ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

שיעורים בשיר השירים (14): פרק ב פס´ ח-יד

ע"י: הרב יובל שרלו

לנוחות המאזין להלן התרגום:

 

ח. אמר שלמה המלך: בזמן שהיה עם בית ישראל נתון לשעבוד במצרים עלתה צעקתם השמימה, אז נגלה ד' למשה בהר חרב ושלחו מצרימה לגאול אותם ולהוציאם מתוך לחץ שעבוד מצרים והחיש את הקץ בזכות אבותיהם הנמשלים להרים ודלג על זמן השעבוד מאה ותשעים שנה בגלל צדקת האמהות שנמשלו לגבהות.

ט. אמרה כנסת ישראל: בזמן שנגלה ד' במצרים בליל הפסח והרג כל בכור, ברכבו על כרוב קל, ורץ כצבי וכעפר האילים והגן על הבתים אשר בהם ישבנו אנו, ועמד אחר כתלינו להשגיח מן החלונות והציץ מן החרכים וראה דם זבח הפסח ודם המילה חקוק על שערינו, ומהר מן השמים וראה את עמו אוכלים את זבח החג צלוי באש על תמכה ועולשין ופטירין (=מיני מרור) וחס עלינו ולא נתן רשות למלאך המשחית לחבל בנו.

י. ובבקר ענה אהובי ואמר לי: קומי לך כנסת ישראל אהובתי מאז והיפה במעשים, לכי צאי משעבוד מצרים.

יא. כי זמן השעבוד הדומה לסתָו עבר, והשנים אשר אמרתי לאברהם בברית בין הבתרים נתקצרו; ומרות מצרים, המשולה לגשם טורד, חלף הלך ולא תוסיפו לראותם עד עולם.

יב. ומשה ואהרון שנמשלו לענפי תמר, נראו לעשות ניסים בארץ מצרים, וזמן קטוף הבכורות הגיע, וקול רוח הקדש של הגאולה אשר השמעתי לאברהם אביכם הלא כבר שמעתם מה שאמרתי לו: וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחר כן יצאו ברכוש גדול, עכשיו אני רוצה לעשות מה שהבטחתי לו.

יג. פתחה כנסת ישראל, שנמשלה לבכורי תאנים, פיה ואמרה שירה על ים סוף, ואף העוללים והיונקים שבחו לאדון העולם בלשונם. מן יד (=מיד) אמר להם אדון העולם: קומי לך כנסת ישראל אהובתי ויפתי, לכי מפה לארץ שהבטחתי לאבותיך.

יד. וכאשר רדף פרעה הרשע אחרי עם ישראל, נמשלה כנסת ישראל ליונה הסגורה בחגוי הסלע והנחש מציק לה מבפנים והנץ מבחוץ, כך היתה כנסת ישראל סגורה מארבע רוחות השמים: לפניהם הים, מאחוריהם רודף השונא, ומשני רוחותיהם מדברו מלאים נחשים שרפים שנושכים והורגים בארסם את האנשים, ומן יד פתחה פיה בתפילה אל לד', ויצאה בת קול משמים וכך אמרה: את כנסת ישראל, המשולה ליונה טהורה ונחבאה בחגוי הסלע ובסתר המדרגה, הראיני את מראיך ואת מעשיך הטובים, השמיעיני את קולך כי קולך ערב בתפילה בבית מקדש מעט ומראיך יפים במעשים טובים.

 

 

 

בית המדרש