ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הבחירה החופשית

ע"י: הרב יובל שרלו

אין האדם אדון למאורעות הבאים עליו, אולם הוא אדון לנשמתו, לרוחו ולנפשו, והוא בעל יכולת לדעת טוב ורע, לבחור בהר הברכה ולברוח מהר הקללה.

 


המינוח "עיקרי אמונה" נתפס בדרך כלל בתודעת המאמינים כיסודות מחשבתיים העוסקים במה שאנחנו יודעים על הקב"ה. הרמב"ם, לדוגמה, ניסח י"ג עיקרי אמונה, שניתן להכלילם תחת שלוש כותרות (שרבים מהראשונים הסכימו להן): עיקרי האמונה העוסקים במציאות ד', עיקרי אמונה העוסקים בתורה מן השמיים על ידי משה רבינו ע"ה, ועיקרי אמונה העוסקים בתורת הגמול הצפון לעושים את רצון ד' ודבקים בו בחייהם.


ברם, הרמב"ם עצמו קבע כי יש עיקר אמונה אחד, היסודי מכולם, העוסק דווקא באדם. בעיצומם של הלכות תשובה כתב הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו... ודבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים ומפני זה הענין נאמר מי יתן והיה לבבם זה להם כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה אלא הכל מסור להם".


זהו עמוד התורה והמצווה- ההכרה העמוקה שבעקבות האכילה מעץ הדעת יש לאדם בחירה חופשית מלאה, ואין הקב"ה כופה אותו לעשות דבר מן הדברים. לא זו בלבד, אלא שכל עקרון השכר והעונש מבוסס על כך. חז"ל לימדו אותנו כי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", לאמור: אכן אין האדם יכול לבחור באיזו סביבה להיוולד ומה יהיו תכונותיו וקורותיו. ברם, יש בידו לבחור בחירה חופשית טובה כיצד להגיב למציאות הנתונה, ומהו הסיפור שהוא יספר לעצמו מול העולם שהקב"ה הציב אותו מולו. בשורה זו מבוססת גם על פרשת השבוע שלנו. שמה של הפרשה נגזר מהרעיון הראשון הנמצא בה - האדם נמצא מול הברכה ומול הקללה, והוא מצווה לבחור בטוב ולמאוס ברע. זהו עיקר האמונה של האדם, וזו למעשה כל התורה כולה.


לפיכך, אל לו לאדם לתלות בשום דבר חיצוני לבחירתו את גורלו. דווקא בשנים האחרונות מתגלים מעשה שטות שאינם מבוססים על עקרון הבחירה החופשית: יש הקובעים מיהו הן הזוג המתאים להם לאור תאריכי הלידה, גימטריות השמות ו"חוכמת הפרצוף", ואינם מבססים את חייהם על הבחירה החופשית הטובה; יש המבקשים לשנות את גורלם במעשי סגולות שונים, שאינם תובעים מהם לעבור שינוי אמיתי ולבחור בטוב, אלא לעשות מעשים מאגיים המתעטרים בטעות בתואר קבלה מעשית; יש התולים את גורלם בגלגולים קודמים או עתידיים, או בניסיונות לעמוד על כורח הנובע ממקורות שונים מאשר מהבחירה החופשית; יש המתרגלים להאשים את העולם כולו במה שמתחולל בחייהם, ואינם מבינים כי האחריות לדמות ולצלם אלוקים שבהם מוטלת עליהם, ועוד ועוד. הצד השווה שבכולם שאין הם מאזינים ליסוד הגדול של הבחירה החופשית הטובה ואין הם מתנהגים לאורו.


פרשת השבוע שלנו היא הזדמנות מצוינת להשיב עטרה ליושנה, ולהעמיד את עיקר האמונה העצום, שכל התורה כולה תלויה בו. אין האדם אדון למאורעות הבאים עליו, אולם הוא אדון לנשמתו, לרוחו ולנפשו, והוא בעל יכולת לדעת טוב ורע, לבחור בהר הברכה ולברוח מהר הקללה. בשעה שאנו מאמצים תפיסת עולם אמונית זו, ולא הבלים מהבלים שונים, אנו צועדים בדרכו של ריבונו של עולם, ובעיקר האמונה הגדול שכל התורה כולה מבוסס עליה.
המאמר יתפרסם בשבת פרשת 'ראה' בעלון שבתון

 

 

בית המדרש