ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

רגשות עזים כלפי חילונית

ע"י: הרב יובל שרלו

מה לעשות אם אני חש כלפי חילוניה רגשות עזים?האם שייך לצאת עם חילונית? מה לעשות?על כך בתשובה הבאה

 


 


שאלה:


שלום לכבוד הרב. מזה שנתיים שאני מכיר מישהי שאינה דתיה, אך הקשר שלי איתה הוא דל ביותר. עד היום דיברתי איתה אולי שמונה פעמים. בשבוע האחרון, נפגשנו ודיברנו על עניינים של אמונה. אינני יודע אם היא מתכוונת להתקרב, או שאינה מתכוונת להתקרב. אינני יודע מהם תכנוניה לעתיד. אינני מכיר אותה מספיק. מה שאני יודע בבירור זה שיש לי רגשות עזים כלפיה.


אני אינני מצליח להחליט מה עדיף לי - לברוח מזה, להמשיך לתהות "מה היה קורה לו..." ולסבול, או לנסות בכל זאת לשלב שילוב שהוא אמנם מסוכן, אך האושר שייגרם לי כתוצאה ממנו יהיה פשוט (בעזרת השם כמובן) מדהים.


 אינני בא מתוך נקודת הנחה שאצליח לעזור לה לחזור בתשובה, אינני יודע אם בכוחי לעשות כן. אני רק יודע שהדילמה מורכבת מהמון גורמים ובעיות כגון לימודי בישיבה, החברה הסובבת אותי, הבעיות ההלכתיות שנצטרך לפתור בינינו... אבל, משום מה, הרגש צועק אלי לתת לזה צ'אנס... ופשוט אינני יודע מה לעשות. אודה לרב אם יעזור לי להגיע להחלטה ולהיות שלם איתה, בעז"ה. תודה רבה.


 


תשובה


שלום וברכה. אני מתקשה מאוד לענות על בקשתך, משתי סיבות: ראשונה בהן היא העובדה שמדובר בנושא הקשור כל כך בהיכרות אישית עימך ועימה, וגם אז יכולתי לעמוד על טיבם של בני אדם ועל העתיד הצפוי להם יחד היא כל כך דלה, שהרי אין אדם יכול לעמוד על אופיו העצמי, קל וחומר על של חברו, עד שממש לא ניתן לומר דבר מה אישי בעל משמעות.


סיבה שניה היא המקום בו מצויה עבודת האלוקים: אתה מצייר מציאות שבה הקשר בינך ובין הבחורה מוצף ברגשות עזים, אלא שיש בעיה בתחום הדתי. אני איני מסוגל להבין זאת. העולם האמוני אינו גיבנת או תוספת לאישיות, כי אם דבר מה מהותי ביותר. היות האדם מאמין אינה תוספת על היותו אדם, כי אם דבר מה המעורב בו באופן אינטגרלי עמוק, ואילו בשאלתך מנותקות שתי ההוויות, האישית והאמונית, דבר שאני מתקשה להבינו.


בשל כך, גישתי העקרונית היא כי קשר עמוק, אינטימי ורומנטי בין מאמין ללא מאמין לקוי ביסודו, או בתחום האמונה או בתחום הרומנטי. אם מדובר בהתקדמות איטית - לכך יש סבלנות והרבה דברים נפלאים נבנו על ידי התקדמות אישית של תשובה. ברם, אם מדובר, כפי שציירת, בריחוק נפשי מהאמונה, אני מציע באופן קטגורי לא להסתבך בקשר מעין זה. האושר הקיים הוא בסיס גדול מאוד לבנייה משותפת של חיים, אך אינו יכול להיות בסיס בלעדי, בשל שינויים גדולים המתחוללים במשך השנים, בהם מתגלה כי האושר הוא אחד המרכיבים, אך בלי הזדהות נשמתית עם האישיות ועם תחומים אחרים הוא קורס ומפיל עימו את הקשר הנפשי. לא הבעיות הן אלה שצריכות להטריד אותך - בעיות נוצרו כדי שיתגברו עליהן. המטריד צריך להיות הסיכוי שמשהו טוב ייצא מזה, בשל הנימוקים שהעליתי לעיל. אתה יכול לשוב ולעסוק עמנו בסוגיה זו. כל טוב, ונתבשר בבשורות טובות.
לקוח מתוך הספר רשו"ת היחיד שיצא בהוצאת הישיבה

 

 

בית המדרש