה היתרים מעין אלה. הדוגמה הבולטת ביותר היא דין "נאמן עלי אבא" (סנהדרין פ"ג מ"ב), וניתן לפתח מקור זה גם בנושאים ציבוריים.


תמצית דיון על ניגוד אינטרסים במשפט העברי ניתן לקרוא ב:


http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/169-2.htm


בשיעור הבא אנו נעסוק בשאלה זו כאשר מדובר בתקשורת. שם הנושא עולה בהיקפים עצומים, ואנו נבחן חלק מסוים מהם.


 





 

 

 

בית המדרש