ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

סוכות חלק מימים נוראים?

ע"י: הרב יובל שרלו

הימים הנוראים אינם מסתיימים ביום הכיפורים. המעיין היטב בפרשת המועדים בתורה יגלה כי למעשה אין קבוצת חגים הכוללת את הימים הנוראים בלבד. מדובר במערכת חגי החודש השביעי המקודש, שנכללים בהם שלושה חגים ולא שניים. על כך במאמר הבא

 

הימים הנוראים אינם מסתיימים ביום הכיפורים. המעיין היטב בפרשת המועדים בתורה יגלה כי למעשה אין קבוצת חגים הכוללת את הימים הנוראים בלבד. מדובר במערכת חגי החודש השביעי המקודש, שנכללים בהם שלושה חגים ולא שניים: האחד בחודש השביעי הוא הקרוי אצלנו ראש השנה, העשירי בחודש זה הוא יום הכיפורים, והחג השלישי הוא חג הסוכות. חג הסוכות אפוא שייך לשתי מערכות של חגים - מחד גיסא הוא חלק ממערכת שלוש הרגלים, ומאידך גיסא הוא חלק ממערכת חגי החודש השביעי המקודש. על כן קורבנות כפולים ועניינים נוספים אחרים כפולים בו.

למה כל כך חשוב להדגיש את העובדה הזו ? יש להדגשה זו משמעות קיומית עמוקה. לו חגי החודש השביעי היו מסתיימים ביום הכיפורים הייתה מוקרנת על השנה כולה המחשבה כי למעשה אנו חפצים לבנות את עצמנו כ"אנשי יום הכיפורים". בדרך זו, היינו מתגעגעים כל הזמן לברוח מן העולם, ולהיות כמלאכים, ולראות כאידיאל החיים שלנו עולם המנותק מהעולם הזה - בדיוק כפי שאנחנו חווים את יום הכיפורים. יום הכיפורים היה הופך למודל העיקרי אליו אנו מכוונים את עצמנו. היינו מנסים לחיות חיים מתמידיים המתכחשים לעובדה שבני אדם אנחנו, ומנסים לחיות באופן מתמיד כמו מלאכים.

לעומת זאת, הדגשת העובדה כי חגי החודש השביעי מסתיימים בחג הסוכות מקרינה דמות אחרת על השנה כולה. אנו רוצים להיות "אנשי סוכות" - אנשים הקושרים עולמות: חוגגים את חג האסיף - אך בסוכה שהיא זכר לענני הכבוד; אוכלים בשר ויין אך בבית המקדש ובעליה לרגל; שואבים מלוא החופניים של רוח הקודש - אך שבים ביום למחרת אל אוהלנו וחיים בדרך הארץ הטבעית; אומרים "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" וזוכרים כי הקב"ה הוא זה שנתן לנו את הכוח לעשות את החיל הזה. כך מלמד אותנו החודש השביעי המקודש את הדמות שהתורה מציבה כמטרת יסוד: יהודי של סוכות.

הדברים נכונים לא רק ביחס להצבת מודל החיים אליו אנו שואפים, כי אם גם ביחס לתשובה. הרב קוק לימד אותנו כי תהליך התשובה החיוני והמבורך של הימים הנוראים במובן המקובל של תהליך התשובה, תובע גם מחיר מסוים. עברנו זה עתה ימים מיוחדים של תיקון, שהיו מבוססים מטבע מהותם על התכנסות, צום וכניעה. יראת ד' היא שהייתה מרכזית כל כך בהתייחסות שלנו לכל הקשר בינינו ובין הקב"ה. אלו היו ימים חשובים ביותר, שלא ניתן בלעדיהם, ולא ניתן לעבור תהליך של תיקון והתעלות בלי ראש השנה ויום הכיפורים. ברם, כמו לכל תהליך רוחני עוצמתי גם תהליך תשובה זה גובה מחיר. המחיר הנגבה הוא העובדה שכל כוחות החיים מתקטנים, ושאנו מוצאים את עצמנו מוחלשים ונמוכים יותר. לשיקום המחיר של התשובה מיועד חג הסוכות, והימים שבין יום הכיפורים וסוכות שאנו מצויים בהם כעת. אנו שבים אל השמחה, אל הבריאות הנפשית, אל העוז ואל החיים ומפתחים מחדש את מה שאנו באמת.

אנו קרואים אפוא להפוך את חג הסוכות לחג שיעצב את חיינו לאורך השנה כולה. הוא זה המבסס אצלנו את ההתייחסות המשלבת והמאחדת של העולמות הרוחניים כולם. הוא זה שמלמד אותנו לבנות חיים האמוניים בדרך ראויה, ולחיות אותם במלוא העוצמה בארץ ישראל. הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות בהם אנו מצויים עתה הם אלה המאפשרים לנו להמשיך מחד גיסא את אווירת יום הכיפורים ואת התקוות שאנו תולים בעצמנו ובכוונותינו הטובות, ומאידך גיסא להיפתח לחיים מלאים של חג הסוכות, המציב בפנינו את היעד לכל השנה כולה: יהודי של סוכות.

פורסם בעלון 'שבתון' לפרשת האזינו תשס"ט

 

 

בית המדרש