ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כיצד יקודם מעמד המשפחה בישראל?

ע"י: הרב יובל שרלו

על רקע ההצעות השונות לשינויי חקיקה בתחום המשפחה אנו מפרסמים קטע מתוך ספר חדש של הרב שרלו ההולך ונכתב. דברים אלה מהווים את הבסיס העקרוני לקידום המשפחה בישראל

 


בשעה שחתמה התורה את הסיפור השני העוסק בבריאתו של האדם ובמפגשו עם חוה אשתו - סיפור גן עדן - היא נטשה את התיאור ההיסטורי על שאירע ביניהם, ופנתה אל העתיד: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק


 בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד). בפסוק זה קיפלה התורה את כל יסודות הזוגיות לאור דרכה. הפסוק מלמד כי שלושה יסודות בונים את הקשר בין איש ובין אשתו. ראשון בהם הוא עזיבת האיש את אביו ואת אמו, והפיכתו לישות עצמאית המקימה משפחה חדשה עם אשתו. זו הזוגיות הנוצרת מעצם העובדה שהוא עוזב ישות אחת ומקים יחד עם אשתו את השניה:


מכאן אתה למד עד שלא ייקח אדם אשה אהבתו הולכת אצל הוריו, לקח אשה אהבתו הולכת אחר אשתו, שנאמר 'על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו' - וכי יעזב איש את אביו ואת אמו ממצות כבד ? אלא שאהבת נפשו דבקה אחר אשתו שנאמר ותדבק נפשו בדינה, ואומר ודבק באשתו והיו לבשר אחד (פרקי דרבי אליעזר לא).


התורה עצמה מלמדת על הלגיטימיות של עזיבה זו, אף שייתכן והיא מנוגדת לכיבוד אב ואם. זה דרכו של העולם, וילדים עוזבים את בית הוריהם ומקימים את ביתם שלהם.


היסוד השני הוא המיניות - ודבק באשתו. לדעת ראשונים רבים מילים אלה מלמדות על קשרי האישות המהווים את שיאה של הדביקות ההדדית. כך למד המדרש:


...גילוי עריות מנין ? ודבק באשתו ולא באשת חבירו... (בראשית רבה טז, ה; סנהדרין נח ע"א).


היסוד השלישי הוא ההפריה ולידת הילדים -


והיו לבשר אחד - מי שנעשים בשר אחד יצאו בהמה וחיה שאין נעשין בשר אחד (סנהדרין שם).


אחת הבשורות העיקריות בתחום מבנה המשפחה בזמן הזה היא העיסוק ביחס בין המרכיבים השונים של הפסוק. על פי התורה, מתואר מבנה אחד בלבד: שלוש יסודות הנישואין - הקהילתיות החדשה, הדביקות וההפריה -  כאחד. קביעה זו מנוגדת באופן משמעותי לתרבות העולם המערבי הנוכחי. אחד ממאפייני התרבות הוא היותה של תרבות מפרקת, לאמור: תרבות העסוקה באופן אינטנסיבי בפירוק מרכיבים שונים היוצרים מבנה שלם, ניסיון להעמידם על היסוד האטומי, ולבנות אותה מחדש בדרכים שונות. על כן היא נוטה לפרק גם את המרכיבים השונים של חיי הנישואין. אנו מוצאים כיום זוגיות ("יעזוב איש את אביו ואת אמו") ללא מיניות ("ודבק באשתו"). הדבר מתחולל לנגד עינינו בהיקפים עצומים ונוראים. עולם הניאוף והבגידה הוא חלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי. בכך מופרדת המיניות מהזוגיות. אנו מוצאים גם זוגיות ללא הפריה ("והיו לבשר אחד"), כאשר זוגות בעולם המערבי מקימים בית כשאין כוונתם להעמיד צאצאים ולהמשיך את האחריות הגדולה שהוטלה על אדם הראשון "פרו ורבו ומלאו את הארץ". אנו מוצאים כיום מיניות ללא זוגיות - המתירנות המינית המעודדת קיום יחסי אישות בגיל הנעורים ללא זוגיות היא חלק בלתי נפרד מהעולם התרבותי בו אנו חיים. אנו מוצאים כיום מיניות ללא הפריה - מיום שהומצאה הטכנולוגיה הפשוטה של הגלולה למניעת כניסה להריון הפכה המיניות לעניין העומד לעצמו שאין בו קשר מהותי להמשך קיום העולם. אנו מוצאים הפריה ללא מיניות - הפריה חוץ גופית לסוגיה, ועניינים נוספים המתחוללים במעבדה ולא בקשר האינטימי שבין בני הזוג. הפריה זו נעשית לא רק כאשר מדובר בצורך רפואי וכשאין דרך אחרת, אלא גם לכתחילה - זוגות מבקשים לפנות להפריה זו גם כאשר הם מבקשים לבחור את מין העובר קודם השרשה, והטכנולוגיה היחידה הידועה כיום לאפשרות זו היא בהפריה חוץ גופית. אנו מוצאים היום הפריה ללא זוגיות, כאשר מספר הלא-נשואים המגדלים את ילדיהם לבד נוסקת. כל אלה הם חלק מהאטומיזם בתוכו אנו חיים.


לעומת זאת קובעת פרשת הבריאה כי המבנה המלא של הנישואין כולל בתוכו את שלוש המרכיבים כאחד. זוהי אחת הבשורות הרדיקליות של תורת ישראל כיום, הניצבת מול העולם המפרק, וחותרת לאחדות מלאה של חוויית ההתקשרות של איש ושל אישה - הזוגיות, המיניות וההפריה הם מרכיב אחדותי של עולם מלא. תורת ישראל ניצבת אפוא כנגד המתרחש בעולם המערבי וקוראת תגר על חורבן היצירה המופלאה של המשפחה.

 

 

בית המדרש