ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מפחדת שבעלי יפול בציפורני היצר

ע"י: הרב יובל שרלו

נשואה טריה חוששת שבעלה יימשך אחרי היצר הרע ושואלת את הרב שרלו כיצד להאמין ולא לחשוש, להלן תשובתו

שאלה:


שלום וברכה.אני נשואה (ארבעה חודשים) ומאוד מאושרת. אני נוהגת לקרוא הרבה מהשאלות ששולחים לאתר, במיוחד בנושא אישות ומשפחה, מאחר ואני נשואה טרייה ואני מזדהה עם הרבה שואלים.יכול להיות שעשיתי טעות, אך קראתי כמה פניות של בני-ישיבות, ששאלו שאלות על היצר המיני החזק הגורם לפעמים לנפילות (ואפילו רק של מבטים).


להגיד את האמת, דברים אלו מאוד "מפחידים" אותי - מאחר וראיתי הרבה מאוד פניות כאלה (ובמיוחד של בחורים דתיים שמאוד מנסים לשמור על עצמם). לעיתים קרובות יוצא לי לחשוב ולדאוג שאם זה דבר כה קשה, זה יכול גם לקרות לבעלי לא במתכוון אלא משום שהיצר כה חזק...


חשוב לי להדגיש, שבעלי גם כן בחור ישיבה, ואני יודעת שהוא מאוד שומר על עצמו ומקפיד לא להסתכל. מצד אחד, אני מאוד מאמינה לו כי אני רואה שהוא משתדל, ותמיד אומר לי שהוא מסתכל אך ורק על אשתו. אך דברים אלו שקראתי מאוד מדאיגים אותי מאחר והבנתי שזהו דבר שמאוד קשה להתגבר עליו [בעלי אמר לי שפעם, בגילאים היותר צעירים (16, 17) היה לו מאוד קשה, ולקח לו הרבה זמן לעבוד על עצמו. ומהשנתיים האחרונות הוא מאוד מקפיד]. הבעיה היא, שקורה הרבה, שאני מפחדת לצאת אתו לרחוב וכד' מפני שיש כ"כ הרבה בנות שמתלבשות לא צנוע (אני יודעת שהוא משתדל אך קשה לי עם זה. אני כל הזמן ב"כוננוּת"). קורה לי הרבה שאני נכנסת למעין דיכאונות ונהיית עצובה שזה יכול לקרות גם לבעלי. אולי זו אגואיסטיות אך מה לעשות, טבעה של אישה לקנא לבעלה! אני לא רוצה להגיע למצבים כאלה. אני יודעת שזה לא נכון, אך אני תמיד פוחדת שזה כן יקרה, וזה פשוט "משגע" אותי. לפעמים, יוצא לי אפילו לדבר על זה עם בעלי, והוא אומר לי שאני לא צריכה לדאוג. אני מאמינה לו ומנסה לא לחשוב על זה, אך זה צץ לי הרבה כשאנו נמצאים בחוץ או בחברה של בנות (חברות וכו').


השאלה שלי היא: איך אפשר להרחיק מחשבות אלה? אני פוחדת שתמיד אחשוב על זה כשנהיה בחברה מעורבת (ברחוב לדוגמא).


לפעמים יוצא לי לחשוב, למה המציאות צריכה להיות כ"כ קשה? למה הבעל שלי צריך מדי יום ביומו לעמוד בניסיונות כאלה קשים? למה זוג, הרוצים אהבה קדושה ביניהם, צריכים לעבור חיים כאלה קשים?


אני יודעת שאנו קובעים לעצמנו את מסגרת החיים בה אנו נחיה (לא להכניס טלוויזיה לבית, (להשתדל) להיות במסגרות דתיות וכו'), אך יש לפעמים מקומות/מצבים שהאדם לא בוחר, ושם זהו ניסיון...


מאוד עצוב לי לראות מדי יום, אנשים מסתכלים על נשים אחרות, ואני ממש נהיית עצובה ומאוכזבת ותוהה האם יש תקווה?


תהיתי אם לכתוב דברים אלו, אך אלו דברים שמציקים לי די הרבה.
בתודה מראש והמשך חיים יפים ומאושרים לכולם והמשך חודש טוב.



תשובה:


שלום וברכה. מזל טוב ניתן לומר גם אחרי ארבעה חודשים. תזכו להקים בית נאמן, בריא ושמח בישראל.


יש יצר מיני. אינני חושב שאני מחדש דבר מה, והדבר כבר מצוי מדברי התורה בראשית דרכה "ודבק באשתו", דרך דברי חכמים ובעלי המוסר, ועד לנקודת המבט והתצפית של כל אחד. לא מלאכים אנחנו, וריבונו של עולם טבע בנו כוחות אלה. הוא גם לא ציווה עלינו להשחיתם, ובשעה שבקשו ישראל כי יילקח מהם יצר הרע של עריות הם הזדרזו לבקש אותו חזרה, בשל החסר הגדול שהוא יצר. יצר מיני זה קיים הן אצל בנים והן אצל בנות, בצורות ובעוצמות שונות. בדמותו הראויה אין הוא מהווה מכשול, כי אם להיפך - יסוד גדול בחיי הנישואין, הגורם לקישור הנשמות למצוא את עצמו גם בקישור הגוף, וכך נבנה חלק יסודי מבניין הנישואין. על כן, השאלה המרכזית איננה עוסקת בנפילה מעצם קיומו של יצרא דעריות, כי אם בדרך לחיות עימו בשלום ובשלווה, להעצים אותו במקום שראוי ולבלום אותו במקום האסור.


ודאי שנישואין מהווים דרך ראויה מאוד לחיות עם היצר בקדושה, וכבר חז"ל ציינו כי מי שיש לו פת בסלו רגוע יותר. על כן, זהו האמון הבסיסי שנותנים בני זוג האחד בשני, ואמון זה מחויב משני צדדים: מחד גיסא, ראוי באמת לאדם הנשוי, בין איש ובין אישה, שלא להגיע למצבים קרובים עם אנשים אחרים מאשר בני זוגם. מאידך גיסא, בני זוג צריכים לתת אמון גדול אחד בשני, ולא להגות כל הזמן בנפילות. הדבר מקשה מאוד על קיום חיי משפחה, על זרימה חופשית, ובדרך כלל גם משיג את המטרה ההפוכה - כאשר כל הזמן רואים כל אישה כשטן וכל גבר כנופל ברשת, זו מציאות המזינה את עצמה, ועצם ההתעסקות המתמדת בעניין מביאה נזקים של ממש.


על כן, את צריכה לומר לעצמך כי יש כל כך הרבה מערכות שמגינות עליכם, עד שלא הדאגה צריכה להנחות את יחסייך לבעלך. מערכת הגנה ראשונה היא עצם היותו של בעלך צדיק וטוב, מדקדק ומקפיד, ורוצה בקיום ביתו; מערכת שניה היא העובדה שאתם נשואים, ויש מקום בו אתם יכולים לממש את הקשר הפיזי; מערכת שלישית היא העובדה שיש תיקון ותשובה, ואם הוא נופל מעט הוא יכול לתקן. על כן, במקום לשבת ולחשוש כל הזמן, את צריכה להוציא מחשבות אלה מראשך, ולהשקיע בבניין הזוגיות מתוך אמון ואהבה, ולא מתוך חשש וקנאה.
אינני יודע מדוע ברא ריבונו של עולם כך את העולם. אני מניח כי זהו התחום אותו אנו מצווים לעצב בעצמנו. לו זכינו היינו מעצבים את רשות הרבים הציבורית בדרך צנועה בהרבה מזו הנהוגה היום, והיינו מקדשים את שמו של הקב"ה ומקדשים את עצמנו. כיוון שלא זכינו, וגם כיוון שלעולם אין המסגרות פותרות את הבעיות כולן, שהרי ביסודו של דבר הסטיות נעשות בראש ובלב ואין מערכת שתוכל להתמודד עם אלה, אנו מקדשים את עצמנו, מחזקים ומחסנים את עצמנו מאוד מאוד, כדי שנוכל לעמוד במסגרות האלה. אולם גם כאן, יש אמנם דרך מוסר המחייבת את התודעה המתמדת של הניסיון. יש בה הרבה תועלת, אולם פעמים רבות דווקא המגמה הטובה כל כך להישמר, מעסיקה את הדעת בנפילות. אך ישנה דרך מוסר אחרת, המעצבת את חוסנו של האדם ואת מערכות ההגנה שתיארתי לעיל, עד שאינו נופל ברשת, כי אם מתחזק באהבת בן או בת זוגו, ועל ידי כך המציאות הולכת, מתקדשת ומתעלה.


על כן, הירגעי, וככל שתשקיעי בהעמקת הקשר עימו כן תזכי לבית חזק ותומך יותר, בו האמון הוא הבסיס היסודי של קיומו. כל טוב, ושוב, מזל טוב.

 

 

בית המדרש