ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שיר השירים (11): הבנת התרגום של פרק א

ע"י: הרב יובל שרלו

השיעור מתחיל לעסוק בתרגום שיר השירים לאחר ההקדמה שניתנה בשיעור הקודם. השיעור הנוכחי מתמקד בתרגום פרק א´.

Download File להצגת דף מקורות

לנוחות המאזין והצופה,להלן התרגום לפרק א' (זהו התרגום לעברית של התרגום):
א. שירים ותשבחות אשר אמר שלמה מלך ישראל ברוח הקודש לפני רבון העולם. עשר שירות נאמרו בעולם, והשירה הזאת משובחה מכולן. את השירה הראשונה אמר אדם, כאשר נמחל לו חטאו, ויום השבת בא והגן עליו, אז פתח פיו ואמר "מזמור שיר ליום השבת". השירה השניה אמר משה ובני ישראל, כאשר קרע להם אדון העולם את ים סוף, אזפתחו כולם פיהם כאחד ואמרו שירה, ככתוב: "אז ישיר משה ובני ישראל". השירה השלישית היא שירת הבאר אמרו (משה ו) בני ישראל, פתחו כולם פיהם כאחד ואמרו שירה, ככתוב: "עלי באר ענו לה". השירה הרביעית אמר משה אבי הנביאים, כאשר בא יומו להסתלק מן העולם והוכיח בה את עם בית ישראל, ככתוב: "האזינו השמים ואדברה". השירה החמישית אמר יהושע בן נון בהלחמו בגבעון, ומדו בשבילו השמש וירח שלושים ושש שעות וחדלו מאמור שירה, אז פתח הוא פיו ועמר שירה, ככתוב: "אז ידבר יהושע". השירה השישית אמר ברק ודבורה ביום אשר מסר ד' את סיסרא ואת מחנהו ביד בני ישראל, ככתוב: "ותשר דבורה וברק בן אבינועם" השיר השביעי אמרה חנה כאשר ניתן לה בן מד', ככתוב: "ותתפלל חנה". השירה השמינית אמר דוד מלך ישראל על כל הניסים אשר עשה ד' עמו, פתח פיו ואמר שירה, ככתוב: "וידבר דוד לד'". השירה התשיעית אמר שלמה מלך ישראל ברוח הקודש לפני ד' רבון העולם. והשירה העשירית עתידים לאמר בני ישראל בשעה שיצאו מגלותם מתוך העמים, ככתוב ומפורש על ידי ישעיהו הנביא: "השיר (הזה) יהיה לכם (לשמחה) כליל התקדש חג (הפסח) ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר ד'" כעם ההולך להראות לפני ד' שלש פעמים בשנה במיני זמר וקול תוף לעלות על הר ד' ולעבוד את ד' צור ישראל.

ב. אמר שלמה הנביא: ברוך שם ד' שנתן לנו את התורה על ידי משה ספרא רבא, כתובה על שני לוחות אבנים, וששה סדרי משנה ותלמוד על פה. והיה מדבר אתם פנים אל פנים כאדם המנשק לחברו מרוב חבה שאהב (אותנו) יותר משבעים אומות.

ג. לקול ניסיך וגבורותיך אשר עשית לעם בית ישראל חרדו כל העמים אשר שרדו את שמע גבורותיך ואותותיך הטובים ושמך הקדוש נשמע בכל הארץ כשמן המשחה הטוב היורד על ראשי המלכים והכהנים, ובשביל כך אהבו הצדיקים ללכת בדרכך הטובה, לרשת העולם הזה והעולם הבא.

ד. כאשר יצאו עם בית ישראל ממצרים, היתה שכינת אדון העולם הולכת לפניהם בעמוד ענן יומם ובעמוד אש לילה. אמרו צדיקי הדור ההוא לפני רבון העולם: נמשך נא אחריך ונרוץ אחרי דרך טובה, וקרב אותנו לתחתית הר סיני ותתן לנו את תורתך מבית גנזיך שבשמים, ונשמח ונגיל בעשרים ושתיים אותיות שנכתבה בהן, ונזכר אותן ונאהוב את אלהותך ונתרחק מאלילי העמים, וכל הצדיקים העושים הישר בעיניך יהיו יראים אותך ואוהבים את פקודיך.

ה. כשעשו בני ישראל את העגל נהפכו פניהם לשחור, כבני כוש השוכנים במשכנות קדר, וכאשר שבו בתשובה ונמחל להם, נשתנה זיו פניהם כמלאכים ועל שעשו יריעות למשכן שרתה עליהם שכינת ד', ומשה רבם עלה לרקיע ועשה שלום בינם ובין מלכם.

ו. אמרה כנסת ישראל נגד העמים: אל תבזוני כי נעשיתי, שחורה מכם על שעשיתי כמעשיכם והשתחויתי לשמש ולירח כי נביאי השקר גרמו כי יחרה בי אף ד', והם לימדוני לעבוד את אליליכם וללכת בחוקותיכם: ואת אדון העולם, אשר הוא האלהים, לא עבדתי ולא הלכתי בחוקותיו ולא שמרתי מצוותיו ואת תורתו.

ז. כאשר בא יומו של משה הנביא להסתלק מהעולם, אמר לפני ד': גלוי לפני, כי העם הזה עתיד להתחייב ולרדת בגולה. הגידה נא לי אפוא: איך יתפרנסו ואיך ישבו בין העמים שגזרותיהם קשות כחום וכשרב השמש באמצע היום בתקופת תמוז, ולמה יהיו נעים ונדים בין עדרי בני עשו וישמעאל המשתפים את אליליהם כחברים.

ח. אמר הקדוש ברוך הוא למשה הנביא: אם רוצה אתה לראות בגלות את כנסת ישראל משולה ליפה בנשים וכי תאהבנה נפשי - תלך באורחות הצדיקים ותסדר תפילה על פי רועיה ומנהיגי הדור, ותלמד את בניה, שנמשלו לגדיי עזים, ללכת לבית הכנסת ולבית המדרש, ובזכות זאת יתפרנסו בגולה עד היום אשר בו אשלח את המלך המשיח, והוא ינהל אותם בנחת אל משכנותיהם, הוא בית המקדש אשר בנו להם דוד ושלמה רועי ישראל.

ט. כאשר יצאו ישראל ממצרים רדפו פרעה ומחנהו אחריהם ברכב ובפרשים, והיתה הדרך סגורה לפניהם מארבע רוחות: מימין ומשמאל היו מדברות מלאים נחשים ושרפים, מאחוריהם פרעה הרשע ומחנהו ולפניהם ים סוף. מה עשה הקדוש ברוך הוא ? הוא נגלה בכח גבורתו על הים והוביש את הים ואת החומר לא הוביש. אמרו הרשעים והערב רב והנכרים אשר ביניהם: את מי הים היה יכול להוביש, אבל את החומר איננו יכול להוביש. בשעה זו חרה אף ד' בהם ורצה להטביעם במי הים כמו שנטבעו פרעה וחילו רכבו ופרשיו וסוסיו, לולי משה הנביא אשר פרש ידיו בתפילה לד' והשיב כעסו מהם, ופתח הוא וצדיקי הדור את פיהם ואמרו שירה ועברו בתוך ים סוף ביבשה, ובזכות אברהם יצחק ויעקב ידידי ד'.

י. כאשר יצאו אל המדבר אמר ד' למשה: כמה נאה העם הזה לתת להם דברי התורה שתהא כרסן בלחייהם שלא יסורו מהדרך הטובה כמו הסוס המרוסן, וכמה נאה ערפם לשאת עול מצוותי כמו העול על עורף השור החורש בשדה ומפרנס את עצמו ואת בעליו.

יא. ובכן נאמר למשה: עלה לרקיע ואתן לך את שני לוחות האבן חצובים מספיר של כסא הכבוד, נוצצים כזהב טוב, מסודרים בשיטין כתובים באצבעי וחקוקים בהם עשרת הדברים המזוקקים יותר מכסף המזוקק שבע פעמים שבע, כמספר עניניהם שמתפרשים בארבעים ותשעה פנים, על ידיך בשביל עם בית ישראל.

יב. ובהיות עוד משה רבם ברקיע עומד לקבל את שני לוחות האבנים והתורה והמצוה, קמו רשעי הדור ההוא והערב רב שביניהם ועשו עגל של זהב, והבאישו מעשיהם, ויצא להם שם רע בעולם, תחת אשר מלפנים היה ריחם נודף בעולם, ואחרי כן נבאש ריחם כנרד שריחו רע מאד, ועל בשרם עלתה צרעת.

יג. בעת ההיא אמר ד' למשה: לך רד כי שחת עמך, הרף ממני ואכלם. אז שב משה ובקש רחמים מלפני ד', וד' זכר להם עקידת יצחק שאביו עקד אותו בהר המוריה על המזבח וישב ד' מכעסו, וישכן שכינתו בינהם כמו מלפנים.

יד. אז ירד משה ושני לוחות האבנים בידו, ובגלל חטא בני ישראל כבדו ידיו ונפלו ונשברו. אז הלך משה וידק את העגל ויפזר את עפרו בנחל וישק את בני ישראל, ויהרג את כל אלה שהיו חיבים הריגה. ויעל שנית לרקיע ויתפלל לפני ד' ויכפר על בני ישראל, ואז נצטווה להקים המשכן והארון. בעת ההיא הזדרז משה ועשה את המשכן ואת כל כליוואת הארון וישם בארון את שני הלוחות האחרונים ומנה את בני אהרן הכהנים להקריב קרבנות על המזבח ולנסח יין על הזבחים. ומניין היה להם יין לנסח ? הלא הם היו במדבר לא מקום כשר לזרע ואף לא תאנה וגפן ורמון ? אלא היו הולכים לכרמי עין גדי ולוקחים משם אשכולות ענבים וסוחטים מהם יין ומנסכים על המזבח רבע ההין לכבש אחת.

טו. כאשר עשו בני ישראל רצון מלכם הוא בדברו משבחם בפמליא של המלאכים הקדושים ואמר: כמה נאה את בתי החביבה כנסת ישראל בזמן שאת עושה רצוני ועוסקת בדברי תורתי, וכמה מתוקנים מעשייך, ועיניך כגוזלים בני יונה שמתכשרים להקרב על גבי המזבח.

טז. משיבה כנסת ישראל לפני רבון העולם וכן אומרת: כמה נאה שכינת קודשיך בזמן שאתה שוכן בינינו ומקבל ברצון תפילתנו, ובשעה שאתה משרה בגורלנו חבה, ובנינו מתרבים בארץ ואנחנו מתרבים וגדלים כעץ שתול על עין המים, שענפיו יפים ופריו רב.

יז. אמר שלמה הנביא: כמה נאה בית המקדש שנבנה על ידי מעצי ארזים, אבל יותר נאה יהיה בית המקדש שעתיד להבנות על ידי מלך המשיח שקירותיו יהיו מארזים של גן העדן וכתליו מברוש ואשוח ואורן.

 

 

בית המדרש