ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

מדוע מסרה רחל את הסימנים ללאה?

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו נדרש לשאלה מדוע רחל מגלה ללאה את הסימנים ושותפה לרמאות על יעקב?איך מפרשים את התורה-בדרך הפשט או הסוד? על כך בתשובה הבאה

 


שאלה:


ילמדנו רבנו: המדרש באיכה רבה (פתיחה כד) מנמק בזכות גמילות החסד הזו את הענותו של הקב"ה דווקא לרחל (ולא לאחרים) לבקשתה כשיצאו לגלות. א. מדוע רחמיה לאחותה שלא תיכלם עדיפים על החסרונות הבאים: הפרת ההסכם המוקדם עם יעקב כיצד להפר את חשש הרמאות של לבן (מגילה יג''א), שיקרה ליעקב (קול מבשר), גרמה לכלימה ולחרפה של יעקב כשיגלה "והנה לאה", חשש קידושי טעות וביאת זנות מצד יעקב (ר"ת), סיוע ברמאות של לאה (האלשיך הק').
ב. מדוע שוב אבותינו לא נדברים ביניהם מראש, במיוחד שיעקב עשוי להשתכנע מרחל ולמצוא מוצא אחר (אולי להערים על לבן: לא לבא על לאה, ולבא על רחל בהזדמנות הראשונה, ולהתחתן גם עם לאה מאוחר יותר) ואז לא היה מגיע לשנאת לאה (רמב"ן, דעת זקנים מבעלי התוספות ועוד).
ג. האם "תורה" רוחנית על מהלך נדרש של אתכסיא בהסתר נמצאת במקום 'על מוסרי'
התודה והברכה


 


תשובה


שלום וברכה
אינני יודע לענות על כל ההיבטים של השאלה הקשה והמסובכת הזו, שמעסיקה אותי כבר שנים רבות. המדרש כמעט ואינו עוסק בכך. לא זו בלבד, אלא שחסרים לנו פרטים רבים הנוגעים לשאלה: מנהגי הנישואין, העמדות המשפטיות שהיו נהוגות אז וכדו' (שהרי אין אנו מבינים, לדוגמה, מפני מה לא גירש יעקב את לאה בבקר, שהלוא אלו קידושי טעות מוחלטים גם לדבריך) וכדו', כך שקשה לענות על השאלה הזו.
באופן עקרוני נראה לי כי יש שתי דרכים: ראשונה שבהן לומר כי רחל עשתה את הדבר הנכון ביותר והצודק ביותר, וזאת לאור העובדה שנישואין בכלל היו בעלי משמעות אחרת (לדוגמה: עצם העובדה שהאנס נושא את אנוסתו), והיו קשורים יותר במשמעויות כלכליות מאשר במשמעויות הנישואין; שיעקב לא הוכלם, אלא מצא עצמו מחויב בדבר מה שלבן אולי יפצה אותו או שיעקב עצמו נהג שלא כשורה לפי תפישתה של רחל - "לא ייעשה כן במקומנו" וזה היה חלק מהעיסקה; וכו'. אני לא נוטה לאפשרות הזו.
אפשרות שניה, שאני מכיר היטב מעבודתי בתחום האתי, הוא תורת הדילמה: הדילמה שעמדה בפני רחל הייתה קשה מנשוא: כבוד לאה אחותה וחילול תומתה מול העמידה מול יעקב (שהרי לא לאה יזמה את הדבר); שימוש בשיח החסד ולא רק בשיח הדין; ציפייה מצידה לפצות את יעקב על מה שאירע ועוד ועוד. שתי האפשרויות היו בעייתיות: הן הזנחת לאה אחותה וחילול כבודה לדורות, והן הבעיות כלפי יעקב שמנית בצדק. רחל אמנו הכריעה לטובת לאה, גם בשל שפת החסד והרחמים כלפיה יותר מאשר כלפי יעקב, וזו הכרעה כואבת ובעייתית אך נכונה, בדיוק כפי שעשה יעקב מול אביו בפרשה הקודמת. אפשר שמשלמים מחיר על הכרעות אלו (הן יעקב והן רחל).
אין אנו יודעים למה לא נדברים מראש. למה רבקה לא דיברה עם יצחק על עשו ? אין לנו מושג. אנו יכולים ללמוד תורה רק לאור מה שכתוב בה, אך מתקשים מאוד לפרש דברים שלא כתובים בה. לעתים המדרש משלים את הפערים ולעתים לא.
אינני חושב שיש ללמוד את ההכרעות של רחל בתחום עולם הסוד, ו"אתכסיא". להפך, אני רואה בזה פגם מוסרי של ממש, שכאשר יש דיון מוסרי ואתי על מעשה בני אדם אנו מתירים לעצמנו להמריא למרומים ולדבר במושגים אלה. די לי אם אומר שככל הידוע לי אף אחד מחז"ל ואף אחד מהראשונים לא הלך בדרך זו, כיוון שחז"ל והראשונים היו רגישים לדבר ד' בענייני צדקה משפט ואמת, ולא המציאו שיטת פירוש המצדיקה עוול (אם היה) בטיעונים קבליים.
כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש