ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

אמונה על סדר התורה שבכתב (13): חטא עץ הדעת ומשמעותו האמונית/ הגירוש

ע"י: הרב יובל שרלו

בשיעור הקודם עסקנו בשאלה מניין נבע חטא עץ הדעת, ומה משמעות האכילה, הידיעה וכדו´.ברם, הסיפור אינו עוצר בתיאור החטא ובתוצאות האכילה, כי אם ממשיך לתגובה האלוקית ביחס לחטא.בכך יעסוק שיעור זה


מבוא:


בשיעור הקודם עסקנו בשאלה מניין נבע חטא עץ הדעת, ומה משמעות האכילה, הידיעה וכדו'.


ברם, הסיפור אינו עוצר בתיאור החטא ובתוצאות האכילה, כי אם ממשיך לתגובה האלוקית ביחס לחטא.


ריבונו של עולם העניש את אדם הראשון ואת אשתו:


(טז) אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:


(יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:


(יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה:


(יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב:


השיעור יעסוק במשמעות של דברים אלה בתחום לימודי האמונה - מה אנו למדים באופן מיוחד על הנשים ועל הגברים בעקבות דברים אלה.


 


השינוי במעמד האישה:


מדברי התורה עולה כי למעשה ייסורי ההריון והלידה לא היו אמורים להיות כך מלכתחילה.


ראשית, מעניין לציין כי בתולדות המחשבה והפרשנות כמעט ואין התייחסות למשמעות השינוי בהריון ובלידה של האישה. אפשר שזה עצמו הדבר הבולט ביותר, המלמד יותר מכל על מקומן של הנשים בתולדות המחשבה.


מה השתנה אפוא במעמד האישה ?


לפי חלק גדול מהראשונים כאן נוצר בצורה החזקה ביותר השינוי הגדול במעמד האישה. אנו למדנו עד כה שבפרק א של ספר בראשית עולה תפיסה שוויונית ואילו בפרק ב עולה תפיסה המבחינה בין איש לאישה אך אינה יוצרת תלות - עתה בא שינוי דראמטי הרבה יותר, וקובע לחלוטין את מעמדה של האישה במקום שונה לגמרי.


ראו לדוגמה את דברי הרמב"ן:


והנכון בעיני שהעניש אותה שתהיה נכספת מאד אל בעלה, ולא תחוש לצער ההריון והלידה, והוא יחזיק בה כשפחה, ואין המנהג להיות העבד משתוקק לקנות אדון לעצמו, אבל יברח ממנו ברצונו והנה זו מדה כנגד מדה, כי היא נתנה גם לאישה ויאכל במצותה, וענשה שלא תהיה היא מצוה עליו עוד, והוא יצוה עליה כל רצונו.


לאמור מדובר בשלושה שינויים:


  • א. עצם קיומו של צער לידה והריון.

  • ב. השתקת צער זה בשל השתוקקות לקשר עם הבעל.

  • ג. "יצווה עליה את כל רצונו".


רוב הראשונים צעדו בדרך זו, וביארו כי עונש זה הוא מידה כנגד מידה וכדו'. ברם, לא זה התחום בו אנו עוסקים, אלא בשאלה האמנם התורה מלמדת כי עולם היחסים בין איש ובין אישה השתנה לחלוטין, ומכאן נקבע כי יחסי איש ואישה הם יחסי תלות ושלטון ?


זו שאלה מטרידה מאוד. אני מתקשה לומר שלא (שכן זה נראה פשוטה של תורה), ואני מתקשה לומר (שכן הדבר מנוגד מאוד למה שאני מאמין בו).


נראה מדברי הראשונים השונים כי תשובתם היא שאכן כן, ואכן יש יחסי שליטה ("והוא ימשול בך") בין איש ובין אישה. אפשר כמובן להעצים את ההבדלים האלה, ואפשר כמובן לצמצם אותם. אפשר להעצים ולהביא לידי ביטוי את העובדה שההלכה אכן קיבעה את שלטונו של אב על בתו, ובעל על אשתו. בזמננו, לדוגמה, הרבה מצדיקים את איסור השרות הצבאי של בנות בטיעון שאישה צריכה להיות או תחת שלטון אביה או תחת שלטון בעלה.


ניתן כמובן לצמצם אותם, ולומר כי אכן יש משילות מסוימת של איש כלפי אישה, אולם אלה מוגבלים. הם מוגבלים כי הם חלק מ"ואל אישך תשוקתך", לאמור: בשעה שיש תשוקה של האישה לאיש אז בא לידי ביטוי שלטונו עליה, אולם אין מדובר בעמדה כללית.


כאן אנו נתקלים בכלל בשאלה מה אנו עושים בשעה שפשוטו של מקרא עומד בסתירה למה שאנו מאמינים בו באופן טבעי. האם נדרשים אנו לבטל את עצמנו לחלוטין, ולקבוע כי אכן התורה מכוונת ליחסי שלטון של איש על אישה, או שעלינו לקרוא את האמור בתורה בעיניים שלנו. זו שאלה יסודית מאוד, שראוי לעסוק בה כבר כאן.


כמובן שקיימת אפשרות אחרת, והיא לטעון כי אין זה מקרי שאנו חשים פער בין האמור בפשוטו של מקרא ובין מה שאנו חשים. זה חלק מגאולת העולם, ואנו חיים היום כבר במהלך של תיקון חטא אדם הראשון. זו עמדה נועזת מאוד, ובין השאר אמר אותה (בהקשר העיסוק בשאלות הנישואין המורכבות בימינו) הרב יהושע שפירא הי"ו:


בעת בריאת הזוג הראשון בעולם, אדם וחווה, הם היו מחוברים בגבם, 'אחור באחור'. באופן זה אנו פוגשים באשה כחלק מן האיש ולא כאישיות עצמאית ונפרדת. ובאמת, מיד לאחר בריאתם החל תהליך ה'נסירה' של האשה מבעלה, תהליך שתכליתו יצירת קשר עמוק מתוך מפגש 'פנים בפנים' של האשה ובעלה. אמנם תהליך הנסירה נפסק, מבחינה רוחנית, בעודו באיבו, על-ידי קללת האשה בעבור חטאה - 'והוא ימשול בך'. קללה זו יצרה מערכת יחסים שוביניסטית הירארכית בה האיש הוא עליון, 'מושל', ואילו האשה נתונה תחתיו.


בימינו, אנו חווים על בשרנו את תהליך ההשתחררות של האשה מההיבלעות בתוך בעלה והפיכתה לעצמאית. קללת 'והוא ימשול בך' הולכת ונעלמת מן העולם, ואיתה גם יתר הקללות אשר הוטחו באנושות כולה עקב חטא אדם הראשון .


זו אמירה נועזת מאוד מאוד. היא מניחה שאנו אכן נמצאים היום בעידן אחר, שהוא סילוק הקללות שנמצאות בספר בראשית.


 


השינוי במעמד האדם:


שאלות דומות עולות ביחס לאדם. התורה מציירת את העבודה כקללה. כיצד מתיישבים הדברים שלמדנו בפרק א על "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה..." - האם העולם היה שונה ? האם אז דובר על שליטה ללא עמל ? האם אנו צריכים להסיק את המסקנה כי למעשה העבודה היא קללת העולם, ולא חלק בלתי נפרד מקיומו ?


מבין האפשרויות השונות אני מבקש להציע את אחת מהן המופיעה בראשונים. הטענה היא שאמנם מדובר בקללה, אולם היא ברכה על רקע המציאות הנתונה. בקיצור אמר זאת בעל "העמק דבר":


ארורה האדמה בעבורך. כל בעבור משמעו לטובתו כדי שיהי' כן. וכמו בעבור תברכני נפשך. וה"נ משמעו לטובתך. דאחר דסר ממך אהבת ה'. הטוב טוב לפניך שיהא האדמה ארורה. ותבא לידי בעצבון תאכלנה. ביגיעה ועבודה רבה:


לאמור: בעולמנו החדש אכן טוב יותר לנו כי נעבוד וניגע. השינוי אפוא הוא שינוי דרמטי: מעתה והלאה, לאחר הגירוש מגן עדן, עלינו להתייחס למציאות עצמה כקללה, אולי כיוון שהיא כבר כזו - על רקע המציאות הזו טוב יותר לעבוד. לא זו בלבד, אלא שרבי יוסף בכור שור ביאר שאפשר שאפילו הדברים על "פרו ורבו" אמנם נכתבו בפרק א אולם הם תוצאה של פרק ג:


ולאדם אמר. מאחר שאכלת מן העץ ונכנס בך יצר הרע כל כך, אין לך שמירה אלא סכין שאם לא יתפחד אדם מן המיתה - מתוך יצר הרע יגזול ויחמוס ויעשוק וישחית את העולם, ולפיכך קנס עליו מיתה, וגם יגיעה שהיא משכחת עון. ואותה ברכה שברכן בששי לומר "פרו ורבו" לאחר שסרחו היתה, שהוצרכו לפריה ורביה, תדע דכתיב "ומלאו את הארץ וכבשוה", ואי קודם שסרחו, היה לו לומר - "ומלאו את הגן" ששם היה דירתם קודם, אלא לאחר שסרחו היתה אותה ברכה, אלא שנכתבה שם עם היצירה.


אגב, צריך לשים לב כי בדברי הרב יהושע שפירא שהובאו לעיל יש טיעון דומה גם לגבי קללת העבודה. אפשר שהמצאת החשמל והפחתת העבודה הפיזית אף היא חלק מגאולת העולם ומהתקרבותו לתיקון מה שאירע בעקבות הגירוש מגן עדן. כאמור, הדבר נראה לי חידוש מרחיק לכת.


סיכום:


השאלה הגדולה בלימודי האמונה היא האם כל מה שלמדנו עד שיעור זה - על דמות האדם, איש ואישה, ייעודו בעולם וכדו' - רלוונטיים לאחר הגירוש מגן עדן. בניסוח אחר: מה דמות לבשו האדם וחוה לאחר הגירוש ובעקבותיו ? האם להעצים את ההבחנה, או שמדובר בשינויים שאינם מהותיים ?


נראה מדברי רוב הראשונים כי אכן נעשה שינוי - הן ביחסי איש ואישה והן ביחס לעבודה, אולם הוא לא שינה את ההגדרה של האדם כצלם אלוקים כולה. האישה אכן ניתנה יותר לשלטונו של האיש, והאיש אמנם נאלץ לעבוד ולסבול מקללת האדמה יותר מאשר היה קודם לכן. ברם, ביסודו של דבר נותרו האיש והאישה על כנם.

 

 

בית המדרש