ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מדינת ישראל:הצלחה כלכלית וכישלון חברתי

ע"י: הרב יובל שרלו

אט אט מתברר כי יותר מאשר הפלשתינאים מסכנים אותנו - אנו עושים זאת בצורה טובה יותר. ההתפוררות הפנימית לדעת מחריפה את האפשרות כי נקרוס לתוך החור השחור. דווקא שגשוגו של המשק מאפשר עתה לעשות את השינויים המבניים הנדרשים לא רק במחשבה על המקארו כלכלה אלא גם תוך כדי בחינת המאקרו אנושיות. ביום בו הכלכלה תשוב לדבר גם על ייעודה האנושי ועל פנייתה לכלל האוכלוסייה בישראל נדע כי התחלנו לצעוד בדרך נכונה יותר. כיום - הסיבה למסיבה של ראשי המשק היא חורבנן של משפחות רבות בישראל.

 


ארבע ידיעות פורסמו באותו יום: העלייה המרשימה של דירוג האשראי של ישראל; כשלונות במבחני המיצ"ב והמרכיב הגדול של ילדי הפריפרייה החברתית בציונים הנמוכים; רווחים של מיליארד ₪ לבנק לאומי ברבעון אחד; הקפאת עליית שכר המינימום ב140 ₪. האם מישהו צריך תמונה חדה יותר  כדי לצייר את הנעשה במדינת ישראל.


מנהיגי המשק הבטיחו וקיימו: הם הבטיחו צמיחה מרשימה של למעלה מ6%; הם הבטיחו ירידה במספר דורשי העבודה; הם הבטיחו עליה בדרוג האשראי; הם הבטיחו אינפלציה שאינה מרימה ראש; הם הבטיחו תל"ג מרשים וכן הוצאה לנפש; הם הבטיחו ירידה בנטל המס ועוד ועוד. את כל זה הם קיימו.


מה שהם לא חלמו להבטיח ועל כן גם כלל אינם מתכוונים לקיים זו השאלה - לשם מה כל זה ?! איזו הצדקה יש לתוצאות אלה אם שכבת הנהנים ממנה דלה כל כך ? איזה טעם יש ברווחה כלכלית שתוצאותיה המרכזיים היא הגדלת האי-שוויון במשק לממדים מפלצתיים (רק השווה בין משכורות הנהלות הבנקים לבין מאבק המורים) ? כיצד יכולה חברה להתקיים כאשר עודפי התקציב שלה אינם מופנים, למשל, להרחבת סל התרופות, לו חסרים בסך הכל כ 400 מליון ₪ כדי להכניס את כל התרופות מצילות החיים ומאריכות החיים לרשימת הסל ? איך אפשר לקיים חברה בה משפחות בה שני ההורים עובדים עדיין עלולה למצוא עצמה מתחת לקו העוני ? כיצד ניתן להתגאות בירידה בנטל המס אם אלה שנהנים ממנה הם בדיוק אלה שזקוקים לה פחות מכולם ?


נביאי ישראל לא התרשמו מתוצאות מאקרו כלכליות, ומהעובדה שהכל תקין על פי דין. הם נשאו את בשורת הצדק החברתי, בכך שהם יצרו מדד כלכלי נוסף. מדד זה הוא מצבם של היתום והאלמנה, הגר והזר, העובד והמקיים את ביתו. זהו המדד האמיתי, שכל המדדים האחרים צריכים לשרת אותו. המבחן הגדול של החברה הישראלית הוא לאן הולכים פירות הצמיחה הגדולה, ובמבחן זה אנו מוצאים את עצמנו בדיוטא התחתונה. כל זה, בצירוף לעלייה בשחיתות השלטונית הוא האיום הגדול על עצמנו.


המדדים הכלכליים השונים אינם משקפים אלא את תמונת המספרים. הם לא משקפים את תמונת בני האדם. המדד המשקף את בני האדם הוא מדד הפער החברתי - המדד הבוחן את הפער שבין העשירון העליון לעשירון התחתון. פער זה הולך ומעמיק משנה לשנה, והדבר יותר חברה שאין בה צדק, וחברה המסחררת עצמה לדעת בצעדים מהירים לקראת הפיכתה לחברה מושחתת מעצם קיומה. על ראשי המשק והחברה לצרף למדדים השונים בהם הם בוחנים את ההצלחה גם את מדד הפער בהנאה מפירות הצמיחה, את מדד קו העוני ואת מדד ההוצאה הציבורית לחינוך, בריאות ורווחה משוקלל בגידול באוכלוסייה ובהזדקנותה . או אז תתברר התמונה המלאה, ובמקום לנוח על זרי הדפנה יתבוננו מנהיגי המשק על ארבע התמונות שהוצגו בראש מאמר זה, ולא על שתיים מהן בלבד.


אט אט מתברר כי יותר מאשר הפלשתינאים מסכנים אותנו - אנו עושים זאת בצורה טובה יותר. ההתפוררות הפנימית לדעת מחריפה את האפשרות כי נקרוס לתוך החור השחור. דווקא שגשוגו של המשק מאפשר עתה לעשות את השינויים המבניים הנדרשים לא רק במחשבה על המקארו כלכלה אלא גם תוך כדי בחינת המאקרו אנושיות. ביום בו הכלכלה תשוב לדבר גם על ייעודה האנושי ועל פנייתה לכלל האוכלוסייה בישראל נדע כי התחלנו לצעוד בדרך נכונה יותר. כיום - הסיבה למסיבה של ראשי המשק היא חורבנן של משפחות רבות בישראל.


 

 

 

בית המדרש