ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הבחור מצויין אבל אני לא אוהבת אותו

ע"י: הרב יובל שרלו

אני יוצאת עם בחור שכל הנתונים שלו טובים, ומבחינה שכלית יש לי רק דברים טובים לומר עליו בתור בן אדם. אבל (וקשה לי להתעלם מה"אַבל" הזה)... אני לא אוהבת אותו


שאלה
כבוד הרב שלום וברכה.


התשובה לשאלה שאני הולכת לשאול היא מאוד אישית, וקשה למישהו חיצוני לענות, אך מכיוון שבבעיה זו כבר נתקלו כמה מחברותי וכעת גם אני, אולי הרב יוכל לתת לי כיוון מחשבה שיעזור לי להבין יותר כיצד עלי לפעול.


אני יוצאת עם בחור שכל הנתונים שלו טובים, ומבחינה שכלית יש לי רק דברים טובים לומר עליו בתור בן אדם. הוא חכם, דתי, רציני, גמיש ועוד ועוד. ואפשר אפילו לומר שיש הרבה דברים שבהם הוא מתאים לי והרבה דברים בו, שתמיד חיפשתי. אבל (וקשה לי להתעלם מה"אַבל" הזה)... אני לא אוהבת אותו.


זה לא שאני מצפה לראות זיקוקים, כוכבים ואביר על סוס לבן כמו באגדות. אני בהחלט מחוברת למציאות.מצד אחד אני מאמינה שצריך להרגיש רגש מיוחד ומצד שני אולי אני בררנית שמחפשת ולא מבינה שאהבה זה דבר שנבנה? ואולי אני צריכה להבין שאהבה לא שווה התאהבות? אני מרגישה שיש מקום לשאול את השאלה, מכיוון שאני לא היחידה שעוברת את זה וידוע לי על לפחות שתיים מחברותי שעוברות משהו דומה.


כמו כן, ידוע לי על חברות שהתחתנו מאהבה (או התאהבות), וחברות שהתחתנו כי זה פשוט התאים. אני לא בטוחה שזה כ"כ שינה להם אח"כ בחיי הזוגיות. אינני מצפה שהרב יגיד לי מה לעשות, אני יודעת שהתשובה האמיתית נמצאת בתוכי, אך אודה לרב אם ייתן לי נקודות למחשבה. תודה על הזמן שהקדיש הרב בקריאת השאלה. כל טוב.



תשובה


שלום וברכה.


בירור זה שאת מבקשת לעשות נוגע אכן בשורשי החיים ובשורש הקמת המשפחה. דברים בסוגיה זו כתבתי בספר "כתנות אור", ותוכלי לקרוא שם על יעקב ורחל ויעקב ולאה.


בירור זה אינו קשור כל כך לאהבה כי אם קשור אלייך עצמך, והוא טמון בשאלה עד כמה התחברותך עם עצמך, עם חוויותייך, עם הריגוש ועם העולם הפנימי שלך נמצאים במוקד הווייתך, עד שאת מוכנה לשלם מחיר יקר וכבד, ובלבד שאלה לא ייפגעו. הדבר שונה מאדם לאדם. יש האומר לעצמו כי תחומים אלה הם רק חלק ממבנה האישיות, וגם אם לא יצאו אל הפועל עד תומם, העובדה שהוא מקים משפחה, עם כל המעלות שתיארת, ראויה דיה, ואט אט דברים ייתפתחו. חשוב לו להיות בנוי בדרך הראויה - המשפחה - וגם אם לא תימצא בה שיאה של האהבה, יימצאו בה מרכיבים אחרים של החיים (ובלבד שלא מדובר על דחייה); יש האומר כי אין הוא מוכן כלל לוותר עליהם, והוא מוכן להישאר ברווקותו עד שתתעורר האהבה הגדולה שבתוכו. הוא מאמין כי כך ראוי להיות וכי הוא ימצאנה. ישנן הרבה עמדות ביניים, כמו אלה הסבורים כי כך ראוי להיות אך חוששים שלא ימצאו ולכן מתפשרים ועוד ועוד.


קשה לדבר על העמדה הנכונה. אין לי כל ספק כי אחת מבשורותיה של ההלכה היא, שהמשפחה אינה נבנית על בסיס האהבה בלבד. במקומות רבים בהלכה ובאגדה אנו מוצאים כי בשורתה של היהדות, תמיד - אך בעיקר במציאות חיינו - היא שאין המשפחה תלויה בקיום קשר רומנטי כבסיס בלעדי. זהו בהחלט נכס, וראוי לשאוף אליו, ואף בלעדיו לחלוטין - אי אפשר, אולם הבשורה היא, כי מבחינה מסוימת הקשרים עם בן הזוג דומים גם (ולא רק) לקשרים עם אח, לאמור: בראש ובראשונה נכרתה ברית עמוקה ואינטימית ביניהם. אם יש אהבה גדולה זהו רווח גדול, אך גם אם אינה גדולה (אך שוב, לא דחייה) - חיים ביחד, ובונים אט אט, ויודעים שלא מגיעים אל המקסימום, אך זו התבנית הנכונה. בכך ניצבת היהדות מול התרבות הגורסת כי הזוגיות מותנית באהבה, וכשהיא נכבית - הזוגיות מתפרקת, שזה אחד האסונות הכבדים שאמללו את האנשים בדורנו.


איני סובר שאת טועה בכותבך שאת חושבת שאהבה היא דבר אחר. אמת הדבר, ואהבה בשיאה ובתפארתה מתפרצת מכל הכיוונים, ואין האדם יכול לסלק את מושא אהבתו מראשו. כך תיאר זאת הרמב"ם בפרק עשירי בהלכות תשובה, וכך אנו למדים בשיר השירים מן המשל. אולם, ייתכן כי לא זוכים לה בדרך זו, והיא עולה ומתפתחת בדרכים שונות - פחות נרגשת ויותר שכלית, פחות מתלהבת ויותר עמוקה.


תגובתך למציאות תלויה אפוא בהכרה כי לכל תגובה למציאות מסוימת יש משמעויות שונות ומחיר שונה. את עשויה למצוא ואת עשויה שלא. כל שבאתי ללמד הוא שאין לצאת מנקודת מוצא שאם האהבה לא קיימת בעוצמתה כל הבניין אינו ראוי. זו טעות שעושות הרבה מאוד בנות, ובסופו של דבר מוצאות עצמן מאוכזבות מכך שאף אל מחצית ההר לא טיפסו בשל ההתניה של "או הכל או כלום". אם את מכירה עצמך כמי שיכולה לקרוא כך את המציאות, ולומר לעצמה כי היא יודעת על בסיס מה היא מתחתנת, ואף שהיא היתה מעדיפה שיהיה אחרת, הדבר לא הסתייע, והיא יודעת להתגבר ולמצות את מה שיש ממה שיש - כדאי מאוד לבנות כך בית. אם אינך כזו, ואת תינשאי לאיש, אך כל הזמן "תאכלי את עצמך" שהיה יכול להיות טוב יותר, ואף ח"ו תתבונני לצדדים - עדיף שכלל לא להיכנס לכך. כל טוב ושמחינו בשמחתך.
פורסם בספר רשו"ת היחיד שיצא בהוצאת הישיבה

 

 

בית המדרש