ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כלה שקיימה יחסים קודם נישואיה

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו נשאל על ידי כלה שעומדת להתחתן מה מעמדה ההלכתי עקב כך שנכשלה וקיימה יחסים קודם חתונתה,אך חזרה בתשובה.זו תשובתו

 


שאלה:


לכבוד הרב, שלום.


ראשית אני מקווה כי הנני מפנה את שאלותי לגורם המתאים, ובתקווה שהתשובות שאקבל יביאו מזור ושלווה לליבי.


אנסה לכתוב את השאלות בצורה פשוטה, רשמית וברורה, למרות כל הכאב, הצער ורגשות החרטה שיש לי בכל פעם בה אני נאלצת לשוב ולדון בכך.


אני בחורה רווקה, שלצערי, נכשלתי באיסור החמור של קיום יחסי-מין לפני נישואין עם בחור רווק.


כיום אני לאחר תהליך של תשובה אמיתית והכרת מידת החטא שבמעשה. אבל...


על כן רציתי לדעת:


א. מה המעמד ההלכתי שלי כרגע?


ב. היום אני לקראת תהליך של אירוסין עם בחור מקסים, ששמע ממני את כל מה שעברתי וקיבל אותי למרות הכל עם המון הבנה ותמיכה (וכמובן שאנו שומרים ומקפידים על נושא הצניעות ביתר שאת); האם חופתנו תהיה שונה מחופת כל זוג אחר? כלומר, האם יהיו שינויים בנוסח הכתובה?


ג. מי צריך לדעת לקראת חתונתי על מה שעברתי (הרב המקדש/ מדריכת הכלות/ הבלנית)?


ד. האם אנו צריכים לשמור על דיני הרחקה לאחר ליל החתונה, כמו שאר הזוגות וזאת למרות שלא יהיה את המושג של "דם בתולין" (האם הדין שונה במצבי, שבו גם בפעם הראשונה לא היה לי דם כזה?)?


ה. אם לא, איך נתנהג בציבור?


ו. האם אני נחשבת לבחורה גרועה יותר/ פשוטה יותר/ נחותה יותר? איך אוכל לסלוח לעצמי על אותה טעות?


(זה מפריע לי בעיקר משום שאותו מעשה מותיר בי סימן פיזי שלא ניתן לתיקון).


ז. האם בכלל חטא זה הוא חטא שניתן לכפרה מוחלטת?


ח. האם אני לא עושה עוול לבעלי המיועד, בכך שהוא מתחתן עם בחורה ש"לא הוא עשאה כלי"?


אני מקווה שכבוד הרב לא יכעס על "מבול" השאלות ועל סגנונן. זאת הדרך היחידה שלי לדון על הנושא עם אישיות מוסמכת שתוכל לענות לי על שאלותי, בלי שארגיש בושה משתקת, כפי שקרה לי כאשר ניסיתי לדון על כך עם רבנים שאני מכירה.


 


 


תשובה:


שלום וברכה. ברכות מרובות. זו הפתיחה. ברכות על כך שאת מקימה בית בישראל, שאת שבה ומתקנת, ושאת עומדת במקום בו צדיקים גמורים אינם עומדים. ולוואי ויהיה חלקנו עם בעלי התשובה. מובן מאליו כי יש צורך בתיקון מתמיד, כדי להשתחרר מצלקתו של החטא, אולם בעזרת ד' - בקדושת חיי המשפחה ובטהרתם תיבני. מובן שכל האמור הוא בדיעבד, ומי שאומרת אחטא ואשוב אין מספיקין בידה לעשות תשובה. חס וחלילה שזו תהיה דרך שתנהגנה בה בנות ישראל הצנועות, אולם אם נופלים - קמים!


אנסה לענות לשאלותייך:


א. מעמדך ההלכתי הוא כשל אחת שנפלה וקמה. מעמד זה הוא זכות גדולה, אולם הוא מחייב לדאוג כי הקימה תהיה למקום יותר גבוה מלפני הנפילה, והנפילה עצמה תהיה מקור לגדולה. את זה משיגים על ידי הגברת הקדושה והצניעות.


ב. זו שאלה קשה. על פי ההלכה כתובתה של מי שאינה בתולה היא מאה זוז. לכאורה, היה מקום לכתוב זאת בכתובה כדין, ולהשמיט ממנה את המילה "בתולתא" כדי שלא תהיה הכתובה שקר. ברם, כיוון שלחתן מותר להתחייב על מאתיים, וכיוון שהרב המקדש והעדים אינם חייבים לדעת את מצבך, לכאורה ניתן שלא לומר להם דבר כדי שלא לביישך. באחת החופות הראשונות שערכתי בחיי התעקשתי לא לעשות כך, כדי שהכתובה תהיה אמת לאמיתה, והשמטתי את המילה בתולתא. ברם, הזוג הלך אל גדול פוסקי בני ברק בעת ההיא, והוא הורה לי הלכה למעשה שלא לעשות כן, וכדי להקפיד על כבודך לכתוב כתובה רגילה, ולא לומר לעדים דבר. הם אינם מעידים על מצבך אלא על השערתם.


ג. ישנן הלכות אחרות לגבי נישאת כשהיא כבר אינה בתולה. אם מדריכת הכלות אינה יודעת יש לשאול רב שמדריך אותה.


ד. אם אין דם בתולים לא צריך לשמור הרחקה. אולם כדאי מאוד לשמור זאת מבחינה חיצונית, הן כדי שהציבור לא יידע, והן כדי שתהיה לכם תחושה של קודש (אם כי אין הלכה שמחייבת זאת).


ה. את נחשבת כמי שנפלה - וקמה. כגודל קימתך כן יהיה ערכך הגדול והנשגב.


ו. האם את מכירה חטא שלא ניתן לכפרה?


ז. בעלך אינו זוכה לעשותך כלי. בעלך זוכה בבעלת תשובה. מי יוכל לשפוט מה גדול יותר?


אשריו שזכה בך, ואשרייך שזכית במי שמבין למצבך, תומך ועוזר, ובונה יחד עימך בית של קדושה. מזל טוב.
התשובה פורסמה בספר רשו"ת היחיד שיצא בהוצאת הישיבה. להשגת הספר: 054-7-469124 (הלל)

 

 

בית המדרש