ישיבת אורות שאול, רעננה

בית המדרש

הלכות ימי הפורים

ע"י: הרב גיל דביר

הרב גיל דביר מסכם את ההלכות החשובות לחג הפורים

  פרשת זכור- לדעת הרבה פוסקים חיובה מן התורה, לכן מי שאינו יכול לשמוע פרשת זכור (מילואים,חו"ל) יקראנה מתוך החומש, וכשיגיעו בפרשיות השבוע לפרשת 'כי תצא' יכוון לצאת י"ח, ויאמר לקורא שיכוון להוציאו.
נחלקו הפוסקים האם נשים חייבות בשמיעת פרשת זכור מהתורה.
החינוך כתב: "נוהגת מצווה זו בזכרים". מנחת חינוך הקשה: והרי לגבי מלחמת מצווה נאמר שהכל יוצאים ואפילו כלה מחופתה ? . גם מצד מצוות התלויות בזמן נראה שאין לפטור נשים שהרי למצווה זו אין קבע. למעשה, נהגו הנשים לבוא ולשמוע קריאת פרשת זכור.


 


 


מחצית השקל-  נהגו לתת מחצית השקל קודם קריאת המגילה (וי"א לתת ג' מחציות ). 


                          מחצית זו יש ליתן כמחצית השקל הנהוג במדינה.


                          צריך להקפיד לומר:'זכר למחצית השקל'.


 


הערה חשובה: בכל המצוות  האמורות להלן חייבים נשים וגברים כאחד.


 


קריאת מגילה -


א.   נאמר בגמ': "חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה ביום" .(מגילה דף ד')


כתבו הפוסקים שקריאת המגילה ביום היא הקריאה העיקרית והחשובה יותר.


             בלילה- לכתחילה בצאת הכוכבים


             ביום- לכתחילה מהנץ החמה עד שקיעתה . בדיעבד ניתן לקרוא מעלות השחר.


      


ב. חובה לשמוע את כל הקריאה ומי שלא שמע מילה אחת לא יצא י"ח. מי לא שמע מס' מילים יכול להשלימן בקריאה מתוך החומש שבידו, כל עוד שההשלמות הן פחות ממחצית המגילה. לכן יעקוב כל אחד מתוך החומש שלו אחר בעל הקורא, ואם סבור שלא שמע מילה מסויימת כראוי, ישלימנה מייד וימשיך לקרוא עד "שייצמד" שוב לבעל הקורא. דין זה הוא אף אם לא שמע פס' ראשון או אחרון .  אין יוצאים י"ח בשמיעת המגילה ברדיו  (אפי' בשידור חי).


ג. הברכות- צריך לכוון לצאת ידי חובה בברכות הקריאה, והקורא יכוון להוציא י"ח כל מי ששומע אותו.   אסור לדבר בין הברכות לקריאה.


 מי  שאיחר ולא שמע את הברכות - יברך לעצמו ויקרא מהחומש עד שיצמד לקורא (ע"פ מה שכתוב בסעיף   ב').


בערב מברך 3 ברכות, בבוקר - לשו"ע לא מברך שהחיינו, לרמ"א - מברך.


בברכת שהחיינו הנאמרת ביום (לאשכנזים) ישתדל לכוון גם על שאר מצוות היום.


כאשר איש קורא לנשים יש בזה מס' מנהגים לעניין הברכות:


הדעה הרווחת: האיש יברך את הברכות כרגיל.


לדעת הרמ"א והמ"ב: עדיף שאחת הנשים תברך, "לשמוע מגילה".


 


ברכת "הרב את ריבנו": מברכים אחר שגוללים את המגילה ולא יפסיק בדיבור בין הקריאה לברכה.


ברכה זו מברכים רק בעשרה.


שאלה : האם ניתן לברך את ברכת 'הרב את ריבנו' כאשר מתאספות עשר נשים לצורך קריאת המגילה?


תשובה:  לדעת פוסקים רבים ( הרב פרנק,הרב עובדיה יוסף): עשר נשים נחשבות לציבור לעניין פרסומי ניסא ולכן יברכו.


 


ד. קוראים את המגילה בטעמי המקרא, ובדיעבד  יוצאים י"ח גם ללא טעמים.


 


 


סעודת פורים -  חובה לאכול סעודת פורים ביום הפורים (מן הראוי לאכול לחם בבסעודה זו),


וישתה יין בסעודה זו יותר מהרגלו.


מן הראוי להביא כאן את דברי המאירי:


"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה... ומ"מ אין מצווים להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך


השמחה, שלא נצטווינו על שמחה של הוללות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה


לאהבת השם יתברך והודאה על הניסים שעשה לנו".

סעודה שנמשכה גם למוצאי פורים- בברכת המזון מוסיפים " על הניסים", כי הולכים אחר תחילת הסעודה.


 


משלוח מנות - שני טעמים למצווה:א. הוספת אהבה ואחווה בין נותן המשלוח  ובין מקבל המשלוח.


                                                  ב. נתינת דברי מאכל לצורך סעודת הפורים.


                                                     (ישנם עניים שיתביישו לבקש מתנות לאביונים)


כל אדם חייב לשלוח לכל הפחות שתי מנות מאכל לאדם אחד.אין יוצאים ידי חובה בהבאת מתנות שאינן


דברי מאכל ( למשל: בגדים ). המשלוח חייב להיות לפי ערכו של הנותן ושל המקבל.


האיש ישלח לרעהו והאישה תשלח לרעותה.


אבל (על או"א כל י"ב חדש, ולשאר קרובים חודש) - חייב במשלוח מנות, אך על פי הרמ"א אין


לשלוח לו כי  הוא אסור בשמחה.


 


מתנות לאביונים - כל אחד חייב לתת לשני אביונים מתנה אחת לכל אחד (מינימום פרוטה לכל אביון). מן הראוי להרבות במתנות לאביונים יותר ממשלוח מנות . הכסף צריך להנתן לעניים ביום הפורים.


 


על הניסים -  אם שכח לומר בתפילת שמונה עשרה או בברכת המזון וסיים התפילה או הברכה- 


                  אינו חוזר!


 


פרוז בן יומו ומוקף בן יומו- הכלל הוא שהחיוב נקבע לפי מקומו של האדם ביום הפורים ולא לפי דירתו הקבועה.והזמן הקובע לכך הוא עלות השחר. נביא מס' דוגמאות:


 מי שיודע שיהיה בט"ו בירושלים (ויחגוג שם את חג הפורים כהלכתו), אלא שרוצה לחגוג את חג


הפורים גם בישיבת פ"ת ולהתחייב בכל מצוות החג כפרזי - צריך לבוא לפ"ת בליל י"ד ולהישאר שם


עד עלות השחר של יום י"ד. (אף אם יחזור לירושלים בבקר, יתחייב בקריאת המגילה ובכל מצוות


החג כי בעלות השחר היה בפ"ת.)


 


מי שחגג פורים  כהלכתו בפתח תקווה ביום י"ד, ונסע לביתו שבירושלים בליל ט"ו ושהה שם עד


עלות השחר של יום ט"ו - חייב לעשות את כל מצוות הפורים גם ביום ט"ו.


(לגבי הברכה על המגילה חוששים לדעת הפוטרים ולכן מספק לא יברך, אלא ישמע ממי שלא חגג בי"ד)


 


תושב ירושלים שמגיע לפתח תקווה רק  למסיבת פורים בלילה בישיבה , ולא היה וגם לא


מתכנן להשאר בפ"ת בעלות השחר של יום י"ד, אלא לחזור לביתו  שבי-ם- חוגג את פורים רק בט"ו.


 


תחפושות- מהר"י מינץ כתב שנהגו בבתי גדולים וחסידים באשכנז להתחפש כך שנשים לבשו בגדי


 גברים וגברים בגדי נשים , ואין בזה "לא ילבש" כי לא עושים למטרת פריצות וניאוף אלא לשמחה


וכתב הרמ"א שכך המנהג. אולם הרבה אחרונים ערערו על המנהג ללבוש את בגדי המין השני ואסרו זאת.


 


מלאכה- אע"פ שמותרת כל מלאכה בפורים , המנהג הוא שלא לעשות מלאכה בפורים אם אין הדבר הכרחי,  וכל העושה בו מלאכה - כתבו חכמים שאין רואה במלאכתו ברכה.


 


פורים במוצ"ש- אסור לעשות הכנות משבת לפורים. במוצ"ש יש לומר ברוך המבדיל ביןקדש לחול, ואז ניתן לעשות מלאכה (להתאפר וכד'). מנהג האשכנזים לעשות הבדלה רק לאחר התפילה וקריאת המגילה, הספרדים נהגו לברך על האש קודם קריאת המגילה.

 

 

בית המדרש