ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אמונה על סדר התורה שבכתב (3):מהו צלם אלוקים ?

ע"י: הרב יובל שרלו

מהו הצלם אלקים של האדם?מדוע האדם מתואר כמעט כמו אלקים בספר תהילים?על כך בשיעור הבא


מבוא:


בָּרוּךְ אַתָּה ד' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד, בָּרוּךְ אַתָּה ד' יוֹצֵר הָאָדָם


בתוך שבע ברכות הנישואין ברם בולטת ברכת נישואין זו בשל העובדה שנוסחה הוא המרחיק לכת ביותר. אנו מברכים על כך שהאדם נוצר בצלם א-לוהים, ואף נוקטים בנוסח המורה לכאורה כי ריבונו של עולם הוא בעל דמות ותבנית. בנושאים אלה עסקו ראשוני ספרד, והם שניפו את אמונת ישראל מתפיסה מעוותת של האלוקים, והרחיקו כל אפשרות של הגשמה.


המשמעות העמוקה הנוספת הטמונה בפסוק זה, והמהווה את העיצוב העיקרי של דמות האדם בתורת ישראל, נוגעת יותר באדם מאשר בא-לוהים. ההכרזה הנועזת של התורה, הבאה לידי ביטוי בברכה בה פתחנו, היא שהתפיסה העצמית של האדם צריכה להיות מעוצבת כמי שנברא בצלם א-לוהים. מדובר בפלא גדול שקשה להכיל אותו. אף משורר ספר תהילים תאר את תחושת התמהון. בשעה שעמד מול הגלאקסיות הגדולות שאל: מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ, וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱ-לֹהִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ ?" (תהילים ח, ה-ו).


מעבר לתמהון על העוצמה בה מתואר האדם - מעט פחות מאלוקים - עולה השאלה למה הכוונה במינוח צלם א-לוהים, ועוד יותר מכך: מהן ההשלכות לגבי הדרך בה על האדם לראות את עצמו בעולם לאור ההכרה שהוא בעל צלם א-לוקים.


 


שתי מגמות שונות בפרשנות לסוגיית צלם א-לוהים:


ניתן להצביע על שתי מגמות שונות. האחת המבקשת לצמצם מאוד את משמעות הדבר. ניתן לראות זאת לדוגמה בדברי רבי יהודה הלוי:


"....ועתה אין אחר המדרגה ההיא כי אם מדרגה המתקרבת אל הסוג האלוהי המלאכי כך ברא האלוה את האדם בצורת מלאכיו ומשרתיו הקרובים אליו לפי מדרגתם לא קרבת מקום כי נעלה הוא" (כוזרי ד, ג). מדובר אפוא במיתון הביטוי וראייתו כהקבלה למלאכים ולמשרתי הקב"ה, אך לא לקב"ה עצמו.


לעומת זאת, ברוב המקורות אנו רואים התייחסות לביטוי הזה במלוא עוצמתו. גם הרבה דברי חז"ל המדברים על צלמו של האדם העצימו את הדמיון שבין אדם לאלוקים, תוך שמירה על אי-טשטוש ההבדלים שביניהם.


 


מה אפוא אומר הביטוי "בצלמו" על דמות האדם ?


ראשונים רבים ואחרונים התייחסו לשאלה זו, ופירשו בדרכים שונות את הרעיון הטמון בצלם אלוקים, ובשאלה מה הדבר מלמד על האדם. זהו נושא לשיעור שנתי בפני עצמו. אנו נביא כאן רק כמה דוגמאות ובשיעור הבא ננתח את שעולה מדוגמאות אלה:


 


כוח הבחירה שבו: נקודה זו הודגשה מאוד בדברי ה"משך חכמה":


נעשה אדם בצלמנו - הצלם האלקי הוא הבחירה החפשית בלי טבע מכריח רק מרצון ושכל חפשי...


רק זאת אנו יודעים שלהבחירה החפשית הוא מצמצום האלקות שהשי"ת מניח מקום לברואיו לעשות כפי מה שיבחרו ושלל ממפעליהם הגזירה וההחלטה בפרטיות, ולכן אמר אל לבו (בראשית רבה ח-ג) נעשה אדם בצלמנו. פירוש, שהתורה מדברת בלשון בני אדם שאמר נניח מקום לבחירת האדם שלא יהא מוכרח במפעליו ומחויב במחשבותיו ויהיה בחירי חפשי לעשות טוב או רע כאשר יחפוץ נפשו ויוכל לעשות דברים נגד מזגי טבעו ונגד הישר בעיני ד' (בראשית א, כו).


בדברי ה"משך חכמה" יש לשים לב לשתי נקודות המשלימות זו את זו. מחד גיסא מדובר על עוצמת האדם לבחור את דרכו בבחירתו החופשית. מאידך גיסא מדובר על "צמצום" שצמצם בו הקב"ה את עצמו, והוא מאפשר לאדם לפעול בעולמו, אפילו נגד הישר בעיני ד'. האדם מסוגל אפוא לקבוע את גורל העולם ואת שיתרחש בו, גם בניגוד למגמה האלוקית. אין הדבר נובע מחוסר יכולת א-לוקית לשלוט על כל גרגיר בעולם, אלא מרצון אלוקי לברוא כך את העולם, ולהניח מקום נכבד לאדם כדי שיעצב אותו.


 


תפקידו כשליט ואחראי בעולם:


בראש ובראשונה זה פשוטו של מקרא, שכן לאחר תיאור בריאת האדם כבעל צלם אלוקים התורה עצמה מדברת על החובה לרדות בדגת הים ובעוף השמיים. הדברים דומים גם לנאמר בספר תהילים פרק ח בהמשך לפסוקים שצוטטו לעיל: "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו. צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי. צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים".


בשל העובדה כי המילה "א-להים" נמצאת במקורות רבים כביטוי לדיין או מושל, הרבה מהראשונים ביארו כי צלם א-לוקים משמעו האדם שעליו הוטלה המשימה לדאוג לקיום העולם ופיתוחו:


 


הבוח השכלי שבו:


"וכאשר יוחד האדם בענין שהוא זר בו מאוד, מה שאין כן בדבר מן הנמצאות מתחת גלגל הירח - והוא ההשגה השכלית - אשר לא ישתמש בה חוש, ולא מעשה גוף, ולא יד, ולא רגל - דימה אותה בהשגת האלוה, אשר אינה בכלי (ואם אינו דמיון באמת, אבל לנראה מן הדעת תחילה). ונאמר באדם מפני זה הענין - רצוני לומר, מפני השכל האלוהי המדובק בו - שהוא ב'צלם אלוהים ובדמותו' - לא שהאלוה ית' גוף שיהיה בעל תמונה" (מורה הנבוכים א,א).


 


הכוח היוצר שבו:


הדברים הידועים הם מבית מדרשו של הרב סולובייצ'יק:


אין ספק שהמושג "צלם אלהים" שבתיאור הראשון בתורה מתייחס אל כשרונו החאריסמאטי של האדם היוצר. דמיונו של האדם לאלוהים מתבטא בשאיפתו וביכולתו של האדם להיות יוצר. האדם הראשון שנברא בצלם אלוהים נתברך בתנופה רבתי לפעילות יוצרת ובכוחות כבירים לשם הגשמת מגמה זו, והכוח הבולט ביותר הוא השכל האנושי המסוגל לעמוד מול העולם החיצוני ולחקור את פעולתו המסובכת.


 


בשיעור הבא אנו נטען כי לעמדה זו של התורה השלכות רחבות היקף על העולם הקיומי של האדם.


 

 

 

בית המדרש