ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קריאה לגוי בשבת להפסיק אזעקה

ע"י: הרב גיל דביר

מה דיני אמירה לגוי בשבת?מה מותר ומה אסור לומר לגוי?השו"ת בהלכות שבת חוזר כל יום שני

 


שאלה: בליל שבת התחילה אזעקה של אחד הרכבים בשכונה לפעול. האם מותר לקרוא לגוי ע"מ שיפסיק את פעולת האזעקה ?


 


תשובה: יש לחלק בין איסור אמירה לגוי לבין איסור הנאה ממעשיו:


א. איסור אמירה לגוי לעשות מלאכות בשבת


על הפסוק "כל מלאכה לא יעשה בהם"(שמות י"ב ט"ז),דרשו במכילתא (בא ט'): "כל מלאכה לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך...". מדרשה זו משמע שאיסור אמירה לגוי הוא מהתורה.


ואכן, ר' אליעזר ממיץ, בספרו היראים( סי' ש"ד), נקט להלכה שאיסור אמירה לגוי הוא מהתורה.


טענה זו נסתרת לכאורה ע"י גמ' מפורשות בהן נאמר: "אמירה לנכרי שבות" .(שבת ק"נ, שבת קנ"ג, גיטין ח', ב"ק פ', עירובין ס"ז).על כן נקטו רוב הראשונים להלכה, שאמירה לגוי אסורה מדרבנן בלבד, וכפשט דברי הגמ' "אמירה לנכרי שבות".


אם איסור אמירה לגוי הוא מדרבנן, עלינו לברר, מדוע ראו חכמים לנכון לאסור דבר זה ?


ובכן, מצאנו שלוש טעמים בראשונים לאיסור זה:


1. רש"י שבת קנ"ג: אמירה לגוי אסורה משום שליחות, ואף שבדרך כלל אין שליחות לגוי (למשל, הגוי אינו יכול לקדש אישה עבור יהודי), לחומרא אומרים אנו שיש שליחות לגוי, וממילא העבירה מתייחסת  למשלח היהודי.


2. רש"י לע"ז ט"ו: אמירה לגוי נלמדת מדברי הנביא ישעיה  בפסוק 'ודבר דבר'- היינו שלא יהיה דיבורך בחול כדיבורך בשבת.(ולכן אסור לומר לגוי לעשות פעולות שיש בהן חילול שבת, כגון להדליק אור )


3.רמב"ם (שבת, ו', א')כתב: "כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהם ויבואו לעשות איסור בעצמם".


 


למחלוקת זו יש השלכות רבות בפסק ההלכה לגבי מקרים רבים. נמנה כמה מהם:


1.אם היהודי אומר לגוי לפני שבת לעשות לו מלאכה בשבת עצמה.  מצד- 'ודבר דבר' אין בעיה משום שעדיין לא שבת . מצד שליחות- אסור, כי השליחות תתבצע בשבת.


2 אם היהודי אומר לגוי בשבת לעשות מלאכה במוצאי שבת.  מצד- 'ודבר דבר'- אסור.  מצד שליחות- מותר, כי השליחות תתבצע רק במוצ"ש.


3.נחלקו ראשונים האם אמירה לעכו"ם מותרת לצורך מצווה או לא (נדון בכך בהרחבה בפעם אחרת). סברת המחלוקת לכאורה תלויה בחקירה שלנו: האיסור של "ודבר דבר" לא קיים כשמדובר על צורך מצווה, כשם שמותר למכור עליות בשבת וכד' כי לדבר בענייני חול אסרו אך 'חפצי שמיים' מותרים. אם האיסור הוא מצד שליחות ייתכן שיהיה אסור לומר לעכו"ם אף על פי שמדובר במצווה.


4. האם מותר לומר לגוי שיאמר לגוי אחר (אמירה דאמירה)- מצד "ודבר דבר" - אסור, מצד שליחות - מותר.


להלכה כתבו הפוסקים שאמירה המותרת היא רק אמירה ברמז שלא בציווי, והיינו כסיפור דברים בעלמא. לדוגמא: מי שאינו יכול לישון מחמת האור שמפריע לו, יאמר לגוי: "יש כאן אור", או "האור מפריע לי להרדם", אך לא יאמר לגוי: "אשמח אם מישהוא יכבה את האור", ובוודאי שלא יאמר לגוי: "כבה את האור". בהצגת הדברים בצורה שכזו ("יש כאן אור", "האור מפריע לי להרדם") ,איננו ממנים את הגוי לשליח עבורנו, וכן איננו פוגמים באווירת השבת מעצם אמירת פעולות ומלאכות שאסור לעשותן בשבת.


 


ב. איסור הנאה ממעשי גוי שנעשו עבור יהודי בשבת


גם אחרי שרמזנו לגוי שלא בציווי, אסרו חז"ל להנות ממלאכתו אם נעשתה עבורנו.


אם כן,כאן ישאל השואל, מה עוזר הרמז, הרי סוף סוף אסור יהיה להנות ממעשיו של הגוי? 


תשובה: נוכל להיעזר בגוי בשבת אם נפנה אליו ברמז שלא בציווי רק במצבים שההנאה מהגוי אינה בלעדית , למשל במקום שאפשר היה  להסתדר גם בלעדיו (למרות שאילולי הגוי היינו מסתדרים רק בדוחק ), או במקום שלא משתמשים במה שהגוי עשה, וכך כביכול לא נהנים ממנו.

ולכן בנידון דידן  (כשהאזעקה פועלת ומפריעה את מנוחת השבת) מותר לקרוא לגוי ולומר לו : "איני יכול להירדם ברעש הזה" (בהצגת הדברים בנוסח הזה פתרנו את בעיית האמירה ). כמו כן יהיה מותר להנות ממעשיו של הגוי כי איננו משתמשים בשקט שהגוי 'יצר'.(הגוי רק סילק גורם מפריע ולא יצר כאן משהו, ולכן אין זה נקרא שאני נהנה ממנו)

 

 

בית המדרש