ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

קשוט עצמך-על אקולוגיה,כלים חד פעמיים וישיבת פתח תקוה

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מתייחס לטענות תלמידי הישיבה על כך שכתב נגד כלים חד פעמיים,בעוד בישיבה משתמשים בכלים אלו.

 


לחברי בחורי הישיבה ורבניה,


תגובות רבות נשלחו אלי מבחורי הישיבה על הדברים שכתבתי בתחום האקולוגי של פסח. טענתם הייתה כי אין זה אפשרי שאכתוב דברים כאלה בשעה שבישיבה עצמה משתמשים בהררים עצומים של כלים חד פעמיים. הם טענו במדובר בצביעות ובזיוף, וביקשו כי אבהיר את דבריי. אני שמח בראש ובראשונה על הערנות של בחורי הישיבה, על התרגלותם ללכת בקו של הישיבה ולבדוק כל דבר, על רגישותם המוסרית, ועל כך שהעלו במכתבים אלי את הנושא הזה.


אמת הדבר שבשעה שכתבתי את הדברים לא את הישיבה ראיתי אלא את עצמי. אני עצמי עובר שינוי גדול בתחום זה בשנים האחרונות, ואף הזכרתי זאת בישיבה. מדובר בשינוי שהוא פירמידה שלמה, כדרכנו: משינוי תודעתי אישי, הפקעת האקולוגיה מהתדמית ה"שמאלנית" שלה והכללתה בתוך תורת ישראל, חיבורה של התפיסה האקולוגית ליסודות רבים שאנו למדים בישיבה - מדרך ארץ שקדמה לתורה ועד צלם אלוקים שבאדם, פסיקה המתחשבת בעניינים אקולוגיים וכדו', ועד לחיים מעשיים: הליכה לחנות עם סלים "ירוקים" ומיעוט השימוש בשקיות נילון; שימוש מועט בכלים חד פעמיים בביתנו; מיחזור; שימוש מועט בנייר וקבלת  עוד ועוד דוחו"ת ומאמרים שאני עובד בהם במייל (מדובר באלפי עמודים); חשיבה פעמיים האם ליסוע למקום מסוים וניסיון לנהוג בנהיגה פחות מזהמת, ועוד ועוד. שינוי זה מתחיל במקום עמוק מאוד, אולם יש לו גם השלכה על "קשוט עצמך", עוד קודם לעיסוק בנושאים אלה. על כן חשתי רצון עמוק לכתוב את הדברים לקראת ליל הסדר, והיו לדברים אלה השפעה מסוימת.


רק עתה אני חש שאני יכול לפנות לישיבה. אמת הדבר שאיני יודע עד תום מה ניתן לעשות. מטבח הישיבה כיום אינו יכול להכיל שטיפת כלים רצינית,מסיבות של בינוי ומסיבות של תברואה. מאידך גיסא, המציאות בה הישיבה עצמה צורכת כמות עצומה של כלים חד פעמיים מידי יום אינה אפשרית עוד. העובדה שאין בידינו למצוא פיתרון כולל ומוחלט לבעיה זו אינה מסירה מעלינו את האחריות לחפש דרכים ביחד לצמצם את השימוש בכלים אלה - אולי להבחין בין ארוחות שונות, אולי לצמצם בכלים, אולי להשתמש בקנקנים ולא בבקבוקים, אולי לעשות פעולות אקולוגיות אחרות וכדו'.


כעת אנו נמצאים בשפל המדרגה בתחומים אלה. עתה הגיעה העת לתיקון, ולו גם חלקי. אני מקווה שכותבי המכתבים על המאמר יסכימו להטות שכם, ולחשוב ביחד ולבצע שינויים בתחומים אלה בישיבה, מתוך תודעה דתית עמוקה, ראיית ההתייחסות לאקולוגיה כחובה הלכתית אמונית ומוסרית, ונכונות לממש את הדברים בפועל, גם אם קמעא קמעא.אני יודע בוודאות כי גם הרב שי הי"ו הנושא את הישיבה על כפיו והעומד בראש המוסדות מסכים מאוד עם מגמה זו ואני מקווה שנתקדם בה.


באהבה מרובה


יובל  שרלו

 

 

בית המדרש