ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מיהו ´אורתודוקס´?

ע"י: הרב יובל שרלו

במאמר זה מנסה הרב שרלו לשרטט קווים לדמותו של היהודי האורתודוקסי והשקפת עולמו

מהן הנקודות העיקריות המאפיינות את עמדת מה שמכונה "אורתודוכסיה" (זהו כמובן שם לא טוב, אולם הוא המקובל בציבור, ועל כן אני משתמש בו) ?


א. האורתודוכסיה נוקטת בשפה פנים הלכתית המנחה את דרכה בשיח הקשים פנימי. אף היא ניצבת בפני שאלות חדשות, ואף היא נענית לאתגרי השעה. ברם, אין היא עושה זאת רק על ידי פתיחת כל השאלה מחדש, ודיון פילוסופי יסודי, אלא היא פוסקת את דרכה בעיקר לאור כלים הלכתיים ואנלוגיות מנושא לנושא. כך לדוגמה, אין היא מתחילה את הדיון במעמד האישה מראשית הבריאה, דרך יסודות הסוגיות בלבד, אלא היא מצרפת לדיון מקורות רבים שהצטרפו אליה במשך השנים, בדרך בה הלכה מתקיימת. הפסיקה אינה נעשית לאור "רוח ההלכה" בלבד, אלא גם לאור ההלכה עצמה. שאלת השפה ההלכתית היא הגורם המשמעותי ביותר בדיון.


ב. השאלה אותה מציבה האורתודוכסיה בפסיקת ההלכה שלה איננה כיצד ליישב בין תפיסות הזמן ובין עקרונות ההלכה, אלא מה ההלכה תובעת מאתנו בזמן הזה. התייחסותה לתודעה התרבותית בזמן הזה אינה כאל מקור סמכות, אלא כאל מניע לשאול את השאלות הראויות. העובדה שהמציאות השתנה אינה סיבה לשינוי ההלכה, אלא סימן שיש לברר מהי ההלכה במציאות החדשה. גם כאן אפשר להדגים זאת בנושא מעמד האישה: היא מזהה כי דברים מהותיים השתנו במעמד הנשים (כמו שקדמונינו דיברו על נשים בזמננו כנשים חשובות), אך זיהוי זה מהווה שאלה בלבד ולא תשובה. השאלה היא אכן עולה מתוך התורה ביחס למעמד מחודש זה, והאם למעשה הדבר חושף דבר מה המצוי בה לכתחילה ויש לאמצו, או שמדובר בשכרון תרבותי שיש לדחותו.


ג. התפיסה ההלכתית היסודית של האורתודוכסיה היא שההלכה לא נועדה דווקא לענג את האדם או להתאים לרוחו ותרבותו. הברכה על המצוות היא "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", לאמור: המצוות נובעות מקדושת א-לוהים, והאדם מתייחס אליהן כאל ציווי. אם בסופו של דבר עולמה האישי מתלכד עם המצוות - מה טוב, אולם לא זה הקריטריון לקביעת פרשנות נכונה או חובת קיום. כשם שאיסורי "לא תבשל גדי בחלב אמו" לא נבנו בתבנית הרמונית עם נפש האדם, כך גם דיני טהרת המשפחה או עניינים אחרים, שיש המבקשים למדוד אותם לאור שאלת ההתאמה שלהם לעונג האדם.


ד. האורתודוכסיה מבוססת מאוד על ריטואל, קביעות, הרגל ומחזוריות. אף שנאמר "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים", ואף שעובד א-לוהים זוכה פעמים רבות להתפרצות רוחנית, אולם לא בכך היא מתאפיינת. היא מתאפיינת דווקא בקימה המתמדת לתפילת שחרית ובהפרשת חלה, בדיני טהרת המשפחה הריטואליים ובהפרשת מעשר כספים. עוצמתה נובעת דווקא מימי החולין, וימי הקודש מזינים את העולם המתמיד של הקיום.


ה. "ותלמוד תורה כנגד כולם" - אדם הנאמן למצוות מציב את תלמוד התורה בראש מעייניו. האורתודוכסיה יצרה מערכות מגוונות ומסועפות של תלמוד תורה. הישיבה - בית היוצר לנשמת האומה, והחיים בה כתבת נח אנרגטית וסוערת; קביעות עתים לתורה - במסגרות שונות ועשירות, למן הדף היומי ועד השיעור השבועי; לימוד בחברותא ; מסגרות תלמוד תורה לנשים ועוד ועוד. הדבר החשוב ביותר לה הוא תלמוד התורה של ילדיה, והיא ממשיכה תלמוד תורה זה בכל המסגרות. לא זו בלבד, אלא שעל אף כל השינויים שהיא עברה היא רואה ברבניה את מנהיגיה, ואת פסיקת ההלכה כהמשכיות מהר סיני ועד ימינו.


נראה כי בכך ניתן להציב את ההבדלים בין התנועות השונות, ואת הגרעין המשותף של כל האורתודוכסים נאמני ההלכה מול תנועות אחרות שחברו לכיוון אחר.
המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' לשבת פרשת 'עקב'

 

 

בית המדרש