ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

תאונות הדרכים-סכנה לאומית

ע"י: הרב יובל שרלו

ריבונו של עולם לימד אותנו בתורתו כי שפיכות דמים היא מהנוראה שבתופעות.מדובר בתופעה המחללת את צלם אלוקים שבאדם, מטמאת את קדושת ארץ ישראל ומחריבה את החברה.הרב שרלו על תאונות הדרכים

 


אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים - יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו בנושא. בשל כך, נושאים רבים עולים על סדר היום הציבורי, ונידונים, אך אין שינוי של ממש, כי לא נטלנו על עצמנו את המשימה המתמדת של חתירה לשינוי. דוגמה מצוינת לדבר היא השיח על תאונות דרכים, העולם מידי פעם לדיון, ונשמעים דברים רבים על כך, אולם מקבלי ההחלטות מועטים הם, ודומה כי אנו שלא שייכים למעגל מקבלי ההחלטות פותרים עצמנו בעצם הדיבור על הנושא.


ברם, יחסה החד משמעי של התורה לחומרת שפיכות הדמים של "צלם א-לוהים", החובה המוטלת על זקני העיר להתמודד עם העובדה שמישהו נרצח במקומם על ידי רוצח אנונימי, התלות של ירושת הארץ במניעת שפיכות דמים ועוד ועוד, מלמדים כי בד בבד עם הכאב האנושי הנורא של נפגעי תאונות הדרכים ומשפחותיהם מדובר בנושא שהוא במקום עליון בנושאים הרוחניים וההלכתיים שיש למלא אחר החובות שבהן. על כן, לקטתי מעט רעיונות לבתי הכנסת והקהילות בנושאים שאנו יכולים לקבל על עצמנו בתוך הקהילות שלנו, ואולי זו תהיה תרומתנו לצמצום שפיכות דם הנקיים הנורא שבכבישים.


ריבונו של עולם לימד אותנו בתורתו כי שפיכות דמים היא מהנוראה שבתופעות. מדובר הן בכאב אישי נורא, המוזכר לדוגמה בדברי דוד המבקש את מותו על פני מות בנו אבשלום, והן בתופעה המחללת את צלם אלוקים שבאדם, מטמאת את קדושת ארץ ישראל ומחריבה את החברה. על כן, זוהי חובה הלכתית מהמדרגה הראשונה להירתם לצמצומה, ולקבל על עצמנו את הדרכים הקהילתיות לעשות זאת.


בראש ובראשונה אנו חייבים להטמיע בתוכנו את ההכרה כי אין מדובר בעניין שהוא "חילוני" ומחוץ לתורה, כי אם באחד היסודות העיקריים של תורת ישראל ושל ההלכה. רק יחס מעין זה יתרום את התרומה המיוחדת שלנו. מובן הדבר כי הסדר הראוי הוא "קשוט עצמך תחילה", ובדרך זו מסודרים הדברים. כל כך הרבה פעולות מסוגלת הקהילה לעשות כדי לצמצם את תאונות הדרכים.


סביבת בית הכנסת אינה סביבה בטוחה. הדבר בא לידי ביטוי בשני תחומים עיקריים: ראשונה - משחקי הילדים סביב בתי הכנסת בשבת, ההליכה בשבת לבית הכנסת וכדו'. שניה - בימות החול חניות כפולות או פרועות, מהירות הנהיגה לקראת התפילה וכדו'. אפשר שהקהילה תעודד בנייה וגידור של מקום בטוח לילדים; תמרור, ארגון תאורה ויצירת סביבת בית הכנסת כמקום בטוח לחניות ונהיגה. אפשר שהקהילה תנצל את בית הכנסת כמקום מחנך לשימוש נכון בדרך. הקהילה בבית הכנסת היא קהילה ישראלית מצויה, ויש בה הרבה משתמשי דרך. יש בה אחוז גדול מאוד של נוער בגיל נהיגה, ומספר הילדים בכל משפחה גדול יותר. בגלל המספר הגדול של ילדים לא  נשמרת הבטיחות במכונית עצמה: מושבים לא תקניים, עודף ילדים על כסאות וכדו'. ריבוי הילדים מביא לנהיגה צעירה מרובה, אופניים ונזקיהם בהיקפים רבים. חלק מדפי פרשת השבוע נרתמו כבר לתחומי המאבק בתאונות הדרכים - לפסיקה הלכתית, לעידוד תשומת לב, להדגשת אפשרות ההתקדמות הרוחנית והדתית גם במישורי שמירה על מצוות התורה העוסקות במניעת שפיכות דמים ועוד; רתימת אתרי האינטרנט הדתיים לענייני השימוש הנכון בדרכים; שיעורים הלכתיים בסוגיות מרתקות בתחום מניעת שפיכות דמים וחובתה; העמדת כלי פרסום למכוניות בעלי מספר מושבים גדול יותר, לאביזרי בטיחות וכדו'; עידוד שימוש בקסדות, מגיני ברכיים וכדו'; "מי שברך" מנוסח בייחודיות לכל נער ונערה המקבלים רישיון נהיגה, תוך הדגשת העול והחובה לנהוג ב"מסילת ישרים"; תזכורות מתמידות על מניעת נהיגה בעת עייפות מופלגת, לאחר חתונות ("אם שותים - לא נוהגים") וכדו'; השתלמויות אטרקטיביות לרבני הקהילות בנושאי הלכות דרכים (הרב יואל בן נון כותב על כך חיבור מיוחד) ועוד ועוד. תרומתנו הצנועה לכך עשויה לחולל שינוי חיוני.
המאמר יתפרסם השבת בעלון 'שבתון' לפרשת חוקת

 

 

בית המדרש