ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ציות לחוקים הנוגדים את התורה

ע"י: הרב יובל שרלו

בתשובה זו שנתנה ערב הגירוש מגוש קטיף,חוזר הרב שרלו ליסודות המשנה הציונית דתית ולשאלת היחס לחוקים שלא הולכים על פי דרך ההלכה וסותרים אותה


שאלה:
שלום לרב,


אנחנו מחונכים לקיים את חוקי המדינה, אך חובתנו היא לקיים את ההלכה ואת התורה. ב''ה, עוד לא הגענו למצב שיש חוק שמורה לנו לבצע דבר הסותר את התורה, אך נראה שהמצב לא רחוק מכך. מה דעת הרב לגבי חוקים פוליטיים הנוגדים את חוקי התורה? האם הם מתבטלים או שקיימת פה התלבטות בין שני ערכים שווים, כמו שתי הלכות שמתנגשות?


 


תשובה
שלום וברכה,


יסוד היסודות הוא שאין אנו נשמעים לשום חוק ולשום צו הנוגד את התורה. אנו משעבדים עצמנו באופן מוחלט לריבונו של עולם, ופועלים לאור דבריו. זהו היסוד המופיע בראש עשרת הדיברות - קבלת עול מלכות שמים, ואנו שבים ואומרים קבלה זו ב"שמע ישראל" הנאמר למעלה מפעמיים ביום.


הדבר מחייב אותנו לבחון היטב מה ריבונו של עולם ציווה. פעמים רבות אנו משוכנעים כי ריבונו של עולם ציווה דבר מה ומקפידים בו, אולם בירור מעלה כי לא כך ציווה עלינו ריבונו של עולם.


אני מבין כי הנושא עליו אתה מדבר הוא ההחלטה על הסגרת שטחי גוש קטיף לפלשתינאים, וזו דוגמה מצוינת דרכה ניתן לברר את הסוגיה העקרונית.


כדי לסרב למלא אחר חוק פינוי-פיצוי בטיעון כי ריבונו של עולם אוסר עלינו למלא אחר חוק זה, אנו חייבים להניח שלוש הנחות הלכתיות, שעל כל אחת מהן ניתן לערער:


א. אנו חייבים להניח כי על פי התורה אסור למדינת ישראל לומר שאין היא יכולה להחזיק בשטחי ארץ ישראל אלה וכי ההחזקה גובה ממנה מחיר כבד מדי בכל התחומים, והיא חייבת להחזיק בהם בכל מחיר. הנחה זו לעצמה כלל אינה מבוררת, ורק אזכיר כי לדעת רוב מוחלט של הפוסקים החרדיים - אשכנזים וספרדים - היא לא נכונה מבחינה הלכתית.


ב. אנו חייבים להניח כי חובה זו עדיין מוטלת על הפרט, לאחר שהמדינה החליטה על החוק. הנחה זו אף היא ניתנת לערעור, וכתב על כך הרב אבינר הי"ו כי משעה שהממשלה החליטה את החלטתה בעניין זה, אף שהדבר איום ונורא, אין חובה הלכתית ייחודית על היחיד. בכך הדברים שונים מהחלטת ממשלה, ח"ו, לאכול חזיר או לחלל שבת.


ג. אנו חייבים להניח כי החובה הזו אינה נדחית מפני חובות אחרות. אף זו הנחה שניתן לערער עליה. בהחלט ניתן לטעון, וכך גם אני הקטן סובר, כי אף שיש מצווה האוסרת על הממשלה ואף שהיא מוטלת על היחיד, יש עוד מצוות. אחת המצוות הגדולות, ואולי הגדולה מכולן, נוגעת לקיומו של עם ישראל ולאיסור פיקוח נפש לאומי פנימי. אני מעריך כי אם יהיה מרי אזרחי שימנע מהממשלה לבצע את החלטותיה, ואם הצבא ייכנס למערבולת סירוב פקודות המוני לכאן ולכאן - אנו נאבד. לא זו בלבד שנאבד פיזית, עוד נהרוס את היכולת שלנו להיות חלק מהאומה ולקדם אותה מבחינה רוחנית. לפיכך, ייתכן כי פיקוח נפש לאומי דוחה את השיקולים האחרים.


הדבר מלמד אותך כי הסוגיה סבוכה מאוד ועמוקה, ולא ניתן לצאת בהצהרה כי חוקי התורה קודמים לכל דבר ובשם הצהרה זו לעשות דברים, קודם שמבררים מה רצון התורה באמת, ומה ציווה אותנו ריבונו של עולם.


וה' יאיר עינינו. כל טוב.
התשובה פורסמה בספר רשות הציבור שיצא בהוצאת הישיבה

 

 

בית המדרש