ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

האם מותר להשתמש בדיסק צרוב?

ע"י: הרב יובל שרלו

האם מותר להשתמש בדיסק צוב?האם זה חלק מדין ´שטפו נהר´?מה הדין בצריבת תכנים יהודיים?על כך בשתי התשובות הבאות בשו"ת זה

צריבת תכנים יהודיים


שאלה1


שלום וברכה,רציתי לשאול בנושא שדובר עליו רבות: העתקת דיסקים או קלטות משום זכויות יוצרים. האם ישנו חילוק בנושא כאשר מדובר ברצון לצריבת תכנים יהודיים, כמו פרויקט השו"ת או חברותא ללומד וכדו' שהתכנים שבהם הינם תורניים, ואין לחברות זכויות יוצרים על התוכן, אלא על התוכנה בלבד? האם גם במקרה זה שייכות הפסיקות הנ"ל, או שניתן לעשות חילוק? בנוסף, מה יהיה הדין במקרה שהתוכנה נרכשה ע"י חבר והוא מסכים לתת אותה לשימושי האישי?


בתודה רבה.


 


תשובה 1


שלום וברכה,פעמים רבות כתבתי באתר זה (מורשת,כיפה) כי אין לצרוב דיסקים, וזאת הן בשל עמדת חלק מהפוסקים שההלכה מכירה בקניין רוחני ובבעלות על הנכס הזה, ועל כן אסור לגוזלו (סוגיה זו עלתה עם המצאת הדפוס ושאלת זכויות ההדפסה ומשם התפתחה לשאלות זכויות היוצרים); והן בשל "ועשית הישר והטוב" שבוודאי צריבת עבודה של מישהו אחר אינה מעשה ישר וטוב.


הדבר נכון גם לגבי תכנים יהודיים. למעשה, צריבה זו חמורה הרבה יותר, כי מדובר ב"טובל ושרץ בידו". לא זו בלבד, אלא דווקא בשל העובדה שלא מדובר בזכויות יוצרים על התוכן (ששם יש לדון על הקניין הרוחני) אלא על התוכנה - אסור לצרוב, ויש להחמיר באיסור זה!


מותר לתת לחבר רק אם כך כתוב בתנאי הרישיון של התוכנה, ובדרך כלל כתוב בדיוק להפך.


כל טוב.


 


צפייה בסרט צרוב


שאלה 2


שלום רב,אני משמש כר"מ באחת מהישיבות התיכונית, ולקראת חודש אדר היה בדעתנו להקרין את הסרט 'אושפזין' לכלל הישיבה ולדון בו. התברר לנו שעלות הקרנתו באופן רשמי (קבלת הסרט מהחברה המפיקה אותו) גבוהה וישנה אפשרות להשיג דיסק צרוב מהאינטרנט.


התיעצנו עם אחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור והוא הורה לנו באופן מפתיע מאוד שמותר להקרין את הסרט מהדיסק הצרוב. הוא הזכיר בהקשר זה (אם הבנתי נכון) את הסוגייה בבבא מציעא על הצווח על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים (בבא מציעא כ"ד, ע"ב), ודימה את האינטרנט ל'שטפו נהר'.


תלמידינו היו שותפים לשאלה (מדובר בפוסק שאנו מרבים להתייעץ איתו), והיו בהלם מוחלט כאשר הם שמעו את התשובה. 'המוסר הטבעי' של תלמידינו כל כך בריא והם התרעמו לשמוע שזו דרכה של תורה. גם בתוך אנשי הצוות התגלתה מחלוקת. היו מאיתנו שאמרו שראוי להחמיר בגזל (כפי שהרב שרלו כתב מספר פעמים), והיו מאיתנו שאמרו להיפך - ראוי לחנך את תלמידנו להקשיב לפוסקי ההלכה - גם כאשר הדברים מפתיעים.


שאלותיי לרב:


1. הייתכן שאותו פוסק טעה בדבר הלכה (כלומר, שמא השאלה לא הוצגה כראוי) ויש טעם לחזור ולברר את הסוגייה?


2. כיצד מסבירים לתלמידים את הסתירה הנראת בין ה'מוסר הטבעי' לפסיקת ההלכה?


3. האם ראוי באמת להחמיר או שמא לקבל את פסקו של אותו תלמיד חכם?


4. לא כתבתי את שמו של אותו תלמיד חכם, כי אני מסופק שמא יש כאן אולי צד של רכילות.


סליחה על האריכות ויישר כח גדול.


 


תשובה 2


שלום וברכה, לאחר שכתבת שמדובר באחד מגדולי תלמידי החכמים שבדור לא הותרת לי לכאורה ברירה אלא להסכים לדברים. ברם, אני מאוד מופתע, הן מהפסק הסופי והן מהנימוקים, ועל כן אכתוב את הדברים כאילו השאלה כלל לא נשאלה, ואתם תעשו כטוב בעיניכם.


א. אין שום קשר בין סוגיית 'שטפו נהר' למקרה שלנו. שם מדובר על אסון טבע שהתחולל ללא מגע אדם, והאדם התייאש. מבחינה הלכתית מדובר שם במעשה של אבידה, ובהרחבה של זוטו של ים ושלוליתו של נהר. כאן אין מדובר בדיני אבידה כי אם שיפוט בדיני גזל, בהם היוצרים עומדים ומוחים על הגזל שנגזלו - איך אפשר להחיל דיני אבידה על מציאות של גזל? מעבר לכך, הרי הרמ"א פסק שלפנים משורת הדין יש להשיב גם אבידה לאחר ייאוש, ומתוך דברי המרדכי עולה כי כופים על זה, ואנחנו בישיבה לא היינו משתמשים בסרט זה עם פסקים כאלה גם לו היינו מניחים שמדובר בדיני אבידה.


ב. פעמים לא מעטות יש פער בין הדברים (אם כי לדעתי כלל לא במקרה הזה), וראה את שכתב הרמב"ן ב"ועשית הישר והטוב". יש ללמד את התלמידים את הרמב"ן הזה (שהוא לעצמו, גם ללא הסעיף הקודם, היה אוסר בעשה את השימוש בעותק צרוב של הסרט), ולדון אתם בשאלה אם כן אפוא מפני מה לא הכל כתוב. אחד הדברים הנפלאים ללימוד הוא דברי הראי"ה באיגרת פט בשעה שהוא מבאר מפני מה בכלל יש בהלכה מעמד של "לפנים משורת הדין". אולי כדאי להביא גם את הדיון ההלכתי הנעשה בתשובה זו בפני התלמידים, ולדון איתם בשאלה האם יש הבדל בין דיני אבידה ודיני גזל.


ג. אני לא יודע לענות לך, בשל העובדה שלעניות דעתי אין מדובר בחומרא כי אם באיסור מוחלט, ובחובה מוחלטת של "ועשית הישר והטוב". מעבר לכך, "המוסר הטבעי" הוא עצמו בריאה של ריבונו של עולם, ועל כן איני מבין כיצד ניתן להתעלם ממנו ולחנך אחרת.


ד. טוב נהגת. אין כותבים שמו של תלמיד חכם אלא אם כן הוא פרסם את הדברים ברבים, והתיר בכך לצטט אותו. אין אנו רשאים לסמוך על ציטוט דברי תלמידי חכמים על ידי אחרים, כיוון שאף אתה אמרת שהדבר תלוי מאוד בשואל, בהבנת המציאות, בהבנת דברי אותו תלמיד חכם ובהבאתם.


כל טוב.
מתוך הספר רשו"ת להחמיר שיצא לאור על ידי הישיבה.ניתן להשיגו: 054-7-469124 (הלל)

 

 

בית המדרש