ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

דיני בין המצרים

ע"י: הרב רונן נויברט

הרב רונן נויבירט מסכם מה מותר ומה אסור בשלשת השבועות-שיפוצים,שמחות וכדומה.

  הקדמה


  1. מטרת ימי בין המצרים הינה לעסוק בתשובה ובתיקון לקלקולים שבגינם נחרב הבית. זהו זמן של חשבון נפש שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. זוהי תקופה של עיסוק בהפנמת התורה ובעידון המידות.

  2. כל דיני האבלות בתקופה זו הינם בבחינת אמצעי בלבד. תפקידם לעוררנו לחשבון הנפש וכך כתב הרמב"ם[1] : "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר (ויקרא כ"ו) והתודו את עונם ואת עון אבותם" ומוסיף החפץ חיים במשנתו הברורה ואומר[2] :" לכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה  לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר".

  3. עיקר ההנהגה בימים אלו הינה הנהגה של כובד ראש, תשובה , חשבון נפש ואילו דיני האבלות הינם בבחינת מסייע לאוירה זו. אמנם, הקפדה מדוקדקת על דיני האבלות והתנהלות רגילה בימים אלו בטיולים, נופש ובילויים אינן עולות בקנה אחד כפי שכתב המשנ"ב.

  4. אע"פ שאין דיני האבלות עיקר בתקופה זו, עלינו לעסוק בהם וכך מסיים המשנ"ב[3] : " ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם ". על כן נבוא לבאר מקצת מדיני האבלות הרלוונטים לחיי היום יום.

 

תספורת וגילוח


  1. ברית מילה - אבי התינוק, הסנדק והמוהל מותרים בגילוח.

  2. המוזמן לפני שר או אדם חשוב, וכן הנצרך לגילוח לצורך קידום עסקים[4] כך שאם לא יתגלח, יעשה רושם שלילי על לקוחותיו ועלול להגיע להפסד ממון - התירו לו להתגלח עד שבוע שחל בו תשעה באב (שאז איסור הגילוח הוא מדינא ולא מהמנהג), ואעפ"כ נראה לענ"ד שיש להחמיר בכך לכתחילה ולסמוך על הקב"ה שדקדוק במצוות החכמים יועיל יותר לקידום העסקים מאשר גילוח הזקן (הגם שמניסיון, מנהג אבלות זה זוכה, על פי רוב, לכבוד ולהערכה רבה בקרב אנשי עסקים בארץ ובעולם ואפילו בקרב אלו שאינם יהודים).

 

ברכת שהחיינו


  1. מותר לחדש בגדים בשבתות[5] בין המצרים עד ר"ח אב, ומותר לקנות בגדים על מנת ללבשם בשבת, אמנם לא ראוי לערוך "שופינג" לשמו בימים אלו. (ויש שהחמירו שלא לחדש גם בשבתות[6]). כמוכן , בגדים אשר אין מברכים עליהם שהחיינו - מותר לחדש[7].

  2. המעוניין לקנות בגדים ע"מ להשתמש בהם לאחר ימי האבלות ובפרט אם קונה בשביל חתונה העתידה להתקיים מיד לאחר ט' באב, יקנה ויברך שהחיינו בעת לבישתם.

  3. כמוכן, אין לקנות חפצים חדשים שיש בקנייתם שמחה יתירה המחייבת ברכת שהחיינו[8], כגון: מכונית, ספה, מזנון, שטיח וכיוצ"ב.

  4. אם קונה את החפץ לצורך ולא רק ל"הרווחה", כגון: כאשר נתקלקל הישן ונצרך לו, או לחילופין אם רוכש לצורך פרנסה (כגון: רכב לצרכי עבודה) יש להקל ויברך שהחיינו לאחר תשעת הימים[9].

  5. אם החפץ במבצע שיחלוף לאחר תשעת הימים - מותר לרכשו[10].

  6. נזהרים מלברך שהחיינו על פרי חדש[11] , ובשבתות של חודש תמוז - מותר[12]. אם לא ימצא את הפרי אחר כך מותר לברך עליו "שהחיינו" גם בחול

  7. מברכים "שהחיינו" על מצווה כגון ברית מילה או פדיון הבן.

 

מוזיקה , בידור ובילוי

הקדמה : בכל ימי בין המצרים יש ענין למעט בשמחה ולכן מחמירין בכל דבר המביא לידי שמחה יתירה. במה דברים אמורים - בשמחה של רשות, אמנם בשמחה של מצווה, בדבקות בתורה ובשירה שבתפילה אדרבה יש לעשותם בשמחה רבה, כיוון שזהו זמן תשובה אשר ניתן בו לדבוק בקב"ה ביתר קלות , וכך כתב ב"עבודת ישראל"[13] : "הגם שהזמן גרמא להיות עצב ונאנח על חורבן בית ה', עכ"ז יש לחזק את עצמו ולטהר לבבו ולעבוד ה' בתורה ותפלה בשמחה, בפרט בשעת אמירת שירות ותשבחות...כל רודפיה השיגוה בין המצרים, דהיינו כל מי שרודף להמליך את הבורא יוכל להשיג יותר דוקא בימים אלו בין המצרים. למשל כי כשהשר יושב בביתו אז אימתו מוטלת אשר לא כל איש ואיש יכול לבא פנימה, מה שאין כן אם השר עובר בשוקים וברחובות חוץ לפלטרין שלו אז הוא קרוב לכל קוראיו ויאזין שועת כל הקוראים בשמו. ...לכן הרשות נתונה לכל אדם להתקרב אל מלכו של עולם והוא עונה אליהם.


  1. אין לשמוע נגינה מכלי זמר. אחרוני דורנו אסרו גם שמיעת מוסיקה בבית הבוקעת מטייפ וכדומה[14].

  2. אין להחמיר במוסיקת רקע ששומע אדם במהלך נסיעה וכדומה, כיוון שאין מטרת השמיעה להביא לשמחה יתירה אלא לסייע בנהיגה ובכ"מ יש להקפיד שלא לשמוע ב-Full Volume כיוון שאז כבר לא ניתן להגדיר זאת כמוסיקת רקע.

  3. מותר להאזין/לצפות בתוכנית עם קטעי קישור מוזיקליים אם אין ההאזנה/צפייה מכוונת לשמיעת השירים[15].

  4. שירי קודש, מותרים בכל מקרה, כיוון שמעולם לא נאסרו בגזירת האבלות הבסיסית של שמיעת שירים לאחר חורבן הבית, ומטרתם להביא לעילוי רוחני ולא רק לשמחה ובידור.

  5. בסעודות מצווה : ברית מילה, פדיון הבן, בר מצווה , שבע ברכות, הכנסת ספר תורה ,סיום מסכת - דעת הרבה פוסקים להתיר נגינה[16] ויש שאסרו[17] וניתן לסמוך על דעת המקילים עד ר"ח אב בלבד.

  6. ניגון למטרה לימודית מותר עד ר"ח אב[18] ולצורך פרנסה במקום הפסד יש שהתירו עד שבוע שחל בו ט' באב[19].

  7. מותר לערוך מסיבת הולדת לקטנים אך להימנע מהשמעת מוזיקה.

  8. צפייה בסרטים (שמותר לראותם כל השנה) מותרת בסרטים שאינם קומדיות או סרטים מוסיקליים, ואין חילוק בין צפייה בבית לצפייה בקולנוע.

  9. מותר להתרחץ בים או בבריכה (נפרדים כמובן) עד ר"ח אב, גם למי שלא פקד לפני כן מקומות אלו[20].

  10. אין ראוי לערוך טיולים[21] שיש בהם שמחה, ויש להקל בטיולים בעלי ערך לימודי (טיול להכרת הארץ, טיול שורשים וכו') אם לא ינהגו בהם בשמחה יתירה, ובכל מקרה עדיף מלכתחילה לתכנן את הטיולים למועד אחר.

בניה ושיפוצים


  1. נהגו להחמיר[22] בכל בניין של שמחה בימי בין המצרים כמו בתשעת הימים. הגדרת בנין של שמחה הוא שיפוץ שבא לצורך הרווחה ותענוג, אך אם השיפוץ בא לתקן קלקול (כגון: סיוד לאחר נזילת מים וכו') - יש להתיר.

  2. שיפוץ אותו החלו לפני ימי בין המצרים -מותר להמשיך בו עד ר"ח אב, ובשעת הצורך ניתן להקל עד שבוע שחל בו ט' באב[23].

  3. יש להימנע מלקנות , לשכור או להיכנס לדירה חדשה, ורצוי אף להימנע  מחיפוש דירה בימים אלו[24].

 

שמחות


  1. מותר לערוך סעודת "אירוסין" עד ר"ח אב. 

  2. לשיטת הספרדים[25] מותר לשאת נשים עד כ"ט תמוז. אשכנזי המוזמן לחתונה של ספרדי רשאי להשתתף בחתונה, ויש להרבות באהבה ובאחווה בימים אלו, על אף חלוקת המנהגים.



[1] הלכות תעניות , פ"ה ה"א

[2] משנה ברורה סימן תקמט א'

[3] שם

[4] עיין אגרו"מ ח"ד ק"ב.

[5] משנ"ב תקנ"א מ"ה

[6] ערוה"ש

[7] משנ"ב תקנ"א מ"ה

 

[8] אגרו"מ או"ח ח"ג פ"ב

[9] אגרו"מ או"ח ג' פ'

[10] ע"פ משנ"ב תקנ"א , י"א

[11] שו"ע תקנ"א י"ז

[12] משנ"ב שם צ"ח

[13] פרשת מסעי

[14] שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' קסו וח"ג סי' סי' פז, שו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קיא, שו"ת יחווה דעת ח"ג סי' ל. וראה שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קכז) ושו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' לג אות ב) שהחמירו גם בשירה בפה. אמנם רוב הפוסקים לא החמירו כולי האי .

[15] עם כלביא, הרב שלמה אבינר

[16] שכנה"ג ל"ג, אגרו"מ או"ח ח"ב צ"ה, שם אבה"ע ח"א צ"ז, יחווה דעת ח"ו ל"ד .

[17] מנחת יצחק ח"א קי"א

[18] באור הלכה תקנ"א ד"ה ממעטים

[19] ציץ אליעזר ט"ז י"ט,  אגרו"מ או"ח ח"ג פ"ז

[20] תשובות והנהגות ח"ב רס"ג, הרב שטרנבוך

[21] משא חיים מערכת ב' ג'

[22] אליה רבה , תקנ"א ד' בשם המהרי"ל

[23] אגרות משה או"ח ג', פ"ב

[24] פסקי תשובות תקנ"א י"ב

[25] שו"ע תקנ"א, ב'

 

 

בית המדרש