ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

היחס המורכב והראוי להפלות

ע"י: הרב יובל שרלו

הרב שרלו נדרש להתייחס לאמירות הרבנים הראשים על ההפלות ומלחמתם בהפלות ולהלן תשובתו

 


שאלה:


שלום הרב שרלו היקר


אתמול בבית חולים שניידר בו אני עובדת הייתה סערה גדולה בנושא אתי שאתה היית מעורב בה שהיה נוגע לקבוע חיים ומוות של בעצם שניים. כולם מדברים על השותפות שלך ועל כמה אתה מצד אחד תלמיד חכם והידע בתורה שאתה מביא לבית חולים ומצד שני כמה אתה בן אדם חכם ולוגי והומני ומציע את הדבר הנכון לעשות ואיזה כבוד לבית החולים שאתה בועדה האתית שלו.


בגלל זה אני רוצה לפנות אליך: קראתי כי הרבנים הראשיים נלחמים עוד פעם נגד הפלות וחשבתי שעברנו את זה ושאנחנו כבר לא שם. ההריון הוא של הנשים ורבנים לא צריכים להיכנס לרחם של נשים. הרבנים צריכים להשאיר את ההחלטה לנשים ולרופאים בלבד ואם זה היה תלוי בי בכלל הייתי מבטלת את הועדות להפסקת הריון. רציתי לדעת את העמדה שלך ולמה הקול שלך לא יוצא באומץ ומזדהה עם מה שאני אומרת לפי היהדות ולפי המוסר.


תודה


 


תשובה


שלום וברכה


תודה על הדברים. כל אימת שאני נדרש לפסוק בענייני חיים ומוות אני סוער כולי, והדבר קשה לי מאוד. עבר עלי יום קשה אתמול, והדברים שלך מעודדים.


היחס קריאת הרבנים להתמודדות עם ההפלות חייב להיות עמוק ומורכב. כמו בהרבה מקרים, עם תחום אחד בקריאה שלהם אני מאוד מזדהה ותומך בעמדת כבוד הרבנים הראשיים (מלבד עניין אחד שאכתוב עליו בהמשך) מאוד מאוד, ומצד שני כואב על תחום שני שלא נמצא בו כלל וכלל והוא חסר.


הרבנים הראשיים צודקים במאבקם נגד ההפלות המיותרות. בעבודתי, לדוגמה, בועדה לקביעת מין העובר טרום השרשה (PGD) אני נתקל בנשים המפילות עובר בריא לחלוטין בשבוע די מתקדם של ההיריון רק בשל העובדה שזה מין שאינו רצוי להם - הם רצו בת והעובר הוא בן. הפלות אלו מנוגדות לכל קנה מידה: מוסרי, רפואי והלכתי. זו דוגמת קיצון להתייחסות מוטעית וחמורה להפלות, שכמובן הן יותר בעייתיות ככל שגיל העובר מאוחר יותר. בחברה שלנו קבלנו על עצמנו שגם היחיד אינו יכול לעשות כל דבר העולם על רוחו: הוא חייב ליסוע עם חגורת בטיחות גם אם הוא לבד במכונית, והוא אינו רשאי להרוג את ילדו (להבדיל הרבה מאוד הבדלות) לאחר שנולד גם אם הוא ילד פגום ומאוד מאוד לא רצוי. הבעלות של האישה על הריונה היא ממד מרכזי מאוד וחשוב מאוד גם באתיקה וגם בהלכה, אולם היא לא הממד היחיד, והחברה חייבת לקבוע סולם מסוים של חובות כלפי העובר וכלפי ההריון שאישה נושאת ברחמה. על הסולם ניתן להתווכח, אולם הקריאה למניעת הפלות מיותרות לחלוטין היא נכונה וצודקת, ואני מצטרף אליה. אדגיש רק שהנימוק של קרוב גאולה הוא נימוק מיותר בדיון הלכתי, והוא מזיק מבחינה ציבורית.


מה חסר ? מה שחסר הוא התייחסות הרבנים בדיוק למצבים ההפוכים. בשל תפיסה הלכתית שגויה סוברים זוגות רבים כי הפלה אסורה בכל מצב ובכל תנאי. כך הם מביאים לעולם טרגדיות קשות מאוד, וזאת כאמור בשל עמדה הלכתית שגויה. חובת הרבנים היא גם להתמודד עם מציאות זו, ולעודד זוגות שהתגלה פגם חמור בעובר לפנות לייעוץ גנטי ורפואי, ולאחר מכן לייעוץ הלכתי, כדי שחייהם לא ייהרסו וכדי שלא יוסיפו את הכאב הנורא בעולם. הדבר נכון בראש ובראשונה מבחינה הלכתית, אך הוא נכון גם מבחינה ציבורית כשהמטרה של כולנו היא למנוע הפלות מיותרות, לאמור: מי שעמדתו נראית אוסרנית לחלוטין בכל מצב ובכל תנאי (דבר שהוא לא נכון הלכתית) יביא בסופו של דבר לריבוי הפלות, כשם שכל פסיקה אוסרנית (כאשר היא אינה נכונה) מביאה קללה ולא ברכה. לעומת זאת, מי שיהיה ברור מדבריו כי צריך לבחון כל מקרה לגופו, ודווקא יש מצבים שמותר לעבור הפלה (כפי שרבנים פוסקים בפועל כי זו ההלכה האמיתית) יזכה גם לאמון ציבורי יותר גדול, בשל העובדה שהוא אכן מתמודד עם הנושאים באמת ולא באמירות כלליות. אני יודע שיש הטוענים כי אם ''פותחים פתח'' אז נפרץ השער כולו, אולם אני חושב כי עמדה זו שגויה, גם בשל העובדה שהפחד מפני פתיחת הפתח מביא לאמירת הצהרתית של עמדות הלכתיות לא נכונות, וגם מפני שבפועל הוא מביא דווקא לריבוי הפלות סיטונאי. על כן, כשאני עוסק בהפלות אני מייצג את עמדת ההלכה על שני צדדיה - זו שבוטאה בדברי הרבנים הראשיים וזו החסרה בהם, ואני רואה ברכה במניעת הפלות אסורות ובהיתר של אלה המותרות.


כל טוב


 


 

 

 

בית המדרש