ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תפילות השבת(5): כגוונא או במה מדליקין

ע"י: הרב שי פירון

שני מנהגים שונים בנוסח תפילת השבת: "כגוונא" ו"במה מדליקין". מה הטעם לכל אחד מהמנהגים?

עם סיום קבלת שבת, יש אומרים פרק 'במה מדליקין' ואחרים נוהגים לומר קטע מתוך זוהר בפרשת 'תרומה', 'כגוונא דאינון'.


בנוסח אשכנז (ספרד) , אומרים נוסח 'כגוונא". על דברים אלו אמר האדמו"ר השר שלום מבעלז שסודות עמוקים מבוארים בו. מה מיוחד במזמור זה? האדמו"ר הזקן מחב"ד מבאר שהזוהר מוליך אותנו במפת הדרכים של השבת. מה בדיוק מתחולל כאן, עכשיו?


א. בכל יום פועל כח אלוקי אחד: חסד, גבורה. שבת הוא היום שבו כל הכוחות מתאחדים, "בשבת מתאחדים כל הכוחות וכמו שהם מתאחדים בניהם למעלה 'אחד', כך גם היא מתאחדת".


ב. מתרחש תהליך של עליית עולמות, והעולם הגשמי עולה למדרגת העולם הרוחני. "היא מתאחדת למטה בסוד אחד להיות עמהם למעלה לקבל אחד" .


ג. הקב"ה מתאחד עם העולם הזה.


ד. כוחות הדין והטומאה מסתלקים מן העולם.


ה. בני ישראל זוכים כתוצאה מכל אלה בנשמה חדשה, 'נשמה יתירה'.


על פי עקרון זה, מיד אחרי שקבלנו עלינו את השבת, בין אם באמירת "בואי כלה" ובין אם באמירת "מזמור שיר ליום השבת", אנו מבקשים לצייר את התהליך היחודי אליו מזמינה אותנו השבת.


אולם למנהג ע"מ והאשכנזים, אומרים פרק שני שבמסכת שבת שהוא פרק 'במה מדליקין'. לכאורה, מטרת אמירת הפרק בהירה ופשוטה: עיקר הפרק לענייננו, הוא שלשלת הדברים אותם צריך לומר אדם בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה. בשונה מאמירת 'כגוונא' זוהי תקנה פרקטית. אלא, שאם אנו מקבלים אותה, עלינו לדון בשאלת מיקומה. פשט לשון מרן בשו"ע הוא שיש לאומרה "קודם תפילת ערבית, והוא הנכון". השאלה היא למה התכוון מרן באומרו "קודם תפילת ערבית"?


לדעת הב"ח, היעב"ץ י"א אותו לפני  קבלת שבת. זהו הסבר פרקטי. עדיין לא קבלנו את השבת, ומי שלא זכר לעשות כן, עם קריאת הפרק, מתעורר להוביל לשינוי הטעות.


לדעה שניה, אין מטרת הפרק לעורר אדם לומר שלשת דברים אלה בביתו עם חשיכה לצורך התיקון. המטרה היא להוביל אותנו להבנת הערך של השבת. זו אמירה שמטרתה להבהיר את ערכה של השבת:


עשרתם? ('שבת בראשית' - האם ברורה אלוהותו של ה'?); ערבתם? (האם דאגתם לקשר של האדם עם העולם?); הדליקו את הנר ( שלום בית).


לדעה שניה, יש לומר לפני ערבית אך לא לפני קבלת שבת. לכן יש לאומרו בין מזמור לדוד ללכה דודי.


לדעה שאומרים את הפרק בין קבלת שבת לערבית ולדעה הנוספת שיש לאומרו אחר תפילת ערבית, מניע משותף: תקנה למאחרים.  אלא שיש כאן שתי הנמקות שונות.המנהג שמבקש לומר תפילה זו לפני ערבית הוא רלוונטי יותר לתקופתנו.


הוא מתייחס למאחרים לתפילת קבלת שבת. אנו מבקשים לאפשר להם להתפלל ערבית במנין.


לטעם הקדום אומרים פרק במה מדליקין אחרי ערבית,כדי לאפשר למאחרים (או למאריכים!) לסיים את התפילה יחד עם כולם וכך, מפני הסכנה, לא יוותרו לבדם בבית הכנסת ויחזרו הביתה כשהדרכים ריקים מאדם והמזיקים מצויים בכל מקום.


בישיבות רבות, נוהגים לומר את פרק במה מדליקין, לאחריו דברי תורה ולאחריהם, תפילת 'כגוונא'. לכאורה - יצור כלאיים. מהרב עמיטל שליט"א שמעתי הסבר נפלא. "את שבתותי תשמורו ומקדשי תראו אני ה'".בעולם של קודש והתעלות רוחנית יש חשש שבסופו של דבר ההתעלות הרוחנית תוביל לזלזול בפרטים הקטנים. ההשתוקקות, ההתאוות, מובילה את האדם לאבסורדים בהם מידת חסידות גורמת לתשתית ראשונית וחיונית. והנה, הצמדת שני הקטעים הללו מייצרת את האיזון הנכון:


פותחים בשאיפה הרוחנית ומסיימים בפרטי הפרטים של הלכות הדלקת הנר, ללמדנו שגם העלאת אור בשלהבת הקודש, תלויה בסופו של דבר בפרטי פרטים של הלכות והליכות השבת.  

 

 

בית המדרש