ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

המפגש עם ריבונו של עולם - עבדות או חירות?

ע"י: הרב יובל שרלו

מכתב לחג הפסח שכתב הרב שרלו לבוגרי הישיבה ולומדיה


בס"ד ערב פסח תשס"ט


לאהוביי בני הישיבה


שלום ואור,


האם המפגש עם ריבונו של עולם הוא מפגש של חרות או עבדות ?


זו שאלת היסוד של ליל הסדר, ובעומק קיומו הוא דן בכך. מחד גיסא נאמר בתורה כמה וכמה פעמים במפורש כי מדובר ביציאה מעבדות לעבדות. לא פעם אחת הדגשנו בישיבה כי התורה אינה אומרת "שלח את עמי" בלבד, אלא מוסיפה בקביעות "ויעבדוני". אנו יצאנו ממצרים כדי לקבל על עצמנו עול תורה ומצוות, ואין כברית הקודש שנכרתה בינינו ובין ריבונו של עולם בהר סיני כדי להעיד על כך. בראש עשרת הדברים מופיע הציווי "אנכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כמקור הציוויים כולם.


מאידך גיסא, חכמי התורה שבעל פה קבעו את הביטוי "זמן חרותנו" כביטוייה העמוק של יציאת מצרים. הפסקנו להיות עם של עבדים ויצאנו לחרות. אנו קובעים את סדר היום שלנו לבדנו (במובן שבמסגרת אומות העולם), ומתפקדים כעם בין העמים, עם השגחה מיוחדת של ריבונו של עולם, מכוונים לייעוד עילאי, ומצפים למימוש ההבטחות האלוקית והברית שבינינו ובין ריבונו של עולם.


בימינו אנו התרגלנו לשאול את השאלה גם במישור הפרטי - האם הכניסה בבריתו של ריבונו של עולם משמעה עקידה וכניעה, או התעלות ורוממות רוח ? שנים רבות אנו למדים בישיבה כי לא ניתן כלל לענות על שאלה זו. התשובה לה שונה מיום ליום ומדקה לדקה, מתפילה שהיא עבודת ד' לתפילה שהיא תפילה לעני כי יעטוף וחוזר חלילה, מלימוד תורה מאיר פנים לטיפוס על קירות של זכוכית בבית המדרש וחוזר חלילה, מאהבה ליראה וחוזר חלילה, ושוב שבים הדברים בדרכם המיוחדת.


בלילה הזה אנו שואלים את הקושיות. מתחילים בגנות - לא ששאלות הן גנות, אלא מתחילים בקושיות. ברם, מסיימים בשבח. זהו לילה שבו אנו מבקשים לאחד את כל הכיוונים. לצאת מעבדות לעבדות שהיא חרות, ומעבדות לחרות שהיא עבדות; לאהוב ולירא כאחד; לשיר ולשבח לריבונו של עולם על כל מה שעשה עימנו - אישית ולאומית - ולומר "דיינו" אף שלא די לנו. לילה של תשובות, של מענות, של חוויה פנימית עזה המבקשת להתעלות מתוך השאלות אל שבחו של ריבונו של עולם, ואל ההתקשרות המיוחדת שלנו בו. לילה שמח, מענג, שעיקרו "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג".


לקראת הלילה המיוחד הזה אני מבקש להיות שותף אתכם בברית הגדולה שאנו כורתים מחדש עם ריבונו של עולם, ונזכה כולנו לומר שירה חדשה - לאומית ואישית - במימוש החזון הגדול וברית הייעוד של כולנו.


חג שמח                                                                                                                        


יובל שרלו


 

 

 

בית המדרש