ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

גישה הלכתית לסוגיית העובדים הזרים

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מתמודד עם שאלת העובדים הזרים והיחס ההלכתי אליהם. זוהי טיוטא ראשונית עם כיווני חשיבה בנושא


מבוא:


זה למעלה מאלפיים שלא קיימת מדינה יהודית כמדינה עצמאית. באופן טבעי, מלווה הדיון ההלכתי את המציאות, זו הריאלית או העומדת בפתח, ועל כן שאלת המדינה הישראלית נעדרת כמעט לחלוטין ממסורת התורה שבעל פה. עם כינונה מחדש של מדינת ישראל נעשו נסיונות ראשוניים בעיצוב דרכה הלכתית של מדינת ישראל כמדינה (להבדיל משאלות שבת כשרות, נישואין וגיור, הנוגעים יותר לחיי פרט). ניסיונות אלו נעשו על ידי הרבנים הרצוג, נריה, ישראלי וגורן זכר צדיקים לברכה, שפתחו נתיבים חדשים לדיון. ברם, אלה היו מצמצמים בהיקפם.


בשל כך אין התייחסות של ממש לשאלת העובדים הזרים ומעמדם במדינה יהודית ריבונית ועצמאית. במצב זה, אחת הדרכים המקובלות ביותר לדיון היא חיפוש אנלוגיות מתקופת המקרא וראשית ספרות התורה שבעל פה, וניסיון להקיש ממקרים דומים שאירעו בימים קדומים על עמדתה של ההלכה לגבי מציאות זמננו.חוות דעת זאת היא חוות דעת ראשונית בלבד, והיא למעשה טיוטא לדיון, אין לראות בה פסיקת הלכה או קביעת מדיניות הלכתית, אלא קווי מחשבה בלבד.


 


גר תושב:


באופן כללי, ההלכה מתנגדת לישיבת גויים בארץ ישראל. הדבר נובע מרצון לשמור על דרכה היהודית של המדינה, על קדושת הארץ ומצוותיה, ועל המבנה החברתי והמשפחתי היהודי. העובדה כי לרוב קיבוצי העובדים הזרים כוללים בתוכם גם מאפיינים של שכבות מהגרים רק מוסיפה להימנעות זו.


דווקא על רקע התנגדות זו התמודדה ההלכה עם ישיבת זרים בארץ כבר מימי התורה שבכתב, בולטת קביעת סטאטוס מיוחד לגויים היושבים בארץ ואינם נדחים על ידי הישות היהודית. סטאטוס זה נקרא "גר תושב". ההגדרה ההלכתית הקלאסית של גר תושב הוא גוי שקיבל עליו מצוות מסוימות וכלי התנהגות, ומכוחן מותר להושיבו בינינו.


מעמד מיוחד זה העניק לו זכויות פרט רבות. 'חוק יסוד חופש העיסוק חל עליו' (עם מעט תנאים מגבילים), ובעיקר: "גר תושב מצווה עלינו להחיותו, ומצווה עלינו לרפאותו (קרי: להחיל עליו את חוק הבריאות הממלכתי). לו היינו מחילים על העובדים הזרים את המעמד הזה הייתה ההלכה קובעת כי הם כלולים בחוק בריאות ממלכתי. אין צורך לציין כי כל האיסורים על אונאה והתעללות חלים עליו באופן היותר מובהק.


 


יישום עקרונות גר תשוב בימינו:


ההגדרה הקלאסית של גר תשוב אינה מתאימה למציאות זמנינו בשל הסיבות הבאות בעיקר בשל העובדה הסטאטוס הזה קיים רק בזמן ששנת היובל ההלכתית נוהגת. ברם, השאלה העקרונית היא האם ניתן להסיק כי עמדת ההלכה היא כי ישנם זרים שיש להחיל עליהם מעמד מיוחד, הכולל בתוכו אחריות לבריאותם.


בעניין הזה נחלקו הפוסקים. יש שטענו כי גם היום יש להחיל על זרים שאינם עוינים את מדינת ישראל ואמונתו, ואינה פוגעים בה, את העיקרון העומד במוקד 'גר תושב', ויש שטענו שכיום סטאטוס זה אינו קיים עוד, ובשל כך אין לנו מקור המחייב אותנו להעניק להם ביטוח רפואי.


שיקולים נוספים:


ישנם עוד שני שיקולים הלכתיים אחרים העשויים לעודד הענקת ביטוח רפואי לעובדים זרים, על אף הרצון שלא להרבות בעובדים זרים, וההתנגדות העקרונית למעמד זה:


1. מצוות קידוש ד' ומניעת חילול שם שמיים: הפלייה על רקע גזעי נתפשת כיום כהשתייכות לגרועות שבאומות. הדבר הזה מנוגד למצווה הגדולה על קידוש שמו הגדול. בשל כך, ייתכן כי על אף העובדה שאין להם מעמד של גר תושב יש לעשות זאת בשל קידוש ד' שיתגלה לאור העובדה שעם ישראל נוהג בצדק ובחסד עם הזרים.


2. "וגר לא תונה ולא תלחצנו, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים". אף שפסוק זה נאמר על גר צדק (כלומר: מי שהצטרף באופן מוחלט לעם היהודי) ולא על גר תושב, נושבת ממנו רוח ההלכה הטוענת כי מי שידע רדיפה ואפליה יזהר שלא לגרום זאת לשני.


3. פיקוח נפש: בשל הרצון שיוענק ביטוח רפואי בעולם כולו לכל אחד מהיהודים, גם אם הוא זר בארצו, יש צורך לנהוג כך בארצנו שלנו, ולמנוע מצב בו יהודים ייכנסו לסיכון בעולם הרחב בשל ההתיחסות הישראלית לעניין..


 


שיקולים נוספים לכיוון ההפוך:


1. עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמים.


2. הרצון שלא לעודד הגירה לכאן. ההנחה היא שככל שמעמדם האישי יהיה טוב יותר כי יבואו רבים, דבר המסכן את יהדותה של מדינת ישראל, ואף את מעמד העובדים עצמם.


 


ביבליוגרפיה מקוצרת:


1. המונח גר תושב, בתוך אינצקלופדיה תלמודית , כרך ו.


2. מעמד המיעוטים במדינת ישראל, בתוך: בצמת התורה והמדינה, כרך א.


3. קידוש ד': בתוך, ספר הראל, רמת הגולן תשנ"ט.


 

 

 

בית המדרש