ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שיר השירים (13): התרגום לשיר השני

ע"י: הרב יובל שרלו

בשיעור זה מתחיל העיסוק בתרגום לשיר השני של שיר השירים

Download File להצגת דף מקורות

לנוחות הצופה להלן התרגום בו דן השיעור:

א. אמרה כנסת ישראל: בזמן שאדון העולם משרה שכינתו בתוכי, הנני משולה לחבצלת רטובה מגן העדן ומעשי נאים כשושנה אשר במישור גן העדן.

ב. ואם הוא מסַלֵק את שכינת קדשו ממני, אני משולה לשושנה בין החוחים שענפיה דקורים וקרועים, ככה אני דקורה וקרועה מגזרות רעות בגלות בתוך ארצות העמים.

ג. כמו שנאה ומשובח האתרוג בין עצי סרק, וכל באי עולם אוהבים אותו, כך ריבון העולם נאה ומשובח בין המלאכים, בשעה שנגלה על הר סיני לתת את התורה לעמו. בשעה ההיא בצל שכינתו חמדתי לשבת, ודברי התורה נעימים לחכי ושכר מצוותיו שמור לי לעולם הבא.

ד. אמרה כנסת ישראל: הכניס אותי ד' לבית המדרש על הר סיני ללמוד תורה מפי משה ספרא רבא, ודרך מצוותיו קבלתי עלי בחבה ואמרתי: כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע.

ה. ובשעה אשר שמעתי את קולו מדבר מתוך שלהבת האש, זעתי וחרדתי לאחורי מפחד, אז קרבתי אל משה ואהרן ואמרתי להם: קבלו אתם כל דברי ד' מתוך האש והכניסו אותי לבית המדרש, וסעדו אותי בדברי תורה שעליהם נוסד העולם, ותנו רדידים על צוארי - פשר המילים הקדושות הנעימות לחכי כתפוחי גן עדן, ואני אעסוק בהם ובהם אתרפא. כי חולת אהבה אני.

ו. כאשר הלכו בני ישראל במדבר היו ענני הכבוד סובבים אותם ארבעה מארבע רוחות העולם, כדי שלא תשלט בהם עין הרע, ואחד מלמעלה שלא ישלט בהם שרב ושמש ואף לא מטר וברד; ואחד מתחת שהיה נושא אותם, כמו שנושא האומן את היונק בעטיפתו, ואחד היה רץ לפניהם דרך שלשת ימים להשפיל את ההרים ולהרים את העמקים, והורג את כל הנחשים השרפים והעקרבים אשר במדבר, והיה בוחר להם מקום כשר ללינה, בשביל שהיו עסוקים בתלמוד תורה שנתנה להם מימין ד'.

ז. אחרי כן נאמר למשה בנבואה מפי ד' לשלוח מרגלים לרגל את הארץ, כאשר שבו מרגל את הארץ הוציאו שם רע על ארץ ישראל ונתעכבו ארבעים שנה במדבר. אז פתח משה את פיו וכן אמר: השבעתי אתכם בני ישראל בד' צבאות ובאיתני ארץ ישראל שלא תזידו לעלות לארץ כנען עד שיהיה רצון מלפני ד' ויכלה כל הדור, אנשי המלחמה, למות במחנה כאשר זדו אחיכם בני אפרים שיצאו ממצרים שלשים שנה קודם שהגיע הקץ ונפלו בידי פלישתים היושבים בגת והרגו אותם; ואתם המתינו עד זמן ארבעים שנה, ואחר כך יעלו בניכם וירשו אותה.

ח. אמר שלמה המלך: בזמן שהיה עם בית ישראל נתון לשעבוד במצרים עלתה צעקתם השמימה, אז נגלה ד' למשה בהר חרב ושלחו מצרימה לגאול אותם ולהוציאם מתוך לחץ שעבוד מצרים והחיש את הקץ בזכות אבותיהם הנמשלים להרים ודלג על זמן השעבוד מאה ותשעים שנה בגלל צדקת האמהות שנמשלו לגבהות.

ט. אמרה כנסת ישראל: בזמן שנגלה ד' במצרים בליל הפסח והרג כל בכור, ברכבו על כרוב קל, ורץ כצבי וכעפר האילים והגן על הבתים אשר בהם ישבנו אנו, ועמד אחר כתלינו להשגיח מן החלונות והציץ מן החרכים וראה דם זבח הפסח ודם המילה חקוק על שערינו, ומהר מן השמים וראה את עמו אוכלים את זבח החג צלוי באש על תמכה ועולשין ופטירין (=מיני מרור) וחס עלינו ולא נתן רשות למלאך המשחית לחבל בנו.

י. ובבקר ענה אהובי ואמר לי: קומי לך כנסת ישראל אהובתי מאז והיפה במעשים, לכי צאי משעבוד מצרים.

יא. כי זמן השעבוד הדומה לסתָו עבר, והשנים אשר אמרתי לאברהם בברית בין הבתרים נתקצרו; ומרות מצרים, המשולה לגשם טורד, חלף הלך ולא תוסיפו לראותם עד עולם.

יב. ומשה ואהרון שנמשלו לענפי תמר, נראו לעשות ניסים בארץ מצרים, וזמן קטוף הבכורות הגיע, וקול רוח הקדש של הגאולה אשר השמעתי לאברהם אביכם הלא כבר שמעתם מה שאמרתי לו: וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחר כן יצאו ברכוש גדול, עכשיו אני רוצה לעשות מה שהבטחתי לו.

יג. פתחה כנסת ישראל, שנמשלה לבכורי תאנים, פיה ואמרה שירה על ים סוף, ואף העוללים והיונקים שבחו לאדון העולם בלשונם. מן יד (=מיד) אמר להם אדון העולם: קומי לך כנסת ישראל אהובתי ויפתי, לכי מפה לארץ שהבטחתי לאבותיך.

יד. וכאשר רדף פרעה הרשע אחרי עם ישראל, נמשלה כנסת ישראל ליונה הסגורה בחגוי הסלע והנחש מציק לה מבפנים והנץ מבחוץ, כך היתה כנסת ישראל סגורה מארבע רוחות השמים: לפניהם הים, מאחוריהם רודף השונא, ומשני רוחותיהם מדברו מלאים נחשים שרפים שנושכים והורגים בארסם את האנשים, ומן יד פתחה פיה בתפילה אל לד', ויצאה בת קול משמים וכך אמרה: את כנסת ישראל, המשולה ליונה טהורה ונחבאה בחגוי הסלע ובסתר המדרגה, הראיני את מראיך ואת מעשיך הטובים, השמיעיני את קולך כי קולך ערב בתפילה בבית מקדש מעט ומראיך יפים במעשים טובים.

 

 

בית המדרש