ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מעשה סדום

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מסביר כיצד הפך הביטוי מעשה סדום כעוסק בהתעללות מינית ועל המסר הנובע מכך

 


הביטוי "מעשה סדום" נקבע בשפה העברית כביטוי העוסק בהתעללות מינית. המקור לביטוי זה הוא פרשת השבוע שלנו - פרשת וירא. בין השאר היא מתארת את סדום כמקום בו אורחים אינם רצויים. בשעה שבאו אורחיו של לוט צבאו אנשי העיר על ביתו, וקראו: "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם". "נדעה אותם" משמעו התעללות מינית. מכאן חלחל הביטוי לשפה העברית, ואף לספר החוקים של מדינת ישראל. האתוס של מעשה סדום והחומרה שבו נובעים גם מהעובדה כי פרשת השבוע מתארת גם את השיפוט הא-לוהי של סדום, ואת הפיכתה של סדום למקום חורבות. סדום היא סמל למקום פורח ומפותח שאין לו זכות קיום בשל עבירות המין החמורות המבוצעות בו.


המסר הזה לעצמו הוא מסר משמעותי מאוד. זהו חלק מתפיסת התנ"ך שזכות הקיום של מקום מסוים אינה נעוצה בהצלחה הכלכלית שלו, או בניקיון ברחובות. זכות הקיום מתחילה בראש ובראשונה ביסודות המוסריים של אותו מקום, ופגיעה מינית במעשה סדום כחלק ממערכת התנהגותית נורמטיבית היא סיבה מספקת להפיכת אותו מקום למדבר ולמקום שומם.


ברם, כשבא הנביא יחזקאל לתאר את הסיבה להפיכת סדום הוא הדגיש נקודה נוספת: "הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה", לאמור: הנביא אינו מדגיש רק את העוול בהתייחסות המינית אל האורחים, אלא בעצם החקיקה כנגד אורחים. סדום שלפני הפיכתה מתוארת כחברת שפע, שלא חסר לה דבר. ברם, אנשי סדום ביקשו לשמור על הנכסים שלהם ועל השקט ב"שכונה" ובשל כך ניתקו את עצמם ממחויבות חברתית. החקיקה שמנעה כניסת אורחים לסדום באה כדי להגן על רמת החיים ואיכות החיים של תושבי המקום, ועובדה זו לעצמה הייתה סיבה להפיכת המקום לתל חורבות.


ומדוע ? כי בד בבד עם הסלידה התנכי"ת מהתעללות מינית, התנ"ך גם לא מכיר בזכותו של מקום להתקיים כאשר הוא מנתק את עצמו מהחובות החברתיות המוטלות על אלה שמסוגלים. מקום שאינו מחזיק ידי עני ואביון, ומנכר את עצמו מאחריות גם ל"אחר" העני והאביון, אוטם את עצמו מכל הנעשה מחוץ לסביבתו הקרובה, ובכך מאבד את זכותו להתקיים. זכות הקיום קשורה לא רק בשאלה האם אתה פוגע במישהו אחר, אלא גם בשאלה האם אתה ממלא את חובתך המסוימת כלפי אלה שכשלו בצידי הדרכים.


אמור מעתה: הביטוי "מעשה סדום" צריך להתייחס לשני כיווני ביקורת. כיוון אחד הוא אכן זה הנוהג בשפה העברית המקובלת, ואוסר באופן מוחלט כל פגיעה מינית שלא בהסכמה במישהו אחר, יהא האדם אשר יהא. כיוון שני הוא זה שצריך לחזור ולהתייחס אליו לאור המשמעות המקורית של הביטוי "מעשה סדום" בדברי יחזקאל הנביא - איסור שמירת כל הטוב לעצמך בלי להחזיק יד עני אביון ולנסות לחלץ אף אותו מהמשבר בו הוא שרוי.


המאמר יתפרסם השבת בעלון אינטרנטי המופץ לאנשי עסקים ע"י צוהר

 

 

בית המדרש