ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

בית המקדש והר הבית

ע"י: הרב יובל שרלו

אני נשאל מדי פעם כיצד אני, כאדם דתי, מיישב לעצמי את ה´סתירה´ בין המצאות המבנים המוסלמיים על הר הבית לבין המצווה והרצון להקמת בית המקדש.

 


שאלה:


שלום לכבוד הרב, מדי פעם אני מדריך קבוצות בסיורים באתר תיירות שנמצא ליד הר הבית. במסגרת הסיור אני נשאל מדי פעם כיצד אני, כאדם דתי, מיישב לעצמי את ה'סתירה' בין המצאות המבנים המוסלמיים על הר הבית לבין המצווה והרצון להקמת בית המקדש. ראיתי ששאלה מסוג זה כבר נשאלה כאן באתר, אבל מכיוון שעבורי זו שאלה בעלת משמעות די מעשית, אשמח לדעת מהי לדעתך התשובה המוצלחת במקרה זה. יש לציין שכיפת הזהב עצמה אינה מסגד ואילו מסגד אל אקצא כן. לא נראה לי שזה כ"כ מעשי להעביר את כיפת הזהב למקום אחר... מבחינה היסטורית ואומנותית זהו מבנה חשוב שלא בטוח שראוי להרוס, אבל נראה לי שאין יהודים רבים שמסכימים שיש עניין עבורנו להשאירה שלמה כאשר יבנה בית המקדש.
כך או כך, אשמח אם ישנו גם איזה מאמר או מראה מקום שתוכל להפנות אותי אליו. בברכה ותודה !


 


תשובה


שלום וברכה
אנו כמאמינים חיים בשני מישורים. המישור האחד הוא המישור החזוני. אין לנו שום מושג כיצד ייבנה בית המקדש, ואין לנו שום מושג מה יהיה עם המסגדים הקיימים היום. אין לנו גם שום תוכנית אופרטיבית. יש לדעת כי בתולדות דברי ההלכה נאמרו דברים בעניין זה מהקצה עד הקצה - מהאמונה כי בית המקדש השלישי יירד מהשמיים, ועד האמונה כי בית המקדש השלישי לא ייבנה בהר הבית כי אם "בראש ההרים" (רש"ש לפרק שמיני בבבא בתרא). אנחנו חיים במישור זה בעולם החזון, ובחזוננו אנו רואים את בית המקדש. אפשר שהגויים כולם ירצו בבניין בית המקדש ("כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים"), או כל דבר אחר; אפשר שההר אכן יהיה בית עבודה לכולם; אפשר שיתרחשו דברים אחרים. אזכיר רק שהציונות היא ניסיון מסוים - עם ישראל תיאר לעצמו כי הגאולה תבוא בצורה מסוימת, ולמעשה מה שמתרחש בו במאה השנים האחרונות הוא דבר מה שאף אחד לא צפה שכך יהיה. גם מכאן וגם מריבוי המקורות התורניים אנו למדים כי הדברים הנאמרים על העתיד הם כולם ספקולציה, ולאמתו של דבר אנחנו לא יודעים.
המישור השני הוא המישור המעשי. בשל העובדה שאין לנו כל מושג, ובשל האמונה העמוקה שלנו כי לבניין בית המקדש יש צורך בתנאים רבים אחרים - אנו פועלים במישור המעשי לחיזוק החזון. אין לנו פעולות מעשיות לפגיעה בדתות אחרות בהר הבית, אלא לחיזוק הזיקה שלנו בכל הדרכים בהן מחזקים זיקה, כגון: עליה למקומות המותרים על פי ההלכה, לימוד ענייני מקדש, בתפילה, בתיקונים חברתיים הנובעים מאמונה כי יסודות המקדש נבנים בעולם הצדק והמשפט "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" וכדו'. בדרך זו אנו מטפחים עוד ועוד את החזון שלנו, וממתינים בסבלנות מרובה כפי שהמתינו אבותינו לדרך (שכאמור אין לנו מושג מהי) בה יתממש החזון שלנו.


 

 

 

בית המדרש