ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

ארור מכה רעהו בסתר

ע"י: הרב יובל שרלו

בימים אלה של חודש אלול מצויה ההזדמנות לקבל על עצמנו לא לכתוב אנונימי אלא להזדהות; לא להיות אלימים אלא חדים וישרים;להשיב את מעמד בית המדרש שבו למקומו, ולתקן את עצמנו ברוח זו.

 


"ארור מכה רעהו בסתר" - התורה אינה אוסרת הכאה בסתר בלבד. היא אוסרת הכאה גם בנגלה, ומחייבת על כך חמשה תשלומים בשעה שהדברים נעשים במזיד. לפיכך עולה השאלה מפני מה מדגישה התורה במעמד הברכה והקללה דווקא את ה"סתר", ומייחדת לו ארור מיוחד. פרשנים רבים התייחסו לעובדה זו, חלקם ביארו כי מעמד זה נועד להתמודד עם מה שהחברה כחברה אינה מסוגלת להתמודד עימו. עם אלימות גלויה היא מסוגלת להתמודד, ועל כן אין מעמד ברכה וקללה ייחודי לה; ברם, את האלימות בסתר החברה אינה מכירה, ובשל כך אינה מסוגלת להתמודד. על כן יוחד לאלימות זו "ארור" מודגש. אפשרות שניה, המופיעה בדברי רש"י, היא שאין מדובר כאן בהכאה פיזית רגילה, כי אם בהכאה מילולית: "מכה רעהו בסתר - על לשון הרע הוא אומר...".


לשון הרע ואפשרות ההכאה בסתר מלווים אותנו מיום בריאת העולם. כוח הדיבור שיש לאדם, כמו שאר כוחות האדם, מסוגלים להביא אותו לפסגות הקיום או לדרדר אותו לתהומות המעשים. הדיבור הקדוש והחיובי מחולל פלאות בעולמנו, ובמקביל מוות וחיים ביד הלשון. בשל כך אנו מוצאים מאבק איתנים של התורה על הדיבור - למן קידושו ומתן משמעות עמוקה לו הבאה לידי ביטוי לדוגמה בדיני נדרים, ועד לקביעה כי "אמרו חכמים: שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא - עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם !!"(רמב"ם).


בשנים האחרונות נוספה אפשרות נוספת להכות בסתר, וגם זאת על ידי לקיחת כלי נפלא וניצולו ברשעות. אחת הברכות העצומות שברשת האינטרנט היא הנגישות הרבה שיש לכל אדם לבטא את עצמו ואת דעותיו. שלטון היחיד של עורכי העתונים ומהדורות התקשורת השונות מתמסמס, וקיימות אפשרויות רבות לביטוי עמדות אישיות שלא עברו סינון ושליטה: בבלוגים, בטוקבקים, במאמרים בכתבי עת אלקטרוניים אלטרנטיביים וכדו'. זו ברכה עצומה. לא זו בלבד, אלא שלמעשה נוצר סוג חדש של בית מדרש: על כל מאמר ניתן להגיב, לחלוק, לא לאפשר לטעון טיעונים דמגוגיים, להציב אלטרנטיבה, וכל הטוב שיש בריבוי דעות וגיוונן מצוי באפשרויות הרבות שיש בכלים אלה. אין לכותב מאמר או לאיש שהתקשורת חפצה ביקרו את אותו יתרון כפי שהיה לו פעם. ברם, בד בבד כלים אלה מהווים אפשרות חדשה ואכזרית להכות את רעהו בסתר. כיוון שהכותבים השונים אינם חייבים להזדהות נפתח פתח עצום לניצול בית המדרש הזה לרשעות של ממש.


ואכן, אנו מוצאים את ההכאה בסתר, כשהיא מלווה בהרבה מאוד שקר. כתיבה "בסתר" בלי צורך להזדהות מאפשרת לעוות את המציאות על ידי כתיבה חוזרת ונשנית בזהות בדויה שונה, והטעיית הציבור; על ידי הפרכת שמועות ומילים הנראות כעובדות שהן שקר מוחלט, אלא שלא ניתן להתגונן נגדן; על ידי לשון אלימה גסה ופוגעת, שאין לה דבר עם דיון אמיתי וכן, המתאפשרת בשל העובדה שמחסום הבושה לא קיים, שכן הדברים נעשים ב"סתר" מבחינתו של הכותב, אף על פי שהנמען אינו בסתר אלא בגלוי; על ידי הלבנת פנים, לשון הרע ורכילות, שאין להן כל היתר הלכתי, והן מתאפשרות רק בדרך זו; על ידי הגנה על הכותב מתביעת נזיקין ולשון הרע שכן לא ניתן לעשות זאת. הנזק הנורא הנגרם הוא כפול: גם למי שהדברים מכוונים נגדו, אך ובעיקר לדיון הציבורי הכללי, שכן כלים כל כך מרכזיים ננטשים אט אט בשל שלטון הפחד והאימה של אנשי ה"סתר".


קריאת מעמד המארר את המכה רעהו בסתר מאפשרת לנו להתעורר ולחדש את הברית המיוחדת שלנו עם הברכה הטמונה בכלים האינטרנטיים ולהתרחק מן הקללה. בימים אלה של חודש אלול מצויה ההזדמנות לקבל על עצמנו לא לכתוב אנונימי אלא להזדהות; לא להיות אלימים אלא חדים וישרים; לא להלבין פנים; לא לשקר; לא לעשות את כל העוולות שהאינטרנט מאפשר, אלא להשיב את מעמד בית המדרש שבו למקומו, ולתקן את עצמנו ברוח זו.
המאמר יתפרסם בעלון 'שבתון' לשבת כי תבוא

 

 

בית המדרש