ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מצוות השבת והיחס לחילול שבת

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מדבר על השבת בהקשר הציבורי שלה,תוך הזכרתו של הרב סלומון (רבה של פ"ת שנפטר השבוע)ודרכו במלחמה בחילול השבת

 


מצוות השבת הינה מצווה פרטית וכללית כאחד. מחד גיסא היא אחת מהמצוות המוטלות על היחיד, בכל מקום ובכל זמן. היחיד השומר שלא לעבור על ל"ט אבות מלאכה ומקיים את מצוות העשה של קידוש בשבת ממשיך את הברית המיוחדת שבין ריבונו של עולם ובין עם ישראל. יום השבת מחדש את האמונה בהיות ריבונו של עולם בורא עולם בששה ימים ושובת ביום השביעי, ולפי האמור בפרשת ואתחנן נועד יום השבת גם כדי להזכיר לנו את עובדת היותנו עבדים במצרים, ואת החובה הנולדת מזיכרון זה - להעניק אף לעבדים שלנו את הצורך במנוחה.


מאידך גיסא, זהו גם יום ציבורי המוטל על הכלל. נצטווינו בתורה לקבוע יום זה כיום שבתון (לאור דברי הרמב"ן בפרשת אמור), ולעצב את רשות הרבים הציבורית כיום שבתון. עובדה זו הוטמעה בעם ישראל לאורך דורות. כבר בימי הנביאים אנו רואים את המאבק על האופי הציבורי של היום השבת, הבא לידי ביטוי בעיקר במאבק כנגד המסחר בשבת. מאבק זה מדגיש כי אף שהמסחר אינו אסור מן התורה בשבת, ביסודו של דבר הוא הקובע את האופי הציבורי של יום השבת, ועל כן הנביאים עסקו בעיקר בניסיון למנוע אותו. נביאי ישראל גם היוו מורי דרך לעם ישראל לאורך הדורות כולם. גם היום, בעת הדיון המתמיד על זהותה היהודית של מדינת ישראל, תופס אופיו של יום השבת מקום מרכזי.


כיצד מוסיפים עוד ועוד שבת לרשות הרבים ? שתי דרכים עיקריות עומדות בפנינו. הדרך הראשונה היא הגברת תודעת השבת בלב הציבור היהודי במדינת ישראל. את זה משיגים בקרוב לבבות, בהארת פנים, בהזמנה לשבת, בנסיון לדבר על לב המשעבדים את העובדים במרכזי הקניות על העוול שהם גורמים, בהצגת כל הטוב והמאיר בשבת וכדו'. בעשרות השנים האחרונות הלך וגבר מספר הנאמנים ליום השבת בדרך זו, על ידי תנועות שונות של חזרה בתשובה, שרות צבאי משותף, בתים ודוכנים למיניהם. הדרך השניה היא דרך הכוח. מאבקים ציבוריים מחייבים לעתים לנקוט בכוח (לא באלימות). כח משמעו ניסיונות חקיקה וכפיה; כוח משמעו מאבק צרכני נגד מקומות הפתוחים בשבת; כוח משמעו מאבקים כלכליים נגד רשתות שאינן מכבדות את יום השבת; כוח משמעות הפגנות וכדו'.


דברים אלה מהווים דברי הספד וזיכרון לרבה של העיר פתח תקווה, הרב סולמון זכר צדיק לברכה, שנפטר בערב שבת בשבוע שעבר. הרב סולמון זצ"ל היה מהלוחמים הנאמנים על קדושת השבת ועל מימושה ברשות הרבים הציבורית. בחלק ממאבקיו הצליח, והעיר פתח תקווה מצטיינת באופי השבת ברשות הרבים הציבורית שלה; בחלק מהמאבקים לא הצליח, ומרכז הקניות "ירקונים" פתוח בשבת בהיקפים עצומים. ויכוחים רבים נהלנו על הדרכים הראויות להעצים את שמירת השבת ברשות הרבים. מטבעי נטיתי יותר להימנע משימוש בכוח, הן בשל ההשגים הדלים של הכוח, הן בשל העובדה שהוא יוצר תופעת בומרנג, והן בשל העובדה שעל כל דלת הנפתחת לשמירת שבת ננעלות דלתות אחרות. ברם מחלוקות אלה לא הגיעו חס ושלום למישור האישי, ולא זו בלבד אלא שהייתה בי הערכה גדולה לדמותו, ופעמים שהוא פתח את זמן הלימוד בישיבת ההסדר שבעיר.


ברם, בין ניסיונות הקירוב לשבת ובין הפעלת כוח בצורה זו או אחרת, עומדת עוד חובה אחרת, והיא לתמוך בעסקים שומרי שבת. זו אינה החרמת עסקים הפתוחים בשבת (שאני מתנגד לה) כי אם חובה מוסרית כלפי אלה שמשלמים מחיר כלכלי על סגירה בשבת. מוטל עלינו ליסוע עוד כמה קילומטרים כדי לתדלק בתחנת דלק הסגורה בשבת, להעדיף את הקניה במקום השומר שבת, ולנסות ולבלות קודם כל במקומות הסגורים בשבת. בכך אנו גורמים לחיזוק שומרי השבת, ובהסרת הפיתוי הכלכלי לפתוח את העסקים בשבת, וביחד עם הרצון לשכנע ולקרב אנשים לשבת אנו משרים שכינה בארצנו.

 

 

בית המדרש