ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אתיקה יהודית (כז) שחרור שבויים - המקורות לדיון (ב)

ע"י: הרב יובל שרלו

השיעור הנוכחי ממשיך לדון בשאלת המקורות לדיון בנושא שחרור ופדיון שבויים כחלק מסידרת שיעורי האתיקה


מבוא קצר:


אנו ממשיכים בשיעור זה לבחון את המקורות המשתתפים בדיון על שחרור שבויים לאור יסודות היהדות. את הדיון על המקורות ניתן לראות בשני שיעורים בתחילת דרכנו (http://www.ypt.co.il/show.asp?id=21566; http://www.ypt.co.il/show.asp?id=21663). בשיעור הקודם עסקנו בארבעה מן המקורות, וכעת אנו ממשיכים בארבעה הנוספים.


ה. עקרונות אתיים בהם התורה עצמה משתמשת.


ו. דברי הנביאים.


ז. עקרונות אתיים הנמצאים בהלכה.


ח. עקרונות אתיים הלקוחים מהפילוסופיה הכללית ומההומניסטיקה האוניברסלית.


 


ה. עקרונות אתיים בהם התורה עצמה משתמשת:


  1. ריבונו של עולם פונה פעמים רבות אל עם ישראל בתביעה כי עם ישראל אינו עומד ביסוד המוסרי הראשון, הוא חובת השבת הטובה תחת הטובה. ריבונו של עולם הוציא את עם ישראל ממצרים, ואילו הוא משיב רעה תחת טובה ובוגד בו לעין כל. אנו למדים מכאן כי היסוד של השבת טובה תחת טובה מחייב מבחינה מוסרית. לפיכך, כשמדובר בחייל צה"ל, שפעל לטובת האומה, והיה נכון למסור את נפשו ואת חרותו למען האומה, והאומה בכללה נהנתה ממסירות נפשו - קיימת חובה מיוחדת לפעול להשבתו הבייתה.


ניתן כמובן לטעון כי חייל אינו עושה "טובה", אלא משרת מכוח חוק ומכוח חובה, ועל כן אין להפעיל כלל זה בדיון. ברם, ברמות הגיוס הקיימות היום, ובעיקר ברמות הנמוכות של ההתגייסות לשרות קרבי לא ניתן להתעלם מכך שיש ממד גבוה מאוד של "טובה" בלחימה, ומכאן שיש חובה חריגה להשבתו לביתו.


  1. התורה מספרת כי אברהם אבינו אסף את חניכיו ופתח במרדף כדי להציל את לוט בן אחיו. מדובר אפוא בסיפור אבות בסיסי, המלמד על נכונות לצאת לקרב כדי לגאול שבוי משביו. כאמור בתחילת דרכנו, גם ממקורות מהם לא ניתן להוכיח הוכחה חתוכה (שהרי ישנם הבדלים רבים בין המציאות בימי האבות ומניעי אברהם אבינו ובין המציאות של ימינו) אפשר ללמוד כיוונים כלליים.


 


ו. דברי הנביאים:


נביאי ישראל לא דיברו על שחרור שבויים במובן המקובל של המילה בימינו. ברם, הנביאים כן דיברו על הצלת עשוק מיד עושקו, ועשו זאת בהיקפים רבים. הם דיברו על הצלת עבדים מיד משעבדיהם, על החובה המוסרית הכללית להוציא ממסגר אסיר, על הבאת רעבים ועניים מרודים לביתו של אדם וגאולתו, ועל עניינים רבים מסוג זה.


הנביאים מלמדים אותנו שני עניינים הקשורים גם בחובה לשחרור שבויים. ראשית, שכל התחומים האלה אינם רק התנהגות נימוסית שבין בני אדם, אלא ובעיקר חובה כלפי שמייא. ריבונו של עולם בוחן את טיב החברה האנושית ואת מוסריותה לאור דאגתה לחלש ולמשלם המחיר החברתי. לפיכך, אין אנו רשאים להתעלם ממצוקה כלשהי, ובפרט ממצוקת מי שאנו עצמנו למעשה הבאנו למצוקתו.


העניין השני הוא המשקל הגדול שיש לתחומים אלה. לא זו בלבד שהם חשובים בענייני שמייא, עוד יש לשים לב למקום הגבוה בסולם התביעות שאנו מכירים כלפי דרכה של החברה.


נדגיש כי מקורות אלה אינם עוסקים בשאלה מה "לשלם" תמורת השחרור, ועד כמה ראוי לפתוח אזיקי רוצחים כדי להשיב חיילים לביתם. ברם, הם כן מלמדים על עוצמת החובה לתור אחר דרכים שונות כדי להוציא אותם ממאסרם.


 


ז. עקרונות אתיים הנמצאים בהלכה:


ההלכה עסקה בשאלת פדיון שבויים במובן הגלותי של המילה. ברם, בעוסקה בסוגיית פדיון השבויים האישי והפרטי היא לימדה כלל מרחיק לכת: "אֵין פּוֹדִין אֶת הַשְּׁבוּיִין יוֹתֵר עַל כְּדֵי דְמֵיהֶן" (משנה גיטין פ"ד מ"ו). היסודות ההלכתיים של משנה זו אינם ברורים כל צרכם. ראשית, לא ברור האם השבוי נמצא בסכנת חיים או במצוקה קשה בלבד (אם אפשר לנקוט במילה "בלבד"). אם מדובר על מצוקה בלבד חידושה של המשנה קטן יותר מאשר אם מדובר בסכנת חיים. שנית, לא ברור מה הסיבה להגבלת סכום הפדיון. הגמרא  מנמקת זאת בשני נימוקים - או בשל החשש שמא הנכונות לשלם מחיר מופקע תעודד את השובים להמשיך במעשיהם ולסחוט את הקהילה, או בשל העובדה שיש גבול לדוחק אליו ניתן להכניס את הציבור.


אם מדובר במקרה של סכנת נפשות לשבוי, ואף על פי כן לא פודים אותו - בשל אחד משני הנימוקים האלה - מדובר בחידוש רב משמעות, שיכול להקרין על הדיון. לא ניתן להעתיקו כפי שהוא, כי כאמור לעיל שבויים של הצבא מחייבים התייחסות לנימוקים נוספים, אולם העיקרון הבסיסי יכול להורות את כיוון החשיבה.


 


ח. עקרונות אתיים מהעולם הכללי:


קשה לדבר על עקרונות אתיים של העולם, שכן ה"עולם" מפוצל בין מזרח למערב, וחלוק בשאלות רבות. ברם, ניתן לומר כי הקו הכללי השליט היום בעולם הוא הקביעה כי אין להיכנע לטרור. קו זה נובע מכיוונים שונים - בין מהכיוון הפראקטי הטוען כי כניעה לטרור בסופו של דבר אינה אפקטיבית, ובין מהכיוון המוסרי, המניע מדינות שונות שלא להיכנע לטרור.


קשה להגדיר טרור מהו וקשה להגדיר כניעה מהי. ברם, הקו המוסרי הכללי בעולם יכול להקרין על הדיון. לא ניתן לאמצו כפי שהוא בשל העובדה שאפשר שדרכה של תורת ישראל חסה יותר על חייהם של ישראל, ומעמידה את החיים הפרטיים במקום גבוה מאוד, ואפשר שיש עוד סיבות להבחנה.


בשיעור הבא נכנס את הטיעונים השונים וננסה לגבש משנה אתית יהודית בסוגיה זו.

 

 

בית המדרש