ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

העיסוק הרבני באלימות במשפחה

ע"י: הרב יובל שרלו

בשבוע שעבר ציינו ברחבי העולם את יום המאבק הבינלאומי באלימות, כשבישראל מקבל היום הזה בשנים האחרונות דגש מיוחד על נושא האלימות בתוך המשפחה. הרב שרלו דן כיצד העולם הרבני צריך לעסוק בתופעה


בשבוע שעבר ציינו ברחבי העולם את יום המאבק הבינלאומי באלימות, כשבישראל מקבל היום הזה בשנים האחרונות דגש מיוחד על נושא האלימות בתוך המשפחה. העיסוק הרבני בנושא האלימות בכלל ובנושא האלימות במשפחה וכנגד נשים בפרט, ראוי שיעשה בשלושה מעגלים עיקריים. המעגל הראשון הוא מעגל שלום הבית במסגרתו רבנים בכל העולם ובכל הדורות הקדישו חלק נכבד מאוד מזמנם בכדי להשכין שלום בין איש לאשתו וכל זאת מבלי להיות מתוגמלים על כך. הרבנים הם אחד מהגורמים המרכזיים המשיבים שלום בית ושמחנכים בעלים כיצד להתנהג.


המעגל נוסף הוא המעגל בו הרבנים צריכים לפעול ברמה הציבורית ולהשמיע את קולם כנגד התופעות הנפסדות והנוראיות הללו. נכון הדבר שקולם של הרבנים כבר החל להישמע בנושא זה,  אך ראוי שישמע ביתר שאת וביתר עוז. העבודה במעגל זה צריכה להיעשות בשני מישורים: המישור הראשון הוא מישור המעורבות שבו מתבקשת חבירה של רבנים לגופים חברתיים וציבוריים העוסקים במאבק למיגור תופעת האלימות במשפחה. ארגון רבני 'צהר' פעל בתחום זה רבות בשנים האחרונות, אם בנטילת חלק בכנסים שעסקו בנושאים כמו סחר בנשים, בחבירה לארגוני נשים כמו "נעמת" במערכה הציבורית נגד שידורים פורנוגראפיים ואם בהפצת דפי דעה בבתי הכנסת שעסקו בנושא מהפן היהודי. אין ספק שמדובר בשינוי מבורך אולם יש לתת לו להמשיך ולגדול.


המישור השני הוא בתחום ההלכתי והתנהלות בתי הדין. עלינו להקפיד שלא יווצר מצב שבו בגלל ההלכה יווצרו עינויי-דין שמאפשרים אלימות, סחיטה וניצול של נשים. ההלכה לא באה להגן על הנבל ובתחום הזה יש לפעול יותר.


המעגל השלישי הוא המעגל הרחב ביותר והוא המעגל שבו נוצרת האלימות קרי: החברה הישראלית. חשוב לזכור כי אלימות במשפחה לא צומחת מתוך עצמה. אלימות נגד נשים נוצרת בראש ובראשונה בתוך חברה אלימה שצורכת צריכה לא מבוקרת של תרבות נמוכה המעודדת אלימות. היא שולחת שורשים לחינוך הלוקה בבעיות קשות ולעובדה שהמבנה הזוגי והמשפחתי רק הולך ומתערער. בנקודה הזו יש חשיבות ממדרגה עליונה להירתמותם של הרבנים לגופים חברתיים וגופים המייצגים נשים בכדי ליצור יחד חברה פחות אלימה. העובדה שחלק גדול מהגופים הללו נמצאים במחלוקת עם העולם הרבני בסוגיות שונות, לא צריכה למנוע מהרבנים לשתף עמם פעולה אד-הוק בסוגיית האלימות. הדבר איננו סותר את העובדה כי העולם הרבני יישאר חלוק בנקודות מסוימות עם הארגונים הללו. נקודות המוצא שלנו יכולות להיות שונות, אך כל עוד אנו מבקשים להגיע אל אותו היעד אין שום סיבה שלא ללכת יחד בנושאים ספציפיים.


גישה מקיפה שכזאת, בכל שלושת העגלים המפורטים לא תיתן לגיטימציה "הלכתית" כביכול ביד מי שמבקש לפעול באלימות, ומאידך תבטיח מעורבות נכונה ואחראית במלחמה החברתית בנגע האלימות בישראל.
המאמר מתפרסם בעלון 'השבת' של צוהר

 

 

בית המדרש