ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

כיצד מתמודד החוק הישראלי עם הפשיעה בישראל?

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו מסביר את המשמעות של פסיקת בית המשפט כנגד אבוטבול ויישום חוק הפשע המאורגן

 


בעולם המערבי, התקבל העיקרון האתי כי עדיף שיסתובבו מאה רוצחים מחוץ לכלא מאשר שישב בכלא אדם אחד חף משפע. לאור עיקרון זה נקבעו כללים משפטיים רבים המגינים על הנאשם, על חקירתו, על זכויותיו, ועל כל דבר העלול להפליל אותו שלא כדין. דוגמה מצוינת לדבר קבלנו לפני כשבוע, בשעה שנפסק דינו של יוני אלזם לאחר מותו. הזיכוי העקרוני נבע מהעובדה שלא נשמרו זכויותיו בעת הודעתו (חשוב להדגיש כי הוא זוכה רק מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה).


לעמדה אתית זו מחיר כבד, שכן היא למעשה עלולה למלא את הרחובות ברוצחים. חלק מהבעיה ניתן לפתור על ידי השבחת מערכות המודיעין החקירה והבילוש, והפיכתם למקצועיים יותר, אולם הבעיה בכללותה אינה נפתרת בדרך זו.


הפיתרון המשפטי שנמצא הוא בחוק למאבק בפשע המאורגן. חוק זה בנוי לאור העיקרון האתי שלעתים סך כל התופעות חמור מהפרטים המרכיבים אותו. הפשעים הספציפיים המיוחסים לאבוטבול היו יכולים להוביל לפסק דין הרבה פחות חמור. ברם, צירוף הדברים מלמד על תופעה חמורה, ובית המשפט הביא את התופעה החמורה הזו לידי ביטוי בפסק דינו. מבחינה אתית, בשעה שמזוהה תופעה של כלל הגדול בהרבה מסכום פרטיו קיימת הצדקה מלאה להתייחס לאור הצירוף הכללי, ולא לאור הפרטים המרכיבים אותו. החוק המתייחס אחרת לארגון פשיעה מתמודד אפוא בצורה מסוימת עם הבעיה שיצרה ההגנה הקפדנים על זכויות הפרט, ועל ידי זה מאפשר רשות הרבים נקיה יותר מפשיעה.

 

 

בית המדרש