ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

צום גדליה ומשמעותו להיום

ע"י: הרב יובל שרלו

צומות לא נועדו לחפירה ארכיאולוגית בעבר ההיסטורי. הם נועדו כדי להרכיב את האירוע ההיסטורי על עינינו בשעה שאנו מתבוננים אל אתגרי ההווה. נורות האזעקה שהודלקו ברצח גדליה מהבהבות גם היום, בעומדנו לקראת הכרעות קשות ביותר העומדות לפתחנו.

 


רצח גדליה בן אחיקם הוא שמוטט למעשה את התקווה שנותרה לאחר חורבן הבית הראשון. חורבן המרכז הרוחני החשוב, קשה ככל שיהיה, עדיין הותיר מקום לתקווה: לקיומה של אוטונומיה קטנה בארץ, לחידושה של הברית הפנים-ישראלית, ואולי אפילו לכינון מחדש של בית המקדש. הרצח הפנימי הרס את כל אלה, והוא שהביא בסופו של דבר להתפוררות הישוב כולו, לבריחה למצרים ולארצות אחרות, ולהותרת ארץ ישראל כשממה.


צום גדליה הוא אפוא יום תזכורת לכל אלה. הצום נועד להוציא אותנו מהמסגרת היום יומית בה אנו נלחמים בחירוף נפש על עמדותינו, וסבורים כי קיומו של העולם מותנה בכך שהעמדות שבהן אנו מאמינים תתקבלנה כולן. הוצאה זו נועדה כדי להזכיר לנו שיש משהו חשוב יותר מכל אלה, והוא עצם הקיום המשותף. כל כך הרבה פעמים למדנו בהיסטוריה היהודית כי הקנאות וההליכה עד הסוף הם מקור החורבן, ואף על פי כן אנו נזקקים בכל שנה לניעור מחודש שיטמיע בנו את ההכרה הזו.


לא ניתן למנוע רצח פוליטי על ידי שימוש בכוחות החוק והמשפט בלבד. את זה למדנו גם בהיסטוריה המצומצמת של מדינת ישראל. מדובר במערכה כוללת של תרבות חיים ודיבור, של הכרה עמוקה באמת המצויה גם בעמדות האחרות, של כללי ניהול דיון וויכוח, של הימנעות משימוש בכוח השלטון למעשי שחיתות ואטימות, ושלילה מוחלטת של שימוש באלימות. כל אלה הם חלק בלתי נפרד מתרבות קיום. מקומות רבים המדברים בשבחה של אהבת ישראל וחשיבות אחדות האומה אך לא מכירים בתנאים הנדרשים כדי לקיימם, ובכך שמדובר גם בשפת הויתור וההקשבה - אינם עומדים למעשה על התוך הפנימי המיוחד של הנדרש לאחדות זו. כל זה מחייב הכרעה עמוקה מאוד של כל אחד מאתנו.


קיומו של צום גדליה משתלב היטב דווקא בין ראש השנה ויום הכיפורים. האתוס הבסיסי של ימים אלה הוא הצורך הכפול בשיקום ותשובה: תשובה בעניינים שבין אדם לאלוהיו ותשובה בעניינים שבין אדם לחבירו. צום גדליה עומד כתמרור חד וכואב המלמד מה טיבה של חברה שאינה פונה לשמוע את כל הקולות שבתוכה, ולהכיל את האנשים כולם - לא רק את אלה הנשמעים בויכוחים הגדולים אלא גם את אלה שבשולי הדרכים; חברה שלא יודעת להתווכח; חברה שאינה מכירה בלגיטימיות של ה"אחר" שבתוכה ועוד ועוד. נביאי ישראל הדגישו כל כך הרבה פעמים את החשיבות העליונה של היחסים שבין אדם לחבירו כתשתית כל הקיום, והם שצריכים להיות לנו מורי דרך בשעה הזו.


צומות לא נועדו לחפירה ארכיאולוגית בעבר ההיסטורי. הם נועדו כדי להרכיב את האירוע ההיסטורי על עינינו בשעה שאנו מתבוננים אל אתגרי ההווה. נורות האזעקה שהודלקו ברצח גדליה מהבהבות גם היום, בעומדנו לקראת הכרעות קשות ביותר העומדות לפתחנו. המודעות שלנו לכך שהמאבק הבלתי מתפשר על עמדותינו בנושאים החשובים הנראים לנו כחשובים ביותר, עלול למוטט את הקרקע כולה תחת רגלינו, ולהביא לחורבן, הוא הלקח היותר חשוב מרצח גדליה, והוא כל כך אקטואלי.

 

 

בית המדרש