ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אלול ראש השנה לישיבות

ע"י: הרב יובל שרלו

לכבוד א´ אלול שיחול מחר מבאר הרב שרלו את התחושה שאמורה ללוות בן ישיבה בדרכו לישיבה ואת היחס שיש לתת לישיבה

 


אוויר חודש אלול מבשר תמיד את פתיחתה של שנה נוספת בלוח השנה המיוחד של הישיבה - כאילו הישיבה היא מעשר בכורות, וראש השנה שלה הוא אחד באלול.


עולמה של הישיבה הוא תיבת נוח, והוא מכוון לריכוז כל כוחות הנפש להתקשרות המוחלטת בריבונו של עולם. מדובר בריכוז התמדתי מובהק, שכן ההתמדה היא העניין החשוב ביותר שיש בעולמה של הישיבה, ובה טמונה כל הצלחתו של הלומד בישיבה; מדובר בריכוז אינטלקטואלי טוטאלי, שכן תנאי לתלמוד תורה הוא התמסרות מחשבתית לעולמה של התורה; עולם המידות אינו נספח לעולמה של הישיבה כי אם חלק בלתי נפרד מיעדיה, ותיקון המידות הרי הוא יסוד עבודת ד'; התעלות האדם בתפילה נעוצה במהותה של הישיבה, ולימוד שפת התפילה ואורחותיה הם מאדני הקיום של העולם הרוחני; הישיבה אינה מבקשת לכוון את הציר האנכי שבין אדם למקום בלבד, כי אם לייסד דיבוק חברים וקו אופקי רחב לב הפונה לעניינים שבין אדם לחבירו - ועוד ועוד. זוהי התיבה בה כולנו פותחים בהפלגה בה, ומבקשים כי שנת לימוד זה תהא גדולה יותר ועשירה יותר מקודמותיה.


בד בבד אין אנו מתעלמים מהעולם הנמצא מחוץ לעולמה של הישיבה. ניתן בטעות לתאר אותו כעולם בו מתרחש מבול, ואז להתעלם ממנו ואף להתנכר לו, ולהאמין כי עליו להיות מושמד, וכי עולמה של הישיבה צריך לתפוס את מקומו. ברם, לא כך לימדונו חכמים, אלא להפך: "'אתהלך לפני ה' בארצות החיים', אמר רב יהודה: זה מקום שווקים" (יומא עא ע"א). הישיבה היא ליבת החיים וגרעינם, ומכאן צריכה לצאת בשורה גדולה גם כלפי חוץ. ארצות החיים משוועים לבשורה רוחנית ומוסרית הנוצרת בעולם של תורת אמת; המציאות החברתית זועקת נואשות לתיקון בענייני צדק וחסד, שהם חלק בלתי נפרד מעולמה של תורה; סוגיות אתיות ואקולוגיות מעשיות ורוחניות עומדות על סדר היום הציבורי; יחידים המחפשים מהות ותוכן בחייהם, ומתנסים בעולמות רוחניים שונים - כל אלה ממתינים אף הם לעולמה של הישיבה.


מדובר בהשפעה דו כיוונית: הגרעין מקרין כלפי חוץ, ובד בבד מתחכך עם החוץ ומקבל במינונים נכונים כלפי פנים את מה שחסר לו בתיבה הסגורה והשטה על פני המים. כך הופך בית המדרש למעיין מים חיים.


לבחורי הישיבה כולם - יהי רצון שתהא זו שנה טובה ומבורכת, בו עולמו של תורה יתעצם עוד ועוד ויתפוס את מקומו הראוי . שלא תהא תורתכם שחוקה ולעוסה על ידי אחרים, אלא שתהיה אותנטית וייחודית לחיבור המיוחד שלכם עם תורתו של הקב"ה, מתוך המשך השלשלת של תורה מיום שניתנה בסיני; שלא תהא תורתכם מנותקת מן החיים, אלא מקיימת עמהם דיאלוג; שלא תהא תורתכם קרעים קרעים, אלא זו שנוצרת ב"אף" ובמאמצים ניכרים - לא יגעת ומצאת אל תאמן" שתהא תורתכם מלאה בשורה אישית ולאומית, ותחושה עמוקה של גאוות השתייכות ללומדי התורה בעולם המחוברת לענווה גדולה הלומדת מכל אדם. בכך נתקדם לחזון הגדול של "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים".


שנת לימוד טובה.

 

 

בית המדרש